שיחת עמוד:בממלכת כוזר היהודית.pdf/12

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עשיתי בדיקה של OCR עם שניים נוספים שקיימים בחינם ברשת

OCR מקומי http://www.newocr.com/ http://www.i2ocr.com/free-online-hebrew-ocr

‫‪5£‬ל את תורת אלהים‪ ,‬ןם ;ךעה ?‪.‬לק בם׳ט;ה וגטךא‪ ,‬שי^א‬ ‫כמ׳!פט הבנות בעת ההיא‪ .‬מאין לו בן‪ ,‬לא הגיא אותה‬ ‫אביה טהטות מרחוק אזן קלזבת אל הלקח אי!ר הטיף אביה‬ ‫ל הבחורים תלמידי הושיבה‪ ,‬וברצון גלוי הביט אל החול‬ ‫׳!היא עחצה בלמוז־ים‪ .‬הוא ע?מו ׳!גן לה את הסברות‬ ‫העברית והערבית‪ ,‬אף נתן בלבה את דעת העולם והטבע‪,‬‬ ‫נ^לאת לה ׳!מוגה עשרה ׳צנה ד‪:,‬יתה עוזרת נאטנת לאביר‪,‬‬ ‫בבל ענעיו תחת אמה‪ ,‬׳!מתה בלא עת‪ .‬הוא ה;ה משוחח‬ ‫אתה על מערבי לבבו ןר י ־שרעפי ו ן׳טואל לעצתה בבל דבר‬ ‫כןפ‪4‬ן וגדול‪? ,‬א׳!ר ו׳פאל איים לעצת בא ב;םים‪ .‬ןזך הגיונה‪,‬‬ ‫א׳!ר עוד לא נעכר מפגעי החןים ןחט־ותיהם ןתם ט׳!!ט־ה‪,‬‬ ‫היו לו לעידם בשעות ׳!ל ?פקות ופקפוקים‪ .‬ףב‪1‬ךה‪,‬‬ ‫מינקתה מלפנים‪ ,‬הותר‪ ,‬צופ;ה הליכות הבית‪ ,‬ונהטה עבטה‬ ‫טפלה ב!ך‪5‬י אביוך‪ ,‬הטיחךים ותדאג לפלוטו ולבריות גופו‪,‬‬ ‫ועוד ט?אה לה די עת לקחת טפיו תורה ולהגדיל בעזדמו‬ ‫את אוצר ורעותיה‪.‬‬ ‫בי׳טייבת די_רב סינורי נעע‪1‬ו היום הכנות לחגיבה קט‪$‬ה‬ ‫׳!ל קבלת !נים‪ ,‬׳!נעךכה לבבוד אחד מטובי תלטיךיו‪ ,‬ב ר־‬ ‫הבדאי‪ ,‬א׳!ר ;׳!לח לבבל למ&ר לגאיגיד‪ ,‬ךא׳!י הטתבתות‬ ‫בנינות וטתגות טאת אחיהם‪ ,‬יושבי כוזר‪ ,‬ולהביא ט׳טם וריעות‬ ‫אדות ׳!לום ה‪*,‬הוךים א'!ר על גדות הפרת עם ‪$‬טקי הדינים‬ ‫האחרונים וחדו׳טי ההלכה‪ ,‬׳!נתחך׳טו בבית טךד׳טם ׳!ל‬ ‫הגאוגים הגןבוים‪ .‬׳!;ה ׳!לטד‪ ,‬ע׳!ה חקדאי בך‪.‬ןך‪ .‬עתה‬ ‫׳טב לביתו ולעירו וב;דו טזטבת ;בירות הרוח העבד‪ ,‬וייטיבת‬

שכל אָח הּירה אלה`ם. נם ירכה פרק במשנה וּגמרא, שלא כמשפט הבבות בכת ההיא. כואַין לי בן, לא חביא אוההּ אב`ה סהווח כזרחיק אזן קשבת אל הלקח אשר הפיף אכיה להפחוּרים תלפידי הישיבה. יּברצון בלוּי הביט אָל החיל שהיא ﬠושה בלפזוּרים. הוא כצמו שבן להּ את הספרוּח הﬠכרית רהפרכיח. אף נחן בלבהּ את דכח הﬠילם והסכﬠ. כסלאח להּ שםינה פשׂרה שגה היהה ﬠיגרח גאסנח לאכיה בכל נצגיניו תחת אפהּ. שמתה בלא נח. היא היה סשׂוחח אתהּ כל סכרכי לבבו ררבישרכפיי ושׁיאַל לונצתהּ בכל רבר קטז ןכרול. כאשר ישאָל אישׁ לונצת בא בימים. ףך הניוכהּ. אשר ﬠוי לא נככר פפגכי החיים וחסוּיתיהם וחם פשססיה. הייּ לי לפיכים כשﬠית של ספקיח יּפקפּיּקים. ךבירה. כײבקתהּ מלפבים, היתה ציפיה הליכיח הביח. ונחסה פנפהּ פפלה כנרכי אביה הסיחרים ותראָנ לשלוםו ולבריוּח בּוּםו. וﬠור סצאה להּ די צח לקחח מפיו תּירה יּלהנךיל בפזרחי אח איור יריﬠותיה. בישיבח הרב סבּגירי גונשׂיּ היים הכנוח לזזניכה קסבה של קכלת פויס. שכפךכה לככור אָחר סטיּבי תלמיריי. ברי חסךאי, אשר בשלח לבבל לססר לגאיניה ראשׁי המהכהּיח ברכות וּשׂתנוח מאַח יוח`הם. יושבי כוּזר. וּלהביא סשם יריﬠוח ארוח שלוס ההּיּךיס אשר פל גרות הפרת פם פסקי הךיבים האחרובים וחךושי ההלכה. שבהחרשׁוּ בבית סררשם של הבאינ`ם הבזכריס. שנה שלמה פשה חסראי בנירך. כתה שב לניתו ולןנירן ובברו פוסרת יצירות הרוּח הכנכף. ןישינח

שבל אח תּורה פולהיס. נס ירכה פרק כסשנה וּבמרא, שלא כמשפס הבנוח בכת ההיא. מאַיּן לו בן, לא הניא אותהּ אביה סהוורנ מרחיק אזן קשכח אָל הלקח אשר הפ`ף אכיה להפחוּריס תלפידי הישבה, יּברצון בלוּי הב`ם אָל החיל שהיא ﬠוסה בלפּוּרים. הוא כצםו שגּן להּ אח הכפרוּח הﬠברית והכרביתי אַף נחן בלבהּ אָת ויכח הﬠולס והסבﬠ, בּסלאח להּ שסינה פשהּ שנה היתה ﬠינרח לאָכיה בכל כניניו תחח אפהּ. שכותה בלא כת. הוא היה משׂוחח אתהּ כל סכרכי לבבי ורב-שרכפװ ןשׁיאו' לונצההּ בכל רכר קשׂן וגריל, כּאשר ישאל אישׁ לחנח בא ביכרם. ןזך הניוכהּ. אשר ציד לא נפכר פפנכי החיים ותמייוּדהם וחם פשפסיה. היוּ לו לכיבים בשﬠוח של סכוקוח וּפכןפּוּכרם. ךבורה. כײנקתהּ פלסנים, היתה ציפיה הל`בית הביתי ונחמה כנפהּ פפלה בוךכי אביה הסיחרים ותראַנ לשלוסו ולברייּח בּיּכוו. וﬠור סצאה להּ די כח לקחח מפיו תּורה וּלהנךיכ' בפזרחן אָח אונר יריﬠוחיה.

בישיכח הרב סנבורי כקשׂוּ היום הכבוח כיהניבה קסכה של קבלת סלם. שכננךכה לככור אָחר סטיּבי חלפיריו. בר- תסוּאי, אשר נשלח לבבל לססר לגאיביה ראשי המחבהּיח ברכוה וּשׂתנות מאח אחיהם. יןשכי כוּזר, יּלהביא סשם יריﬠוח ארוח שלוס ההּחײם אשר פל נרוח הפרח כם פסק` הךינים חמחרינשׂ רחךוּשׁ` ההלכהי שבהחדשׁיּ כב`ת פךרשם של הכאינ`ם הבןסרס. שנה שלמה פשה חסייאי בנירך. כתה ש; לביחי וילןנירו וּבירז פוסרח יצירןח הרוח הכברי, וישינת 4