תוספתא (בארי)/ידיים

מסכת ידיים: משנה · תוספתא

---

לקריאה נוחה • מהדורת וילנא • מהדורת בארי • מהדורת צוקרמנדל

---

<< | סדר טהרות · מסכת ידיים | >>

פרקי מסכת ידיים: א ב

תוספתא מסכת ידים מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי

הטקסט מכתב יד וינה, עם תיקונים על פי הערותיו של ר"ש ליברמן ב"תוספת ראשונים".

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת יָדַיִם פֶּרֶק א

הלכה א <ג"ד מתוקנת>
מֵי רְבִיעִית,
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד, וְאַף לִשְׁנַיִם. <ג"ו: אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם>
וּמֵחֲצִי לֹג, לִשְׁלֹשָׁה וּלְאַרְבָּעָה. <ג"ו: אֲבָל לֹא לְאַרְבָּעָה>
וּמִלֹּג, לַחֲמִשָּׁה וְלַעֲשָׂרָה, וּלְמֵאָה. <ג"ו: אֲבָל לֹא לַעֲשָׂרָה>
מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים,
וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּים.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
מֵי רְבִיעִית,
נוֹתְנִין לְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. <ג"ו: אַף לִשְׁנַיִם>
מֵחֲצִי לֹג, לִשְׁלֹשָׁה, אֲבָל לֹא לְאַרְבָּעָה. <ג"ו: אַף לְאַרְבָּעָה>
וּמִלֹּג, לַחֲמִשָּׁה אֲבָל לֹא לַעֲשָׂרָה וּלְמֵאָה. <ג"ו: וְלַעֲשָׂרָה>

הלכה ב
מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּים,
וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים.
כֵּיצַד?
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְשִׁפְשֵׁף, <ניגב ידיו במפה>
וְנִמְלַךְ וְנָטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים,
וְאֵין בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לַפֶּרֶק,
הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עֲלֵיהֶן.
אֶחָד הַנּוֹטֵל בְּיָדוֹ אַחַת, <=לידו=את ידו (ל)>
וְאֶחָד הַנּוֹטֵל בִּשְׁתֵּי יָדָיו, <=לשתי ידיו>
אֶחָד יָדוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל וְאֶחָד יָדוֹ שֶׁלַּקָּטָן,
צָרִיךְ לִטּוֹל מֵי רְבִיעִית.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שְׁתֵּי יָדוֹת שֶׁלִּשְׁנַיִם נִדּוֹנוֹת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים.
כֵּיצַד?
שְׁנַיִם שֶׁנָּטְלוּ שְׁתֵּי יְדֵיהֶן מֵי רְבִיעִית,
לֹא יַחְזֹר הַשֵּׁנִי וְיִטֹּל לְיָדָיו מִשִּׁירֵי רְבִיעִית.

הלכה ג
הַנּוֹטֵל יָדָיו צָרִיךְ לְשַׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו.
שִׁפְשְׁפָהּ בַּחֲבֶרְתָּהּ, טְמֵאָה;
בָּרֹאשׁ אוֹ בַכֹּתֶל, טְהוֹרָה, <ע"פ ג' הראשונים>
חָזַר וְנָגַע בָּהֶן, טְמֵאָה.
הַנּוֹטֵל יָדָיו מִשְּׁטִיפָה אַחַת,
צָרִיךְ לִטּוֹל מֵי רְבִיעִית.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לִשְׁתֵּי יָדָיו, צָרִיךְ לִטּוֹל מֵי רְבִיעִית;
יָדוֹ אַחַת, אֲפִלּוּ נָטַל מִשִּׁירֵי רְבִיעִית,
כָּשֵׁר.

הלכה ד
כָּל הַחוֹצְצִין בַּגּוּף חוֹצְצִין בְּיָדַיִם,
בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

הלכה ה
הַנּוֹטֵל יָדָיו בַּמִּקְדָּשׁ,
צָרִיךְ לִטּוֹל מֵי רְבִיעִית,
וְקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אֵין לוֹ שִׁעוּר.

הלכה ו
מְגוּפָה שֶׁהִתְקִינָהּ לְכֶלִי,
נוֹטְלִין הֵימֶנָּה לַיָּדַיִם.
הַחֵמֶת וְהַכְּפִישָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁפְּחוּתִין, <סל עשוי כפות תמרים>
נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.
הַשַּׂק וְהַקֻּפָּא, <סל>
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַבְּלִין,
נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.
הַשִּׁידָה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל,
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְקַבְּלִין,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין לְאֹהָלִין,
אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.

הלכה ז
אֵין הַכֹּהֲנִים מְקַדְּשִׁין בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בְּכֶלִי,
וְאֵין מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת,
וְאֵין מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָעִים אֶלָּא בְּכֶלִי.
שׁוּלֵי כְלֵי עֶצֶם, כְּלֵי זְכוּכִית,
אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם
קִרְטְסָם, שָׁפָן וַעֲשָׂאָן כֶּלִי,
וְיֵשׁ בָּהֶן קַבָּלַת רְבִיעִית,
נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.

הלכה ח
שִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי קַבָּלַת רְבִיעִית,
נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם;
שִׁבְרֵי כְלֵי מַתָּכוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי קַבָּלַת רְבִיעִית,
אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.

הלכה ט
הַחוֹקֵק בְּאַמַּת הַמַּיִם וְעָשָׂה בָהּ בֵּית קַבָּלָה,
אַף עַל פִּי שֶׁתְּלָשׁוּהָ מַיִם וְחִבְּרוּהָ,
אֵין מְמַלִּין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ,
וְאֵין מַזִּין הֵימֶנָּה,
וְאֵינָהּ צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל,
וְאֵין נוֹתְנִין מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם.
תְּלָשָׁהּ וְחִבְּרָהּ,
וְחִשֵּׁב עָלֶיהָ אַחַר תְּלִישָׁתָהּ,
מְמַלִּין בָּהּ וּמְקַדְּשִׁין בָּהּ וּמַזִּין הֵימֶנָּה,
וּצְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל,
וְנוֹתְנִין הֵימֶנָּה לַיָּדַיִם.

הלכה י
מַיִם שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּת הַבְּהֵמָה,
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
בַּקַּרְקַע, מַטְבִּילִין,
וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.
הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵי נַחְתּוֹם,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן,
אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם.
וְשֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדָיו וְנוֹתֵן עַל גַּבֵּי כִכָּרוֹת,
אִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, פְּסוּלִין,
וְאִם לָאו, כְּשֵׁרִין.

הלכה יא
מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַנַּפָּח,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן,
אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם,
מִפְּנֵי שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָהֶן מְלָאכָה.
מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַסַּפָּר,
אִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, פְּסוּלִין,
וְאִם לָאו, כְּשֵׁרִין.

הלכה יב
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִתֵּן לַיָּדַיִם.
אֲפִלּוּ טְמֵא מֵת, אֲפִלּוּ בּוֹעֵל נִדָּה,
כָּל שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּיִם בְּמַשָּׂא,
כָּשֵׁר לִתֵּן לַיָּדַיִם.

הלכה יג
הַנּוֹטֵל לַיָּדַיִם,
הַנּוֹטֵל מִתְכַּוֵּן וְהַנּוֹתֵן אֵין מִתְכַּוֵּן,
הַנּוֹתֵן מִתְכַּוֵּן וְהַנּוֹטֵל אֵין מִתְכַּוֵּן,
יָדָיו טְהוֹרוֹת.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יָדָיו טְמֵאוֹת.

הלכה יד
הִפְקִיַע אֶת הַמּוּלְיָאר וְנָטַל הֵימֶנּוּ לַיָּדַיִם, <moliárion: מיחם נחושת להרתחת מים>
אוֹ שֶׁנָּטַל מִן הַסִּילוֹן <solén: צינור>
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי קַבָּלַת רְבִיעִית,
יָדָיו טְהוֹרוֹת.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יָדָיו טְמֵאוֹת.
וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי,
שֶׁאִם הִנִּיחַ חָבִית בֵּין בִּרְכָּיו,
אוֹ בֵּין אֲצִילֵי יָדָיו וְנָטַל,
יָדָיו טְהוֹרוֹת.

הלכה טו
הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כוֹסוֹת,
בְּאַחַת נֶעֶשְׂתָה בָהּ מְלָאכָה,
וּבְאַחַת לֹא נֶעֶשְׂתָה בָהּ מְלָאכָה,
נָטַל מֶאֶחָד מֵהֶן לִשְׁתֵּי יָדָיו וְעָשָׂה טְהָרוֹת תְּלוּיוֹת,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא עָשָׂה טְהָרוֹת,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן וְעָשָׂה טְהָרוֹת,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻנָּחוֹת,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ טְהוֹרוֹת.

הלכה טז
נָטַל מֶאֶחָד מֵהֶן בְּיָדוֹ אַחַת וְעָשָׂה טְהָרוֹת תְּלוּיוֹת,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן, וְלֹא עָשָׂה,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן וְעָשָׂה,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻנָּחוֹת,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ טְהוֹרוֹת.

הלכה יז
הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כוֹסוֹת,
אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר,
וְנָטַל בְּאַחַת מֵהֶן לִשְׁתֵּי יָדָיו וְעָשָׂה טְהָרוֹת תְּלוּיוֹת,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן, וְלֹא עָשָׂה,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
מִן הָרִאשׁוֹן וְעָשָׂה,
מִן הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻנָּחִין
הֲרֵי אֵלּוּ מוֹכִיחוֹת.
נֶאֶכְלוּ רִאשׁוֹנוֹת,
נִטְמְאוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ עַד שֶׁלֹּא נֶעֱשׂוּ שְׁנִיּוֹת,
טְהוֹרוֹת;
מִשֶּׁנֶּעֱשׂוּ שְׁנִיּוֹת, שְׁנִיּוֹת תְּלוּיוֹת.
נָטַל אֶת אֶחָד מֵהֶן לְיָדוֹ אַחַת וְעָשָׂה טְהָרוֹת תְּלוּיוֹת,
אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהָרוֹת. <=טְהוֹרוֹת>
אֶת הָרִאשׁוֹן, וְלֹא עָשָׂה,
אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה, טְהוֹרוֹת.
אֶת הָרִאשׁוֹן וְעָשָׂה,
אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה,
אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻנָּחוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ תְּלוּיוֹת.

הלכה יח
הָיוּ יָדָיו אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה,
וּלְפָנָיו שְׁנֵי כוֹסוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר,
וְנָטַל מֶאֶחָד מֵהֶן לִשְׁתֵּי יָדָיו,
וְעָשָׂה טְהָרוֹת, תְּלוּיוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
הַטְּמֵאָה בְּטֻמְאָתָהּ.
הָיוּ יָדָיו אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה,
וּלְפָנָיו שְׁתֵּי כִכָּרוֹת, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר,
וְנָגְעוּ שְׁתֵּי יָדָיו בְּכִכָּר אֶחָד,
בֵּין בְּאַחַת בֵּין זֶה אַחַר זֶה,
אוֹ שֶׁנָּגְעָה יָדוֹ אַחַת בִּשְׁנֵי כִכָּרוֹת זֶה אַחַר זֶה,
הַיָּדַיִם וְהַכִּכָּרוֹת תְּלוּיוֹת.
נָגְעָה יָדוֹ אַחַת בִּשְׁנֵי כִכָּרוֹת כְּאֶחָד,
הַיָּדַיִם כְּמוֹת שֶׁהָיוּ, וְהַכִּכָּרוֹת יִשָּׂרֵפוּ.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת יָדַיִם פֶּרֶק ב

הלכה א
הַכֹּהֲנִים מְקַדְּשִׁין בַּמִּקְדָּשׁ
בְּיַד עַד הַפֶּרֶק וּבָרֶגֶל עַד הַסּוֹבֵךְ.
הַנּוֹטֵל יָדָיו, לֹא יֹאמַר:
הוֹאִיל וְהָרִאשׁוֹנִים טְמֵאִין,
הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת הַטְּמֵאִים.
וְאִם עָשָׂה כָּךְ,
צָרִיךְ לְנַגֵּב אֶת יָדָיו.
אֲבָל הַמַּטְבִּיל אֶת יָדָיו,
אֵין צָרִיךְ לְנַגֵּב אֶת יָדָיו.

הלכה ב
הַנּוֹטֵל יָדָיו,
צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו,
שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַמַּיִם חוּץ לַפֶּרֶק,
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת יָדָיו.
אֲבָל הַמַּטְבִּיל יָדָיו,
אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו.

הלכה ג
הַנּוֹטֵל אֶת יָדָיו,
אִם נִתְכַּוַּן, יָדָיו טְהוֹרוֹת,
אִם לָאו, יָדָיו טְמֵאוֹת.
אֲבָל הַמַּטְבִּיל אֶת יָדָיו,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יָדָיו טְהוֹרוֹת.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא עַל יָדָיו יַבְחוּשׁ,
שֶׁבִּרְיָתוֹ מִן הַמַּיִם,
יָדָיו טְהוֹרוֹת.

הלכה ד
הַנּוֹטֵל יָדָיו,
אִם הָלְכוּ הַמַּיִם עַד הַפֶּרֶק, יָדָיו טְהוֹרוֹת,
וְאִם לָאו, יָדָיו טְמֵאוֹת.
סָפֵק לֹא הָלְכוּ, יָדָיו טְהוֹרוֹת.
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
יָדָיו טְמֵאוֹת.
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ,
וְנִמְלַךְ וְנוֹטֵל אֶת הַשְּׁנִיִּים לִשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת,
טִמְּאוּ זֶה אֶת זֶה.
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁתֵּי יָדָיו,
וְנִמְלַךְ וְנָטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ,
אִם נִתְכַּוַּן, יָדָיו טְהוֹרוֹת,
וְאִם לָאו, טְמֵאוֹת.

הלכה ה
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְטִמֵּא אֶת אַחַת מִיָּדָיו,
הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַשְּׁנִיִּים בַּשְּׁנִיָּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְיָצְאוּ חוּץ לַפֶּרֶק,
וְנָטַל אֶת הַשְּׁנִיִּים עַל גַּבֵּיהֶן,
וְנָפַל כִּכָּר תְּרוּמָה,
מִן הַפֶּרֶק וְלִפְנִים, טָמֵא,
מִן הַפֶּרֶק וְלַחוּץ, טָהוֹר.
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק,
וְנָפַל כִּכָּר תְּרוּמָה,
מִן הַפֶּרֶק לִפְנִים, טָמֵא,
מִן הַפֶּרֶק וְלַחוּץ, טָהוֹר.

הלכה ו
נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק
וְנָפַל כִּכָּר תְּרוּמָה, טָמֵא.
וְהַדִּין נוֹתֵן שֶׁיְּהֵא טָהוֹר:
וּמָה, אִם מֵי גְשָׁמִים, <הגהת הגר"א. בכ"י: אם הראשונים>
שֶׁאֵינָן מְטַהֲרִין אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד,
מְטַהֲרִין אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הָאָרֶץ,
שְׁנִיִּים, שֶׁמְּטַהֲרִין אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד,
דִּין הוּא שֶׁיְּטַהֲרוּ אֶת הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הָאָרֶץ!

הלכה ז
נוֹטְלָן אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה זֶה בְּצַד זֶה,
וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים:
מִשּׁוּם שֶׁמָּא נִטְמְאוּ,
מִשּׁוּם שֶׁמָּא נֶעֶשְׂתָה בָהֶן מְלָאכָה,
וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא לֹא נִטְּלוּ מִן הַכֶּלִי,
וּמִשּׁוּם שֶׁמָּא לֹא נִטְּלוּ מִן הָרְבִיעִי.
אֲבָל הַנּוֹטֵל וְהַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ בְּחָפְנָיו,
יָדָיו טְמֵאוֹת,
שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נִטְּלוּ מִן הַכֶּלִי.

הלכה ח
שְׁנַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִשְּׁתֵּי יְדֵיהֶן,
זוֹ מִשְּׁמִינִית וְזוֹ מִשְּׁמִינִית,
אַף עַל פִּי שֶׁחוֹזְרִין וּמִתְעָרְבִין בַּקִּלּוּחַ,
יְדֵיהֶן טְמֵאוֹת,
שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נִטְּלוּ מִן הָרְבִיעִית.

הלכה ט
אֵלּוּ פוֹסְלִין לַיָּדַיִם:
אֹכֶל רִאשׁוֹן, וְהַמִּדָּפוֹת, וְהַמַּשְׁקִין. <מידף, דבר שנטמא במגע>
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
הַנּוֹגֵעַ בָּרְצוּעָה, טָהוֹר, עַד שֶׁיִּגַּע בַּקְּצִיצָה.
רַבִּי זַכַּי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב:
הַנּוֹגֵעַ בַּקְּצִיצָה, טָהוֹר, עַד שֶׁיִּגַּע בַּמְּזוּזָה. <רש"י: איגרות בתוך הבתים>

הלכה י
סֵפֶר שֶׁבָּלָה,
אִם יָכוֹל לְלַקֵּט הֵימֶנּוּ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אוֹתִיּוֹת,
כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִנְסֹעַ הָאָרוֹן",
מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.
מְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת,
כְּפָרָשַׁת "וַיְהִי בִנְסֹעַ הָאָרוֹן",
מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם.
חִבֵּר לָהּ יְרִיעוֹת אֲחֵרוֹת,
הִיא מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֵין מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

הלכה יא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַגִּלָּיוֹן שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר וּכְדֵי הֶקֵּף,
כֻּלָּן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.
הַכּוֹתֵב 'הַלֵּל' וּ'שְׁמַע' לַתִּינוֹק לְהִתְלַמֵּד בּוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רַשַּׁי לַעֲשׁוֹת,
מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

הלכה יב
הַמְּשִׁיחוֹת וְהָרְצוּעוֹת שֶׁתְּפָרָן לַסֵּפֶר,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רַשַּׁי לְקַיְּמָן,
מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.
תִּיק הַסְּפָרִים, וְתֵבָה שֶׁלַּסֵּפֶר, וּמִטְפְּחוֹת סְפָרִים,
בִּזְמַן שֶׁהֵן טְהוֹרִין,
מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.
הַבְּרָכוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵאוֹתוֹת הַשֵּׁם
וּמֵעִנְיָנוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּתּוֹרָה,
אֵינָן מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.

הלכה יג
הַגִּלְיוֹנִים וְסִפְרֵי הַמִּינִין,
אֵינָן מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.
סִפְרֵי בֶן סִירָא,
וְכָל סְפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ מִכָּאן וְאֵילָךְ,
אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.

הלכה יד
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר:
שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם,
מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
קֹהֶלֶת אֵינָהּ מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֵחָכְמָתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה.
אָמְרוּ לוֹ:
וְכִי לֹא כָתַב אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (מְלָכִים א ה,יב)
"וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל,
וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף."
וְאוֹמֵר: (מִשְׁלֵי ל,ו)
"אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו,
פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ."

הלכה טו
עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית,
וּשְׁאָר כָּל אֲרָצוֹת וּבָבֶל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
עַמּוֹן וּמוֹאָב וּשְׁאָר כָּל אֲרָצוֹת בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ,
אִם מַעְשַׂר עָנִי, מַעְשַׂר עָנִי,
וְאִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

