רא"ש על התורה/דברים/כב
ו[עריכה]
כי יקרא קן צפור לפניך. לכך נסמכו פרשיות הללו לומר מצוה גוררת מצוה שע"י שלוח הקן יזכה לאורך ימים ושיבנה בית חדש ויעשה בו מעקה. ד"א כי יקרא קן צפור לפניך זש"ה קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא וכו' מה כתיב אחריו כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו מה ענין זה לזה לומר לך שהקורא הזה גזל בצים משאר עופות וישב עליהם עד שיצאו מקליפתן והם עולין עליו ומורטין כנפיו וכשרוצה לברוח אינו יכול ומוצא אותו חיה או שרץ ואוכלו מי גרם לו זה על שגזל הבצים שאינן שלו כך או"ה שפשטו ידיהם בכסא הכבוד והחריבו ביתו ושרפו היכלו לסוף הקב"ה יאבד זכרם:
ז[עריכה]
שלח תשלח את האם זו ירושלים שנקראת אמם של ישראל. ואת הבנים תקח לך אלו ישראל שכשחטאו נחרבה ירושלים ושלחם מעל פניו שנא' ובפשעיכם שלחה אמכם וכן ירמיה אמר כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה כי כשחטאו יש' בקש הקב"ה להחריב עולמו שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וכו' אמר אחריב ביתי ואכלה חמתי על העצים ועל האבנים של בהמ"ק. למען יטב לך:
י[עריכה]
לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. משום צער בעלי חיים ולפי שהשור מעלה גרה ונראה כאוכל כל שעה והחמור רואה ומצטער:
יא[עריכה]
לא תלבש שעטנז. לפי שהפרוכת נעשה משש ושש כיתנא ומתכלת עמרא הרי צמר ופשתים יחדיו ולא רצה הקב"ה שיעשו בני אדם דוגמתו כמו שמצינו בקטורת ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. וכן ארז"ל לא יעשה אדם בית תבנית ההיכל אכסדרה תבנית אולם. ד"א לפי שהקריב קין זרע פשתן והבל הביא מבכורות צאנו שהוא מין צמר ולא רצה הקב"ה שיתחברו יחד לפי שאז נחלקו:
יג[עריכה]
כי יקח איש אשה. מה כתיב למעלה גדילים תעשה לך מכאן סמך למנהג העולם שלוקחין טלית לחתן כשישא אשה:
כב[עריכה]
ומתו גם שניהם. פירש"י לרבות הבאים מאחריהם פי' לפי' שאם בא עליה איש לאחר שנגמר דינה שחייב מיתה דסד"א דכמתה דמייא ולא ליחייב עלה קמ"ל. גם יש תועין ומפיק לרבות הבאים מאחריהם שלא כדרכן והבל הביא גם הוא דאין צריך גם לרבות שלא כדרכה הכא שהרי מקרא מלא כתיב משכבי אשה שתי משכבות באשה חד כדרכה וחד שלא כדרכה לכנפי"ק: