תשובות הרשב"א/חלק ד/קמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן קמח[עריכה]

שאלת: כלי גדול של יין שהתחיל היין לטפטף סביב דלתו, ותקנו הכותי כדרך האומנים עד שעכבו מלצאת, מה דינו? אם כולו אסור, אפי' בהנאה? או מותר מן הדלת ולמטה, אפי' בשתיה. כחביתא דאישתקיל ברזא מיניה, ואמ' ר"פ (ע"ז נ"ט ע"ב): עד ברזא אסור, למטה מברזא שרי.

תשובה: מתוך דבריך ניכר: שאתה נוטה לדעת המתירין ההיא דרב פפא, אפי' בשתיה, מברזא ולמטה. ואנו אין דעתינו כן. אלא עד ברזא אסירי אפי' בהנאה, למטה מברזא שרי בהנאה, אבל בשתיה אסו'. דלא עדיף מניצוק. והרי היין האסו', דעד ברזא שוכב ע"ג היין שמלמטה לברזא. ועוד יש ראיות אחרות מן התוספתא. וכן דעת הראב"ד ז"ל וכן עיקר. ומ"מ, לענין מה ששאלת, יראה: שהכל מותר בהנאה דכל שהכותי מתעסק במלאכתו להצילו, ואין ישראל שם יכול להצילו, יש כאן מוכיח שאין הכותי מתכוין לנסך. ומגעו של כותי ע"י דבר אחר, ויש שם מוכיח גמור, בזה אפשר שמותר בהנאה. אבל בשתיה הכל אסור.