רא"ש על התורה/דברים/לא
ב
[עריכה]בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא. כי זקנתי ועוד כי ה' אמר אלי לא תעבור ואתם אין לכם הפסד בדבר כי ה' אלהיך הוא העובר לפניך ואין לכם כמותו. ד"א לא אוכל עוד לצאת ולבוא ולא משום חולשא אלא משום שאמר ה' אלי כי אתה לא תבוא ואי' בסנהדרין משה אמר ליהושע כי אתה תביא את העם הזה זקנים שבדור עמך שעל פיהם יהי הכל והקב"ה אמר לי שאתה תביא את העם הזה ראש תהיה לכולם והיכן מצינו שאמר לו כי אתה תביא דכתיב ויצו את יהושע בן נון וקאי אתחלת הפרשה דכתיב ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות ולא מצינו שצוה לו שום דבר עד כאן. וצו את יהושע בן נון מכלל דכי אתה תביא מדברי הקב"ה הוא ועוד נ"ל מדכתיב בסיפיה דקרא דכי אתה ואנכי אהיה עמך אלמא הקב"ה אמרו:
יד
[עריכה]הן קרבו ימיך למות. א"ל משה להקב"ה בלשון הן שבחתי לפניך דכתי' הן לה' אלהיך השמים ובלשון הן אתה ממית לי א"ל אף בלשון הן קראת תגר הן בני ישראל לא שמעו אלי א"ל משה להקב"ה בהן שבחתי לפניך ובהן קנסת עלי מיתה למה אתה מודד לי מדה רעה כנגד מדה טובה א"ל הקב"ה גם זה מדה טובה שנאמר הן צדיק בארץ ישולם ולא עוד אלא שלעו"הב אעלך בכבוד בכסא של מרגליות ואשימך ראש על חמשה וחמשים רבוא של צדיקים כמנין הן ועוד יותר מכלם אני מנחילך נהרי שמן ד"א הן אותיות הן שאין להם זוג כיצד ט"א הרי עשרה ב"ח הרי עשרה ג"ז הרי עשרה ד"ו הרי עשרה ה"א אין לה זוג נו"ן אין לה זוג כיצד י"ץ הרי מאה כ"ף הרי ק' מ" הרי ק' נו"ן אין לא זוג כך אתה משה אין לך זוג דכתי' ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ולכך קרבו ימיך למות ובחרתיך בחלקי:
טז
[עריכה]וקם העם הזה וזנה. זה א' מה' פסוקים שאיסי בן יהודה או' שאין להם הכרח וסי' שאת מחר ארור משוקדים וקם שאת הלא אם תטיב שאת אם שאת אם לא תטיב מחר דכתיב צא הלחם בעמלק מחר או מחר אנכי נצב ארור דכתיב ארור אפם כי עז או עקרו שור ארור משוקדים דכתיב ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה וקם דכתי' הנך שוכב עם אבותיך וקם או וקם העם הזה:
וקם העם הזה וזנה. א"ל ההוא מינאה לר"מ אמריתו דחיי שכבי דכתי' ויציצו מעיר כעשב הארץ כשהם עומדים ערומים עומדים או בלבושיהם עומדים א"ל ק"ו מחטה ומה חטה שנקברת ערומה עומדת בכמה לבושין צדיקים שנקברים בלבושיהם עאכ"ו וא"ל קיסר לר"ג אמריתו דחיי שכבי והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי. א"ל ברתיה שבקיה דאנא אהדר לך א"ל ב' יוצרים יש בעירנו אחד יוצר מן המים וא' מן העפר איזה מהם משובח א"ל שיוצר מן המים א"ל מן המים יצר הקב"ה עולמו הכל היה מן המים מן העפר לכ"ש דבי רי"ש תנא ק"ו מזכוכית ומה זכוכית שבריאתו מן הרוח אם נשברו יש להם תקנה ברוחו של הקב"ה לכ"ש וא"ל ההוא מינאה לר' אמי אמריתו דחיי שכבי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל אמשול לך מלה"ד למלך ב"ו שאמר לעבדו לך ובנה לי פלטרין גדולין במקום שאין מים ועפר הלך ובנה לימים נפלו פלטרין כעס המלך עליו ואמר במקום שאין עפר ומים בניתם במקום שיש מים עאכ"ו ואם אין אתה מאמין צא לבקעה וראה עכבר שחציו עפר וחציו בשר למחר נעשה הכל בשר ושמא תאמר לזמן מרובה עלה להר וראה חלזון שהיום אין בו חלז א' למחר ירדו גשמים ויתמלא כולו חלזונות וא"ל ההוא מינא לגביהה בן פסיסא וי לכון חייבייא דאמריתון דחיין מיתייא ומה החיים מתים מתים חיים א"ל איהו וי לכון דאמריתון דלא חיין מיתייא השתא ומה מה דלא הוו הוויין דהוויין לא כ"ש א"ל חייבא קרית לי אנא קאימנא ובעיטנא בך ופשיטנא לעקמימותך מינך א"ל אם אתה עושה כן אומן תקרא ושכר הרבה תטול:
