מחבר:רבי דוב בעריש הרציגר
הרב דוב בריש הרציגר בפולנית שמו היה מאויית Berek HERCYGIER שימש רבה של העיר בנדין בדרום בדרום מערב פולין, מהחבורה הקרובה של רבי דוד מלעלוב והיהודי הקדוש והחוזה מלובלין נפטר כ"ה בשבט תר"ו 21 בפברואר 1846 היה נשוי לרבנית שרה בתו של הרב אברהם אופנהיים.
בחרותו
[עריכה]רבי בעריש נולד לאביו ר' הרציג (שם פרטי) בן ר' זיסמן. בצעירותו למד הרב דוב בריש הערציגר אצל רבו רבי אברהם פצנובסקי שהיה אב"ד בעיר פילץ, ועמד בראש ישיבה גדולה בפיטורקוב שבפולין. (בישיבה זו למד גם התפארת שלמה מרדומסק). רבי בריש, נהג להתייעץ עם רבו רבי אברהם, שהיה בתחילתו מהמתנגדים לחסידות, לבסוף רבי אברהם נמנה על תלמידי החוזה מלובלין ונהפך לחסיד. כמו כן הוא היה תלמידו של הרב ירמיהו ממטרסדורף.
כשרבי דוב בעריש היה בחור בן חמש עשרה, הוא עבר בכמה עיירות בדרכו ללמוד בישיבה, והיה לן בבית כנסת שבעיר. באחד הבתי כנסת בו הוא לן, פגש אותו בעל ה"מחצית השקל", וספרו עדיין לא יצא לאור עולם, ושאל אותו שאלות בשו"ע. ר' דוב בעריש ענה על שאלותיו, אחת לאחת, עד ש"המחצית השקל" החל להוזיל דמעות, ואמר "אם נער צעיר עונה את אותן התשובות שאני כתבתי בספר, כנראה שהספר אינו ראוי להוציאו לאור עולם". הנער הצעיר החליט שכאן הוא מוכרח לגלות את מה שדרכו היה תמיד להצניע, "אין לכם מה לחשוש, אומרים עלי שאני 'עילוי'. הספר ודאי ראוי להוציאו לאור עולם".
רבנותו של הרב הרציגר בעיר בנדין שבפולין
[עריכה]רבי דוב בעריש, היה חבר קרוב של "היהודי הקדוש" מפשיסחה ועם רבי דוד הצדיק מלעלוב ומתלמידי החוזה מלובלין. בספר קדש הילולים יש סיפור על רבי בריש, שהיה נוכח בעת ביקורו של היהודי הקדוש מפשיסחה אצל המחותן שלו רבי דוד מלעלוב. והנה הגיעה שאלה הלכתית לגבי בשר, האם הבשר כשר או לא?
אז "היהודי הקדוש" הושיט את הבשר לרב של בנדין רבי בריש, וביקש ממנו לפסוק בשאלה על הבשר.
אז ענה לו רבי בעריש: "מפני מה אין אתה הצדיק מפשיסחה פוסק בשאלה זו?" ענהו היהודי מפשיסחה: "מפני שאני חושש שלא אהיה מורה הלכה בפני רבו.
רבי בריש ענה לו: ומפני מה לא אחשוש גם אני?
השיב היהודי: מפני שאין אתה מכירו, ואין אתה צריך לחשוש ממנו, ואילו אני מכירו יפה.
גם בשאלות ותשובות הלכתיות בין הרב הרציגר לרבו הבעל ברית אברהם מכתיר הרב את התלמיד, "הרב החריף המופלג המושלם במעלות ומדות בעצני כש"מ דוב בריש נ"י"
פטירתו
[עריכה]רבי דוב בעריש הערציגר נפטר בשבת קודש בכ"ה בשבט תר"ו 21 בפברואר 1846 לספירתם. הוא נקבר ב"גבעת הארמון" בעיר בנדין והוקם אהל על קברו בדומה לאוהל שמקימים על קברם של גדולי הרבנים. מידי שנה היו עולים יהודי בנדין ועושים הילולא על קברו. גם הרב חיים דוד לאנגפוס רבה של העיר שהחליף אותו נקבר בגבעת הארמון. הנאצים הגרמנים החריבו כליל את בית הקברות בגבעת הארמון בשואה.
ילדיו
[עריכה]אסתר שטנצל, דבורה הרציגר, הרשל הרציגר, ישראל הרציגר, אנה הרציגר, זיסלה, הרציגר, מאיר משה הרציגר, לוי הערציגער.
- בתו אסתר וחתנו הגאון רבי שלמה דיין שטענצל אב"ד טשענסטחוב שבפולין
- נכדו רבי הרב חיים דוב שטענצל רבה של העיר טשעלאדז שבדרון מערב פולין.
- נינו הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטנציל מחבר הספר קהלת שלמה והמכונה "הגאון מסוסנוביץ"
- בן נינו הרב יונה שטנצל מייסד לימוד משנה יומית ולימוד הלכה חיומית
- נכד של נינו הרב שלמה שטנצל יו"ר קביעותא
