רי"ף מגילה מהדורת ש"ס ווילנא דף יב ע"ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד הקודם - רי"ף - רי"ף מגילה - עמוד הבא

צורת הדף במהדורת ש"ס ווילנא 

הלכות רב אלפס[עריכה]

מתוך: רי"ף על הש"ס/מגילה/פרק ד (עריכה)

הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. תנא פותח מברך לפניה וחותם מברך לאחריה והאידנא דכולהו מברכי לפניה ולאחריה היינו טעמא תקינו רבנן גזרה משום הנכנסין וגזרה משום היוצאין:

(מגילה כא, א) מתני' בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניח ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואין בו יו"ט קורין ד' ביו"ט ה' ביום הכפורים ששה בשבת ז' אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:

גמ' בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ר"ח כיצד קורין אותה צו את בני ישראל וגו' דהוי תמניא פסוקי היכי לעביד ליקרי תרי תלתא תלתא פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים ליקרו [תרי] ארבעה ארבעה וביום השבת דהויא תרי ובראשי חדשיכם חמשה היכי לעביד ליקרו תרי מהא וחד מהא (מגילה כב, א) אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקין ליקרו תרי מהא ותלתא מהך אין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים ופשטינן רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ופירוש דולג חוזר השני וקורא פסוק השלישי שקרא הראשון ומוסיף שנים אחרים נמצא שקרא שלשה ונשארו שלשה קורא אותן השלישי ושמואל אמר פוסק פוסק אחד לשנים וקורא את חציו ומניח את חציו שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף הלכתא מאי א"ל דולג והלכתא האמצעי דולג:

ותשעה באב ותענית צבור קורין שלשה דתניא זה הכלל כל יום שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין שלשה ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון


רבינו נסים[עריכה]