לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ד/רכה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רכה

[עריכה]

עוד בפ' כיצד (כ"ב:): ואימא פרט לאחותו מאנוסתו כלומר דנמעטה מאשת אביך. וזה פלא! דא"כ אחותך בת אביך ל"ל, מדכתב אשת אביך מולדת אביך, משתמע בת אשת אביו שאינה אמו. ומאחותך דכתב גביה, לחייבו על [אחותו] בת אביו ובת אמו הנשואין, שאין עונשין מן הדין. והיא אתי למימר, דאי אתה מחייבו משום בת אשת אביו.

תשובה: הא דפרכינן ליה מדרבא, טפי עדיפא. דבהדיא גלי לן קרא, דבתו מאנוסתו בתו היא, ואחותו מקריא.