שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קעח
שאלה קעח:
עוד שאלת להודיעך זה שאמרו רז"ל שאין נושאין נשים מן הפסח ועד העצרת לפי שמתו באותו פרק כ"ד אלף תלמידים שהיו לו לרבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה, מהו הכבוד הזה אשר זלזלו קצתם בקצתם, והיכן כתבו זה רבינו ז"ל ובאיזה מסכתא:
תשובה: איסור נשואין מן הפסח ועד העצרת לא הוזכר בתלמוד, אבל מנהגן של ישראל הוא, אבל עיקר המנהג הוא מפני מה שהוזכר במסכת יבמות בפרק הבא על יבמתו (ס"ב ע"ב) מפני שמתו באותו פרק תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ולא נתפרש בגמרא מהו זה הזלזול שנהגו זה בזה, ומה צורך יש לפרש זה, אלא מפני ששנינו (אבות פ"ב מ"ח) יהא כבוד חבירך חביב עליך כשלך, ושנינו עוד (שם פ"ד מי"ג) וכבוד חבירך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים, והם לא נהגו כן ונענשו ומתו לפי שהיו גורמין לתורה שתתחלל על ידן שהבריות אומרים אוי לו למי שלמד תורה וכו' כדאיתא בפרק בתרא דיומא (פ"ו ע"א). ובבראשית רבה בפ' ויוסף אברהם אמרו שהיתה עיניהם צרה זה בזה.
ודע כי המנהג אינו לאסור אלא עד ל"ג לעומר. ויש לתמוה למה.
אבל ר' זרחיה הלוי ז"ל כתב שהוא מצא כתוב בספר ישן ספרדי שמתו מהפסח ועד פרס העצרת, מאי פרס פלג, איזהו פרס אין פחות מששה עשר יום (כדתנן) [כדתניא] (מגילה כ"ט ע"ב) שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום ופלגא דידהו ט"ו יום קודם עצרת וזה ל"ג לעומר, לפי שמל"ג לעומר עד עצרת ט"ז יום, ומקצת יום ל"ד לעומר ככלו ככל דיני אבילות כדאיתא בפרק ואלו מגלחין (כ' ע"ב), נשארו ט"ו ימים שהם פרס עצרת, כלומר חצי שלשים יום ששואלין ודורשין בהם בהלכות עצרת.
ולפי זה נראה שכל היום של ל"ג לעומר הוא אסור, ומקצת יום ל"ד לפי שמקצת היום ככלו. ולפ"ד הרמב"ן ז"ל מקצת הלילה סגי, כמו שכתב בספר תורת האדם.
ויש להתיר ביום ל"ג לעומר אם חל בערב שבת לכבוד שבת, כמו שהתירו להסתפר ערב הרגל תוך שלשים לאבלות מפני כבוד הרגל, והוא הדין לכבוד שבת.
וכן באבל שחל שמונה שלו להיות בשבת, מותר לגלח ערב שבת, אף על פי שאם היה חול לא היה מותר לגלח עד שיעברו ז' ימים קודם הרגל.
ומה שאמרו ל"ג בעומר ולא ל"ד, לפי שיום ל"ד אינו שלם.
והשם ברחמיו יתננו מהשלמים שמשנתן שלמה, אחיך שמעון בה"ר צמח זלה"ה:
תם ונשלם חלק ראשון בשלמות. ברוך אלהי ישראל היודע תעלומות:
יעלו שאלות ותשובות סך ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. שירות ותשבחות אתן למלך אדיר: