תשובות רשב"א/חלק ד/כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · תשובות רשב"א · חלק ד · כז· >>

סימן כז[עריכה]

טרכונה.

שאלת: ראובן לוה מיעקב. והאמינו הוא וב"כ (ובאי כחו) בכל מה שיטעון, בין בגביית החוב, וכל מיני הטענות שיטעון. ומת יעקב, והניח שני בנים: שמעון ולוי. והנה לוי כאן ושמעון אינינו (צ"ל: איננו). ובא לוי לתבוע כל החוב מראובן. וטוען: שאחיו שמעון מת, וכל החוב שלו. וראובן טוען: הבא ראיה שמת שמעון. ולוי טוען: אתה האמנת את אבי ויורשיו בכל מיני הטענות שיטענו. ומה שאני טוען שאחי מת: הרי הוא בכלל הנאמנות. הדין עם מי?

תשובה: הדין עם לוי ולא מכח הנאמנות. שאין בכלל הנאמנות זה, אלא כל שהוא בעיקר המנה של ההלואה, בטענת פרעון או שטר פסיק (שמא צ"ל: פסים) ושטר אמנה, וכיוצא בו. אבל שיהא אחד מן היורשי' נאמן על חלק שאר היורשים, לא בזה היה הנאמנו'. שאילו היה שמעון חי, אין לוי נאמן לו (צ"ל: לו*מר:) לי לבדי נתן אבי שטר זה. אבל מ"מ, לוי יכול לתבו' כל חלקו וחלק אחיו, בין ישנו שמעון אי (נראה שצ"ל: חי) כאן או במדינת הים. דגרסי' בכתובות פרק מי שהיה נשוי (צ"ד ע"א): אמר רב הונא: תרי אחי ותרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד, ואזיל חד מינייהו בהדיה לדינא, לא מצי אידך למימר ליה: לאו בעל דברים דידי את. אלא שליחותיה עביד.