יז
[עריכה]והסתרתי פני מהם. זהו דרך חבה כאדם שחטא לו בנו ואמר לרבו להלקותו כדי שלא יראה בהכאת בנו מדברי הרמב"ן:
ומצאוהו צרות רבות ורעות. שנעשות צרות זו לזו זיבורא ועקרבא שמים צוננין מועילין לעקיצת זיבורא ומים חמין לעקיצת עקרב וחילופא סכנתא ומי שעוקצו זיבורתא ועקרבתא אינו יודע מה לעשות שירא ליכנס בחמין מפני עקיצת זיבורא ולא בצונן מפני עקיצת עקרב וכן צרותם של ישראל בגלות כשהגוי מיצר לו ירא לזעוק עליו שמא ישנא אותו ואם לא יזעוק עליו ירגיל להיות מיצר לו כל שעה:
יח
[עריכה]ואנכי הסתר אסתיר פני מהם מכאן לאסתר מן התורה כלו' בימי אסתר אסתיר פני מהם שיבקש המן לאבדם:
כו
[עריכה]לקוח את ספר התורה . מדרש באותו יום של ז' באדר קודם פטירת משה רבינו כתב י"ג ס"ת י"ב לי"ב שבטים וקרא לכל שבט ושבט והוכיחו ולכל א' הזהיר על התורה ועל המצות אנשים בפ"ע ואמר להם הזהרו כלכם בספר התורה הזה שאני נותן לכם לשמור ולעשות וס"ת א' הניח סמוך לארון הברית שנא' לקוח את ס"ת הזה מצד הארון ברית ה' אלהיכם ויש אומרים שירד גבריאל ונטל את התורה מידו של משה והעלה למרום לב"ד הגדול שבשמים כדי להודיע צדקתו של משה בפמלייא של מעלה שנא' צדקת ה' עשה ולא עוד אלא שנשמתן של צדיקים קורין בו בב' ובה' ובשבת ובי"ט ובר"ח עכ"ל הרמב"ן ז"ל. ובפ"ק דב"ב פליגי בה ר"מ ור' יהודה ח"א ס"ת היה מונח בארון וח"א מצדו דתניא ארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת ששה טפחים והלוחות ארכן ועביין ג' מונחות רחבן כנגד ארכו של ארון והלוחות אוכלות בארון י"ב נשתיירו שם שני טפחים שבהם ס"ת מונח שנא' אין בארון רק ב' לוחות ואין הוי מיעוט ורק הוי מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ספר המונח בארון ארון לארכו יצא ונכנס ארון לרוחבו כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים נשתיירו שם שני טפחים כדי שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא בדוחק דברי ר"מ ר' יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים הלוחות ארכן ששה ורוחבן ועביין ג' ומונחות רחבן לאורך הארון כמה לוחות אוכלות בארון נשתייר שם טפח מחצה צא מהם חצי טפח אצבע לכותל נשתייר שם טפח שבו עומדין שנא' אפריון עשה לו עמודיו עשה כסף וארגז ששיגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח בצדו ועליו ס"ת שנאמר לקוח את ספר התורה ושמת אותו מצד ארון ברית ה' מצדו היה ולא מתוכו ומה אני מקיים אין בארון רק לקיים שברי לוחות שמונחים בארון ור' מאיר נפקא ליה מדכתיב בפ' עקב על הלוחות הראשונים ושמתם בארון מלמד שהלוחות ושברי הלוחות מונחים בארון ור"י נפקא ליה שא"ל הקב"ה יישר כחך ששברת ור"מ מיבעי ליה מקמיה ארגז ס"ת היכא דהוה יתיב דפא הוה נפיק ויתיב עילויה ס"ת ור"מ האי מצד ארון מאי עביד ליה מיבעי ליה דמנח ליה בצד ולא מנח ליה לוחות ולעולם בגויה בארון ומצדו ור"מ עמודים היכא הוו קיימי מאבראי עכ"ל הרמב"ן ז"ל: