תשובות הרשב"א/חלק ד/רלה
סימן רלה
[עריכה]לארדה.
שאלת: ראובן דר במדינה אחת, והשיא לבנו שמעון אשה במדינה אחרת. ונתנו לו, הוא ואשתו בתים שהיו להם באותה מדינה שהשיאו לו האשה. ולאחר ימים, נפטרה אם שמעון. וחזר ראובן ונתן עוד לשמעון בנו הנז', נכסים וקרקע. ואח"כ נשא ראובן אשה, והוליד ממנה בן שמו לוי. ובין כך, נתעסק שמעון בפרקמטי', והלך למסעיו ונתעשר. ולא היה סמוך על שולחן אביו, ואינו דר עמו, אפי' בעיר אחת. והלוה (לאחד) [לאביו] שלשים ליטר' בעל פה. וקודם פטירת אביו, בא עמו לחשבון בפני אשתו זו, אם לוי. ונמצא שחייב לו ל' ליטרא. ובתוך שמנה ימים לחשבון, נפטר ראובן ועכשיו גדל לוי, והעמיד את שמעון אחיו בדין, ואמר: כי מאשר לאביהם עשה את כל העושר ההוא, והוא חייב לחלוק עמו, מה שיש בידו, וכל הנשאר מאביהם הזקן. ושמעון משיב: אדרבה! יש לי לחלוק עמך בנכסי העזבון, וליטול תחלה מן האמצע, השלשים ליטרא שבאתי לחשבון עם אבינו, ובפני אמך. ואין לך שום חלק במה שהרוחתי מעצמי, שלא הייתי סמוך על שולחן אבי. הודיעני: הדין עם מי? ואם יוכל שמעון לתבוע החוב, כיון שלא תבעו זה כמה ימים?
תשובה: הדין עם שמעון, שאין לאחיו חלק עמו בכל מה שהרוויח. שלא אמרו, אלא באח נושא ונותן בתוך הבית. ולא עוד, אלא אפי' נושא ונותן בתוך הבית, אם הי' לו נכסים אחרים, יביא ראי' שהיה לו נכסים אחרים, והרי הכל בחזקת שלו. דתניא בפרק חזקת הבתים (מ"ז ע"א): בן שחלק ואשה שנתגרשה, הרי הן כשאר כל אדם. וגרסי' התם (ב"ב) (נ"ב ע"א): אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו, ואמר: שלי הן, שנפלו לי מבית אבי אמי, רב אמר: עליו להביא ראי'. ושמואל אמר: על האחין להביא ראיה, כלומר, שהם של אמצע. ואמר ר"ח, ל"ש שעליו להביא ראיה, אלא שאין חלוקין בעיסתן. אבל חלוקין בעיסתן, אימור מעיסתו קמץ. וכ"ש בזה, שהיה מוחלק לגמרי, ושהיו לו נכסים בעצמו, שנתן לו אביו, ושלא נתעסק בנכסי העזבון. ואלו דברים פשוטים הם. ואם ירצה שמעון לחלוק עם לוי בנכסי עזבון אביו, הדין עמו. אבל השלשים ליטרא, אינו יכול לתבוע, משום דמלוה על פה היא, ומלוה על פה שעבר זמנה, אינה נגבית מן היורשים.