רא"ש על התורה/דברים/כג
ד
[עריכה]לא יבוא עמוני ומואבי. דרז"ל עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית וה"ט משום דכתי' בתריה על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם ופריך ביבמות הי"ל לקדם אשה כנגד אשה ומתרץ אפ"ה לאו אורח ארעא דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה וק' איך נוכל לומר שהמואבים קדמו והרי כתיב לעי' בפרשת אלה הדברים כאשר עשו לי בני עשו והמואבים היושבים בער ופירש רש"י לא לענין לעבור בארצם אלא לענין מכר לחם ומים. ויש לומר דעל דבר אשר לא קדמו לא קאי אלא לעמוני ואשר שכר לא קאי אלא למואבי וכן אסקי' התם דרכו של איש לשכור ואין דרכה של אשה לשכור להאי דרשה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית:
ח
[עריכה]לא תתעב אדומי יש מי שאמר שאע"פ שלא קדמו אתכם לא תתעבם כי אחיך הוא ומזרעו של אברהם בא ולפ"ז צ"ל דכאשר עשו לי בני עשו דמיירי לעבור בארצם נמי כדכתי' גבי יפתח וישלח ישראל מלאכים אל מלך מואב לאמר אעברה נא בארצך ולא אבה שנא' וגם אל מלך אדום שלח. א"נ ה"פ לא תתעב אדומי אעפ"י שהיה לך לתעבו לפי שהיה לו להעבירך בארצו לא תתעבנו כי אחיך הוא:
לא תתעב מצרי. אע"פ שלסוף שעבדו בכם לא תתעבנו כי גר היית בארצו והטיבו לכם בראשונה ויש לכם לקרבו:
י
[עריכה]כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע. וכי אם לא היו יוצאים למלחמה לא היו נשמרים מדבר רע אלא השטן מקטרג בשעת הסכנה וצריכין יותר שימור לעשות תשובה והש"טן עולה בגימ' שס"ה מלמד שיש יום אחד בשנה שאין בו כח לקטרג והוא יוה"כ:
יא
[עריכה]כי יהיה בך איש אשר לא טהור. אלו ישראל שנטמאו בע"ז שנא' תזרם כמו דוה היא נדה שטמאה ויצא מחוץ למחנה שיגלו לבבל לא יבוא אל תוך המחנה עד יום הגאולה. והיה לפנות ערב ירחץ במים כשיבוא ערב המלכות אז הקב"ה מטהרם שנא' אם רחץ ה' את צואת בנות ציון וכבוא השמש שיבוא בו מלך המשיח שנא' בו כסאו כשמש נגדי יבוא אל תוך המחנה שיכנסו ישראל למקדש:
יג
[עריכה]ויד תהיה מחוץ למחנה. זו זכותו של אאע"ה שיעמוד לך גם בהיותם בגלות אע"פי שאז"ל תמה זכות האבות היינו לענין להענות בזכותם מיד ובפרהסייא כמו שעשה אליהו בהר הכרמל אבל מ"מ זכותם לא יסוף מזרעם ויצאת שמה חוץ בגלות בבל ובגלות החיל הזאת:
יד
[עריכה]ויתד תהיה לך על אזנך. שעבוד קשה כיתדות הנכנסים בגופו של אדם וכשיתבעו ממך לעבוד ע"ז כמו שעשה נבוכדנצר שצוה שישתחוו לצלם בבל כן בכל יום אומרים שובי שובי השולמית והיה בשבתך חוץ וחפרת בה שתאמר לאלהכון לית אנחנא פלחין. ושבת וכסית את צאתך כלו' ושבת תשובה עד ה' אלהכון וכסית על כל הע"ז שעבדו ישראל מימות העולם:
טו
[עריכה]כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך. שאז נגלה למחנה חנניה מישאל ועזריה מן האש בימי נבוכדנצר ולתת אויביך לפניך ביציאת הגלות והיה מחנך קדוש כד"א וקראו להם עם הקדש ולא יראה בך ערות דבר ולא יראה עוד בך דבר ערוה וע"ז ושב מאחריך מלהרע לך ולא תגלה עוד אלא בירושלים תשב לעולם: