תשובות רשב"א/חלק ד/רנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ד · רנא· >>

סימן רנא[עריכה]

מונטוסון

שאלת: כיון דקי"ל דלא יהבינן זימנא, לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי; א"כ על איזה דרך תמצא, מה ששנינו דנין דיני ממונות במועד, ואי לא ציית דינא, משמתינן ליה?

תשובה: גרסינן בירושלמי, בפ"ק דכתובות: ר' חזקיה ורבי אחא בשם רבי אבהו: אסור לדון דיני ממונות בע"ש (בערב שבת). והא מתני', פליגא. לפיכך, אין דנין, לא בע"ש (בערב שבת) ולא בעיו"ט דיני נפשות. הא דיני ממונות, דנין. ותני רבי חייא: כן דנין דיני ממונות בע"ש, אבל לא דיני נפשות. אמרין: כאן להלכה, כאן לדבר תורה. פי' לדבר תורה, דנין בכל עת דיני ממונות. אבל להלכה אין דנין. ולפיכך, הא דאמר רב נחמן, התם בפרק הגוזל להלכה, ומשום התקנה. אבל לדבר תורה, דנין, והיינו ההיא דדנין במועד. ואיתא נמי בירושלמי, בפרק אחד דיני ממונות, והרב אלפסי ז"ל, כתבו שם בהלכות. ומה ששאלת: כיון דמשום טרדה הוא, למה אין קובעין זמן בהם, שיבא אחר המועדות. הא ליתא! דמניסן לבתר ניסן, ומתשרי לבתר תשרי, יהבינן דהכי איתא בגמרא. אבל ממעלי שבתא לא יהבינן. וטעמא מפורש בהדי'. משום דטריד בעבידתא דשבת. כלומר דזמנו בהיל, ולבו טרוד.