רא"ש על התורה/דברים/כד
ה[עריכה]
נקי יהיה לביתו. פירש"י בשביל ביתו ואף בשביל כרמו נראה דהיינו הך דתנן פ' משוח מלחמה ואלו שאין זזין ממקומם בנה בית וחנכו נוטע כרם וחללו והנושא ארוסתו והכונס יבמתו שנא' נקי יהיה לביתו שנה זה ביתו ממש יהיה לרבות כרמו ושמח את אשתו אשר לקח לרבות יבמתו וכל אלו מספקין מים ומזון ואין מתקנים הדרכים שנקיים הם מכל דבר:
ח[עריכה]
השמר בנגע הצרעת לשמור מאד. לפי' הוצרך לכפול האזהרה לפי שהמכה הזאת משתלחת בכל אדם אפילו במלכים כדאשכחן גבי עוזיהו מלך יהודה שנצטרע ובושה גדולה היא לו לכך צ"ל דאפי' המלך שצריך להרחיקו ולעשות לו ככל אשר יורו הכהנים אתכם כדכתיב והובא אל הכהן או אל א' מבניו הכהנים ולכן סמך לכאן זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים שהיא אחות מלך ואחות כ"ג ואפ"ה הרחיקוה והסגירוה:
יד[עריכה]
לא תעשוק שכיר עני ואביון. כל הכובש שכר עני ואביון עובר בה' לאוין ועשה לא תעשוק לא תגזול לא תלין לא תבוא עליו השמש עשה ביומו תתן שכרו ותנן בבבא מציעא אחד שכר שכיר וא' שכר בהמה וא' שכר כלים יש בו משום תתן שכרו ומשום בל תלין ואימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו שנא' לא תלין פעולת שכיר אתך לדעתך יכול אע"פ שאין לו ת"ל אתך בזמן שהוא אתך ושכיר בזמנו נשבע ונוטל עקרו רבנן לשבועה מיניה דבעל הבית ושדיוה אשכיר לפי שבעל הבית טרוד בפועליו נאמן השכיר לו' לא פרעתני אך בקציצה שהפועל או' ב' קצצת לי וב"ה או' לא קצצתי לך אלא א' המע"ה דבקציצה ודאי מידכר דכיר איניש אבל עבר זמנו אינו נשבע ונוטל דחזקה אין ב"ה עובר משום בל תלין וליכא למימר דטרוד בפועליו דכיון דרוחה זמן חיובא רמי אנפשיה ומדכר אבל יש עדים לשכיר שתבע ולא רצה לפרוע לו לעולם השכיר נשבע ונוטל דליכא למימר דבתר הכי פרעיה ודוקא שתבעו בזמנו:
יז[עריכה]
לא תטה משפט גר. בשילהי פ' הזהב תניא ר"א או' מפני מה הזהירה תורה בגר בג' מקומות ואמרי לה במ"ח מפני שסורו רע ומאי דכתי' אל תונו את הגר כי גרים הייתם תניא ר' אבא אומר מום שבך אל תאמר לחברך וכמה קשה אונאת הגר שהרי אמרו חכמים כל המאנה את הגר והלוחצו עובר בג' לאוין והאונאה הוי זכור מעשה אבותיך ואם בא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכל שקצים ורמשים ילמוד תורה: