תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים/פרק ראשון/4 - מהו הערך של קוד פתוח

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק ראשון - מהו הערך של קוד פתוח

הבסיס הראשוני לתוכנה כלשהי הוא העובדה שהיא מייצרת ערך למשתמש, פרטי, ארגוני או עסקי. התוכנה צריכה לפתור בעיה או להקל על הפרט או הארגון את יכולת הביצוע של משימה יש ערך מוסף, מעבר לערכים מקבילים של תוכנות קנייניות. FOS מסוימת. לתוכנות

([Goerzen (2000)] הערכים המייחדים הם (פירוט לפי

1. חופש הביטוי. כתיבת תוכנה, כיום, היא חלק מחופש הביטוי. אם הנך מפתח תוכנה, אז כתיבת תוכנה ושימוש בה הם חלק מחופש הביטוי שלך.
2. הכוח שייך למשתמש. משתמש בתוכנה מחליט איך ומתי לשדרג תוכנה אם בכלל. כל הידע לתחזוקת גרסה מסוימת של תוכנה קיים ברשת כך שאם רוצים להוסיף פונקציונליות מסוימת, אפשר לבקש זאת מצוות המפתחים או לשלם למפתח שיעשה זאת בשבילך. אין צורך לשדרג את כל המסגרת כדי לקבל עדכון בודד. הפונקציונליות הנוספת היא זו שהמפתחים רוצים אותה, אין מגבלות או כיוונים שיווקיים מבחינה מסחרית.
3. המחיר זול יותר. מחיר ההפצה הוא אפסי (עלות הפצת מארז כלשהוא), אין עלות חוזרת שנתית. המשתמש הוא שמחליט על העלויות, אם ירצה תמיכה, פיתוחים או תיקונים גם TCO ייחודיים, הוא ישלם לחברה שעוסקת בכך. לדוגמה: על פי המחקרים, המחיר של זול יותר.
4. אבטחת מידע, טובה לפחות כמו תוכנה קניינית. אין אפשרות לסוסים טרויאניים או דלתות אחוריות. הערכות מקצועיות טובות לרמת האבטחה.
5. אידאולוגיה. תמיכה או שימוש בתוכנות אלו יכולים להיחשב גם תמיכה באידאולוגיה של הכתיבה.
6. שחרור ממחויבות לספק. כיום, לאחר שלקוח קנה מערכת תוכנה קניינית מסוימת, הוא שבוי בנתיב הפיתוח של הספק. ככל שהלקוח משקיע יותר בהתאמה של התוכנה לצרכיו, כך הוא שבוי יותר בידי הספק לצורכי שדרוג או העלאת מחיר תמיכה. בתוכנה חופשית אין מחויבות לספק מסוים, מספר ספקים נותנים שירות לאותה תוכנה.
7. תהליך ניפוי טוב יותר. יותר אנשים רואים את קוד הפיתוח. יותר אנשים בודקים את התוצר. אין תקלות מוסוות, כאלו הידועות רק ליצרן, ואין היצרן חולק אותן עם קהילת המשתמשים. כל המידע על תקלות זמין, ולרוב תקלה מתוקנת באופן מהיר, לפחות כמו תוכנה קניינית.
8. חינוכי. האופן שבו ניתן ללמוד, תוכנה חופשית לשנותה ולנסות אותה הוא מושלם מבחינה חינוכית. כל כלי שאפשר לחקור, לשנות ולפרסם מסקנות מחקר עליו, מתאים לצרכים חינוכיים או למחקר אקדמי. תוכנה קניינית אינה מאפשרת את מלוא חופש המחקר.

מסבירים כי גנו/לינוקס חייב לשמש [Claypool (6/2001), Nelson (2000)] במאמרים של כתוכנה המובילה במחקר ובלימוד, בשל הקוד הפתוח והחומרה הזולה לשימוש. הקורסים והמעבדות נעשים קלים יותר כאשר לכל סטודנט אפשרות שליטה מלאה במכונה. מבטא את ההבדלים בין תוכנה פתוחה לקניינית גם [Dalle, Jullien (2002)] מחקרם של במושגים כלכליים. הם מפתחים פונקציות תועלת כלכליות ובאמצעותן הם מוכיחים את טענתם כי התוכנה הפתוחה טובה יותר.

מצאו את הערכים הבאים: [FLOSS (2002)] באותו נושא של ערכים מייחדים, בסקר

1. דמי רישוי תוכנה נמוכים או אפסיים.
2. יחס טוב יותר בין המחיר לביצועים של תוכנה.
3. איכות ביצועים גבוהה יותר.
4. יציבות גבוהה יותר.
5. אבטחה טובה יותר.
6. פונקציונליות טובה יותר.
7. מספר רב יותר של פוטנציאל אפליקציות מתאימות.
8. כבר היה בעבר שילוב מוצלח של פרויקט קוד פתוח בארגון.
9. חיסכון בהוצאות על חומרה.
10. חיסכון במחיר של ההתקנה, ההטמעה וההתאמה לצורכי הארגון.
11. חיסכון בהוצאות של פעילות שוטפת, ניהול ותמיכה.
12. חיסכון בהדרכות ובהצגה למשתמשים.
13. המלצות של ספקי IT חיצוניים..
14. הכרה של פתרונות קיימים, ידע וניסיון בהטמעת קוד פתוח בארגון גם למטרות ספציפיות.

מאמר קצר וסאטירי על מדידת איכות [Connell (2002)] במסגרת אחרת, בנושא מדידות, פרסם תוקף את השיטות Connell .(FOS התוכניתן בשיטות כמותיות (נושא שבו מרבים לנגח תוכנות הקיימות ומציע את המדרג שלו: השיטה הקלאסית למדידה: מהי כמות השורות שכותב תוכניתן ליום? שיטה טובה יותר: מהי כמות השורות הנכונות שכותב תוכניתן ליום? שיטה טובה עוד יותר: מהי כמות השורות הנכונות והמתועדות שכותב תוכניתן ליום? שיטה טובה יותר בהרבה: מהי כמות השורות הנקיות, הפשוטות, הנכונות והמתועדות שכותב תוכניתן ליום? השיטה הטובה מכולן: היכולת לפתור בעיות של לקוחות במהירות. ארגונים רבים משתמשים בקוד פתוח בשל עובדה זו, יכולתם של אנשי הקהילה לפתור את בעיותיהם במהירות.