שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתב תוכחה להקל אשר באי מיורקה

ענין רכז:

לא נכחד ממני עצמי. ועיני ראו גלמי ויודע אני בעצמי כי אינני מהמוכיחים והלואי הייתי מן הראויים לקבל תוכחו'. גם כי אין הדור הזה יותר טוב מהדורו' הראשונים שהעידו עליהם (ערכין ט"ז ע"ב) שאין בהם מי שראוי לקבל תוכחת. אבל שמי שאפשר לו למחות ואינו מוחה הוא נתפס עליו. על כן הציקתני רוח בטני לדבר מה שאינו מחקי ותהי בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי. נלאיתי כלכל ולא אוכל ואני נשען על ענותנותכם תדינוני לכף זכות והמקום ידין אתכם לכף זכות ואולי היה עת רצון להכנס דברי באזניכם ותחשב לי לצדקה. וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. ועתה אחר אלה הדברי' הלא ידעתם כי סבת החרבן הקהלה הקדומה אשר היתה במקומכם היתה מפני המחלוקת עד אשר פגעה מדת הדין בהם והשליכתם אל ארץ אחרת כיום הזה. מתהלכים מעכו"ם לעכו"ם וממלכה אל עם אחר ואין מקבץ לנודד. והיום אשר ברחמי שמים נתישבתם אתם במקומם למה לא תקחו מוסר לאמר זאת הארץ אוכלת יושביה היא ולא תוכל להכיל בעלי המחלוקת ותקיאה אותם כאשר קאה את הקהל אשר לפנינו ואם הראשונים לא מרובם חשק השם בהם ולא הועיל הונם ביום עברה אתם מה הבטחון הזה אשר אתם בוטחים בשנאת חנם שביניכם אשר על זה דבריכם נשמעים בין הנכבדי' האנוסים. כי תצא מכם אש ומצאה קוצים ביניה' וסוף דבר נאכל גדיש לא טוב הדבר הזה ואין ה' בקרבכם על הדבר הזה ואיננו שומע בקולכם ולא מקבל תפלתכם כי אין בישורון מלכו של עולם כי אם בהתאסף ראשי עם יחד ואם אתם חברי' מקשיבים זה לזה אומרת שכינה השמיעני. ואם אין ברח לך דודי ותשוב השכינה למקומה ואתם בהסתר פנים כצאן אשר אין להם רועה אשר בא ארי ודורס וזאב וטורף ואין מציל מידם. אחלי אחינו בית ישראל הסתירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם זהו יצר הרע הוא שטן הוא מלאך המות (ב"ב ט"ז ע"א) והטהרו והחליפו שמלותיכם להגביר היצר הטוב ובחרו בחיים ודרשו את שלום חביריכם וכל אחד מכם יוכיח את עצמו וישבור את לבו הזונה וידבר שלום לכל עמו ואל תאמרו הנה אנחנו במקומנו זה רחוקי' מהקהלות הגדולות אשר בארץ אדום. ומי ישמיעם את דברי ריבותינו דעו באמת כי כלנו בני איש אחד נחנו והקהלו' ארץ ישמעאל יהיו לאגודה אחת להוכיח במישור לענוי ארץ כי הארץ הזאת כלה נעשה מרוע הנהגתכם אשר כל אחד מכם הישר בעיניו יעשה והקטון איננו שומע לגדול והגדול מתגאה על הקטון ואשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים וכ"ש שילמדו מוסר הקטנים לשמוע אל הגדולים. ועשו גדר בדבר בחרם ובאלה שלא יכניס אדם בינו לחבירו אחד מהאנוסים. ועוד אני מדבר בתפלה שתהיו זריזים באיסור והיתר אחר שאתם במקום שאין מניחים אתכם לדון בדיני ממונות ותורתכם היא קצרה קיימו אותה כראוי כי שמעתי שאתם שותים יין שהמוכרת היא ישמעאלית. אלא שבהוראת מורה הוראה אחד הותר לכם מפני שטבלה ואתם אין עליכם אשר אחר שבהוראתו נעשה הדבר הזה והאשם אינו אלא על המור' ההוא ועלי אם אחר ששמעתי אשתוק כי המורה הזה העיד על עצמו שאינו יודע בין ימינו לשמאלו. כי אע"פ שטבילת גרים שנעשית שלא בפני ג' היא מתרת אותם לבא בקהל אבל צריך שיהא מקבל עליו התורה בפני ג' קודם טבילה שהרי משפט כתיב בה ואין משפט פחות מג' ומה שאמרו בגמרא (יבמות מ"ה ע"ב) מי לא טבלה לנדותה. זו הוא באשה שהיא נוהגת כמנהג היהודי' והיו חוששין לבניה מפני שלא טבלה טבילת גרים ואמרו כיון שהיא נוהגת מנהג יהדות וטובלת לטהרת נדתה אותה טבילה עלתם לה לטהרת גרות לפי שהיא טבילה של מצוה אבל אשה שהיא מוחזקת ישמעאלית מפני טבילה אחת שנעשית בצנעא שהיא כטובלת ושרץ בידה אינו מוציא אותה מחזקתה אם לא קבלה עליה תורת ישראל בפני ג' והיא לא עשתה כן שהרי אינכם רשאים לקבל גרים מפני פחד המלכות ואפי' היתה אותה טבילה לשם גרות וכ"ש שלא היתה אלא לשם שפחות ואפי' טבלה לשם מצוה וחייבת בכל מצות שהנשים חייבות בהם מגע' אסור עד שתקבל גט שחרור כהסכמ' הרבה מהגדולים על כן הזהרו שלא תשתו ממגעה. עוד שמעתי כי היא מודדת היין בכליו של עכו"ם ואח"כ בכליו של ישראל. וזה אפי' הי' המוכר ישראל היין אסור הוא מדין נצוק. כי כבר הסכימו האחרונים ז"ל כי כיון שנתחבר היין שבכלי המוכר עם היין שבכלי העכו"ם שלא הודח נאסר הכל מדין נצוק ולצאת מידי כל ספק ידיח הכלי במים. עוד שמעתי כי הגוי מכניס קנה המדה בפטס לדעת כמה מדות יש בפטס ואתם שותים יין זה ואין בזה היתר אלא שמדיח הקנה וימדוד ישראל ואם אין עושים כן. לא נשאר אלא שתלכו לחנויות של עכו"ם לקנות משם יין. והותר לכם סתם יינם. באמת דברים קשים הם אלא חדלו לכם מזה ומכיוצא בזה. גם ראיתי שערוריה בבחורי חמד הבאים מאצלכם שהם כלם קצוצי פאה. וכבר ידעתם כי על כל פאה ופאה חייבין מלקות אחד אפי' בפעם אחת. ואפי' במספרים כעין תער. יש מלקות בפאת הראש דלא כתיב בהו השחתה. ואם כל כך הורגלו בזה עד שהותר לכם הדבר כאלו לא נכתב בתורה הרי הם כאלו עברו על כל התורה כלה ואין שחיטתם כשרה. והמקדש בפניהם אשה אינה מקודשת. אלה הדברים יחולו על ראש אויביכם. ועתה אף ע"פ שהתחלתי בגנות אני מסיים בשבח ואשריכם שזכיתם לבנות לכם בתים בעושר ובנכסים וכבוד במקום ההוא אשר בכל יום אתם מסגלים עליכם מצות בכבישות יצרכם לעצום עיניכם מראות ברע צלמים אלמים ופריצות גויות. יהי רצון שתהי' עמידתכם שם לטוב לכם כל הימי' בעולם שכלו טוב לחיותכם כיום הזה בעולם שכלו ארוך. שלום לכם שלום שלום כנפשכם החשובה. ונפש אחיכם נזרקה בו שיבה. אוהבכם נדבה. מעתיר לאל יותירכם לטובה שמעון בה"ר צמח זלה"ה. אחר שכתבתי זה לא שמעו לקולי. ותוך ימים מועטים פגעה בהם מדת הדין ונשתמדו כלם בשביל המחלוקת ואני את נפשי הצלתי: