תקוותנו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף תיקוותנו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"תקוותנו" הוא שירו של המשורר נפתלי הרץ אימבר (1856 - 1909), אשר נדפס לראשונה בירושלים בשנת 1886, בספר השירים הראשון של אימבר, "ברקאי".
נוסח מקוצר של השיר הפך להמנון הלאומי של מדינת ישראל: התקווה. השיר מכיל הרמזים תנ"כיים רבים, מספרי הנביאים, ממגילת איכה ועוד.

תקוותנו[עריכה]

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶש יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה[1]
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,[2]
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה:
לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,
לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.[3]

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
יִזְּלוּ כְגֶשֶׁם נְדָבוֹת,
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ
לְעֵינֵינוּ מוֹפָעַת,
וְעַל חֻרְבַּן מִקְדַּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמָעַת.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְדוֹתַיו יִזֹּלוּ,
וּלְיַם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד שַׁמָּה עֲלֵי דְּרָכַיִם
שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה,
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין בַּת עַמִּי נוֹזְלוֹת,
וְלִבְכּוֹת לְצִיּוֹן בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרוֹת
עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ
רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ,
וַעֲלֵי קִבְרוֹת אֲבוֹתֵינוּ
עוֹד אֶגְלֵי טַל יִפֹּלוּ.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת הַלְּאוֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם,
עוֹד נוּכַל קַוּוֹת גַּם הַיּוֹם
כִּי עוֹד יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

שִׁמְעוּ, אַחַי, בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ:
כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי
גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ!

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ...

לֵךְ עַמִּי, לְשָׁלוֹם שׁוּב לְאַרְצֶךָ,
הַצֱּרִי בְגִלְעָד, בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפְאֶךָ,
רוֹפְאֶךָ יְיָ, חָכְמַת לְבָבוֹ,
לֵךְ עַמִּי לְשָׁלוֹם, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא...

הערות[עריכה]

  1. ^ המילה "קדימה" יכולה להתפרש כאן בשני מובנים: (1) מזרחה (כמו בביטוי "רוח קדים"=רוח מזרחית) (2) ישר, לפנים
  2. ^ תגובה לדברי העם בנבואת חזון העצמות היבשות (יחזקאל לז) "אבדה תקותנו נגזרנו לנו" המבטא את הייאוש שבית ישראל בגולה מרגישים לאחר החורבן והיציאה לגלות
  3. ^ הכוונה לירושלים, לפי ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק א': "הוי אריאל אריאל קריית חָנָה דוד".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]