שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/ה

מוסתגאניס ה"ר היים סבעון י"ץ

שאלה ה: עיינתי בשאלתך אשר שאלת ממני בענין הסופר אשר תייג הקוץ של יו"ד לאחר כתיבת הפרשה של תפלין האם יקרא כתובה שלא כסדרה אחר אשר קוצו של יו"ד מעכב כדאמרי' בהקומץ (כ"ט ע"א) או י"ל כיון שהיו"ד נכתב בצורתו כתיקון ספר תורה התג אשר נעשה אח"כ הו"ל כשאר תגין הנעשים אחר תשלום הכתיבה.

תשובה: הנה כ"ת יודע כי כתיבה שלא כסדרה פוסלת בתפלין ומזוזות משא"כ בס"ת כדאמרינן התם (ירושלמי מגילה פ"א ה"ט) תולין בספרים ואין תולין בתפלין ומזוזות דבעינן בהו והיו שיהיו נכתבין כסדר וכו'. והפוסקים ז"ל דייקו מזה ואמרו מהכא משמע תלייה דוקא מפסיל אבל לתקן אות בעלמא שפיר דמי דלאחר הכתיבה יכולין אנו לתקן צורות האותיות ולישבם היטב וליכא קפידא בדבר זה א אבל בודאי אם האות הנתקן היה דומה לאות אחרת ובתיקונו עתה חזר לאות אחרת כמו שעשה דל"ת בצורת רי"ש ותיקן אותה להחזירה דל"ת ברור הדבר כי כתיבה זו היא שלא כסדר ומיפסל בכך. וגם אם עשה הרי"ש דל"ת וגרר העוקץ של הדלי"ת וחזר רי"ש בודאי מיפסיל בכך דהו"ל חק תוכות ופסול אפי' בס"ת כאשר הכל מבואר במקומו ולחכם כמוך די בראשי פרקים. ועתה לנ"ד לענין קוצו של יו"ד לא נעלם מעיניך המחלוק' שנפל בין רש"י ור"ת ז"ל בפירוש קוצו של יו"ד לדעת רש"י ז"ל קוצו של יו"ד הוא רגל ימין שהוא כפוף ועליו אמרו אפילו קוצו של יו"ד מעכב. והקשו התוס' ז"ל ואמרו דרגל ימין בודאי ופשיטא שהוא מעכב לפי שהוא גוף האות ומאי אפילו דאמרינן ביה לכך פירש ר"ת ז"ל דקוצו של יו"ד היינו ראש שמאל שצריך שיהא כפוף למטה. הנה נראה לדברי הכל שהיו"ד צריכה להיות רגל הימין כפוף והוא מכתיבת היו"ד עצמה. וגם מה שפירש ר"ת ז"ל שראש שמאל ג"כ יהי' כפוף כן פסקו כל הפוסקים ז"ל לפי שהוא ז"ל הביא ראי' מההיא דאמרי' בפסיקתא מפני מה יו"ד יש לה נקודה אחת למעלה ואחת למטה רמז לרשעים שיורדים וכו' ועתידין לעלות וכו' משמע שצריך להיות ליו"ד בראש שמאל כפיפה למעלה ולמטה. וכן כתב מהר"י קולון ז"ל וז"ל ועל דבר קוצו של יו"ד פשיטא שיש לחוש לדברי ר"ת כיון שהביא ראיה לדבריו וכו'. נמצא שצור' היו"ד עצמה לרש"י ור"ת ז"ל הוא על זה האופן ואם לא נעשית על זה האופן בתפילין ומזוזות אינו יכול לתקנה לאחר שכ' אות אחת אחריה דהויא ליה כתיבה שלא כסדרה. וכמו שכתב מהרי"ק בשם האגור וכשעשה היו"ד על הצורה הנזכר בודאי הוא שדי לו בכך וכשמתקן אח"כ לתייג קוץ התחתון והעליון ולתקנם היטב לעשותה כצורה זו י' אין קפידא אבל הגאון מהרי"ק ז"ל כ' בשם מהר"י אסכנדראני ז"ל שגם אם קוצו של יו"ד מעכב כדברי ר"ת מ"מ בתפילין ומזוזות אם לא עשאו לא פסל מאחר ששם יו"ד עליה אפילו בלא אותה קוץ שבצד שמאל אבל ברגל שבצד ימין אם לא עשאה מתחלה אין לתקנה אח"כ בתפילין ומזוזות משום שאינו נקרא יו"ד בלא אותו רגל ונמצא כותבן שלא כסדרן עכ"ל ז"ל. ולע"ד נראה דלא אפשר להעמיד דברים אלו אלא אם עשאה בשום הכירא לרגל שמאל על דרך הצורה הנזכר אבל אם לא צייר לה בשום רמז י"ל שהיא פוסלת בתפילין ומזוזות כלומר לתקנה אחר כתיבת אות אחת אחריה ויותר מזה התירו ז"ל דאפי' כתב אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתבה יו"ד נו"ן והם קרובים בחבורם עד שקודם תיקונם תינוק דלא חכים ולא טפש קרי לה צד"י מותר לחברה ולתקנה ולא הוה ליה כתיבה שלא כסדרה כ"ש הכא שהיו"ד נעש' כתקנו כמו שיראה מדבריך שהסופר עשה היו"ד כתקונו דהרי בא בלשונך או י"ל כיון שכתב היו"ד כתקונה כמו בס"ת חסרון קוץ לא הוי חסרון וכו' והיו"ד של ס"ת הוא בודאי נעשה על הצורה הנזכר ואם לא עשאה כצורתה היא פסולה. והנני תמה מדבריך באומרך או י"ל כיון שכותב היו"ד כתיקונ' כמו בס"ת חסרון הקוץ לא הוי חסרון וכו'. יראה מדבריך שלא אמרו ז"ל קוצו של יו"ד מעכב רק בתפילין ומזוזות ומהיכא תיתי למר האי סברא כי בודאי על שלשתם נאמר ומה שהוא פוסל בזה הוא פוסל בזה חוץ ממה שהוא מפורש שהוא התלייה כדאמרי' מטעם והיו וכו' ואחר אשר אתה מודה שהסופר כתב מתחל' היודי"ן כמו בס"ת א"כ עשה רגל הימני וראש השמאלי ומה שמתקן אח"כ הוא תקון בעלמא ומעשיו ישרים. ותפיליו ומזוזותיו כשרים. ובזה די לפי העת והשעה. שלמה דוראן ס"ט.