הלכה טז
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית:
"אֲנִי הָיִיתִי עִם זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים,
כְּשֶׁבָּאוּ מִיַּבְנֶה לְלוֹד.
וּבָאתִי וּמָצָאתִי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת שֶׁלַּנַּחְתּוֹמִין בְּלוֹד.
אָמַר:
"מַה חִדּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם?"
אָמַרְתִּי לוֹ:
"תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ, וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין."
אָמַר לִי:
"אַף עַל פִּי כֵן, מַה חִדּוּשׁ הַיּוֹם?"
אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַהֲלָכוֹת וְאֶת הַתְּשׁוּבוֹת בַּמִּנְיָן,
וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לַזֶּה, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אָמַר: (תְּהִלִּים כה,יד)
"סוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם."
וְאוֹמֵר: (עָמוֹס ג,ז)
"כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יי דָּבָר,
כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים."
צֵא אֱמֹר לָהֶן:
אַל תָּחוּשׁוּ לְמִנְיְנֵיכֶם!
מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, וְהַזּוּגוֹת מִן הַנְּבִיאִים,
וּנְבִיאִים מִמֹּשֶׁה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי,
שֶׁעַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית.

הלכה יז
בּוֹ בַיּוֹם,
עָמַד יְהוּדָה גֵּר עַמּוֹנִי לִפְנֵיהֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ,
אָמַר לָהֶן:
"מָה אֲנִי לָבֹא בַקָּהָל?"
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
"אָסוּר אַתָּה."
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
"מֻתָּר אַתָּה."
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
הָא כָּתוּב: (דְּבָרִים כג,ד)
"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל יי"!
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
"וְכִי עַמּוֹן וּמוֹאָב בִּמְקוֹמָן הֵן עוֹמְדִין?
כְּבַר עָלָה סַנְחֵרִיב וּבִלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה י,יג)
"וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים, וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי".
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
הַכָּתוּב אוֹמֵר: (יִרְמְיָה מט,ו)
"וְאַחֲרֵי כֵן אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת בְּנֵי עַמּוֹן, נְאֻם יי."
"כְּבָרִאשֹׁנָה" (יִרְמְיָה לג,ז) עֲדַיִן לֹא שָׁבוּ? <ע' ל 683,30>
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הַכָּתוּב אוֹמֵר: (עָמוֹס ט,יד)
"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל",
כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵלּוּ לֹא שָׁבוּ, כָּךְ הֵם לֹא שָׁבוּ.

הלכה יח
אָמַר לָהֶן יְהוּדָה גֵּר עַמּוֹנִי:
" אֲנִי, מָה אֶעֱשֶׂה?"
אָמְרוּ לוֹ:
"כְּבַר שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַזָּקֵן,
הֲרֵי אַתָּה מֻתָּר לָבֹא בַּקָּהָל."
אָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אַף מִצְרִי כַּיּוֹצֵא בַזֶּה?
אָמְרוּ לוֹ:
מִצְרִי, נָתַן לוֹ הַכָּתוּב קִצְבָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יְחֶזְקֵאל כט,יג)
"מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה."
וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם.

הלכה יט
אָמַר לָהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי:
כִּתְבֵי קֹדֶשׁ, חִבָּתָן טֻמְאָתָן,
שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָן שְׁטִיחִין לַבְּהֵמָה.

הלכה כ

אוֹמְרִין בַּיְתוֹסִיִּים:
קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם פָּרוּשִׁים!
מָה, אִם בַּת בְּנִי הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי, שֶׁהוּא בָא מִכֹּחִי,
הֲרֵי הִיא יוֹרַשְׁתֵּנִי,
בִּתִּי, הַבָּאָה מִכֹּחִי,
אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּירָשֵׁנִי?
אוֹמְרִין פְּרוּשִׁין:
לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן,
שֶׁכֵּן חוֹלֶקֶת עִם הָאַחִין,
תֹּאמְרוּ בַבַּת,
שֶׁאֵין חוֹלֶקֶת עִם הָאַחִין!
אוֹמְרִים טוֹבְלֵי שְׁחָרִין: <כת שנהגה לטבול כל בוקר>
קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, פָּרוּשִׁים,
שֶׁאַתֶּם מַזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם בַּשַּׁחְרִית בְּלִי טְבִילה.
אוֹמְרִין פְּרוּשִׁין:
קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם, טוֹבְלֵי שְׁחָרִין,
שֶׁאַתֶּם מַזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם מִן הַגּוּף,
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה.

סליק מסכת ידיים