שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/ריז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין ריז: ברשך אל ר' דוד יצ"ו ב"ר שמואל חלאיו נ"ע. שאלת לפרש לך משנת לא יקוב אדם שפופרת של ביצה (שבת ל' ע"ב) דע כי ענין זה עושין התלמידים שרוצים לנדד שינה מעיניהם כל הלילה ויש להם נר של חרס והוא קטן מהכיל השמן למדת כל הלילה ולוקחין שפופרת של ביצה ונוקבין בה נקב דק והשמן מטפטף מעט מעט ואסרו חכמים דבר זה בשבת שמא יסתפק מן השמן וקי"ל (ביצה כ"ב ע"א) דהנוטל שמן מן הנר חייב משום מכבה וזה כיון שהקצהו לנר אסור להסתפק ממנו. ואפילו היתה אותה שפופרת של חרס ואינה של ביצה והדבר ידוע שכלי חרס ישן הוא מאוס ובדילי אינשי מיניה אפי' הכי גזרינן כיון שהוא כלי מובדל מהנר אינו נראה לו שיהא אסור. אבל אם חברו היוצר הרי הוא כלי אחד ואין לגזור שמא יסתפק שאין אדם טועה כל כך ליטול שמן מכלי שהוא דולק: