רא"ש על התורה/דברים/ב
ג[עריכה]
רב לכם סוב את ההר הזה. בלשון שדבר עשו ליעקב שאמר יש לי רב אחי יהי לך וכו' נשתלם לו שכרו. ד"א הרבה מכבד עשו את הוריו דאמר ר"ש בא וראה כמה היה עשו מכבד אביו שהיה לעשו כלים שהיה לובש בחוץ וכאשר היה משרת את אביו פושטם ולובש בגדים נאים שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות ולכך נאמר אל תתגרו בם עד מדרך כף רגל ר' מאיר או' עד שיעמדו רגליו של הקב"ה על הר הזתים ר"ש בר נחמני או' עד שיבוא אותו שכתוב בו דרך כוכב מיעקב דהיינו מלך המשיח אז ועלו מושיעים בהר ציון וכו' את הר עשו:
ט[עריכה]
אל תצר את מואב. על שלש אומות הללו שעיר עמון ומואב הוצרך הכתוב להזהיר את ישראל שהיו סבורין שהוא אותו חוי שנתן להם הקב"ה בירושה ולכך כתיב ובשעיר ישבו החורים לפנים כלו' אין עיקר שמם חוי ואינם מן העוים והא דקרו להו חוי הוי כדאמרו רבותינו שהיו מריחים את הארץ כחוייא ולקמן מפרש החוי שנתן הקב"ה לישראל וכן מעמון ומואב היו סבורים שהיא ארץ רפאים ואינו כן כי אם המואבים קראו להם אימים על שאימתן מוטלת על הבריות ואין לכם דין בארצם ובעמון כתי' ארץ רפאים תחשב גם היא כלו' אף היא סבורין בני אדם שהיא ארץ רפאים ואינו כן כי אם העמונים יקראו להם זמזומים על שם שהיו בעלי מחשבות ותחבולות וכל אלו עם רם וגדול ורם כענקים ולפי שבטחו בחכמתם ובגבורתם היו מורדים בהקב"ה והוא השמידם ומסרן ביד חלשים מהם אבל שאר האומות שלא היה לישראל שום טענה עליהם לא היה צריך להזהירם עליהם:
כג[עריכה]
והעוים היושבים בחצרים עד עזה. עתה מפרש היכן החוי. העוים כמו החוים עי"ן וחי"ת מתחלפות וה"ק והחוים אם תרצו לידע היכן הם בחצרים הם יושבים כי לא חשו לישב בערי החומה לפי שהם גבורים וארץ רפאים היא ממלכת עוג כדכתי' ההוא יקרא ארץ רפאים וכתיב בעוג נשאר מיתר הרפאים כלומר ההיא ארץ עוג היא ארץ רפאים היא שנתתי לאברהם אביכם ובואו ורשו אותה אבל ארץ מואב שנטלו מן האימים שהם גדולים כענקים ורפאים יחשבו אינם אותם רפאים שנתתי לאברהם כי המואבים יקראו להם אימים וכן ארץ עמון שלקחו מן הזמזומים לאו אותן רפאים כי העמונים יקראו להם זמזומים ולא נקראו רפאים אלא מפני שרפאים לפנים ישבו בה:
כו[עריכה]
ממדבר קדמות. מן המקום שהיה מדבר קודם שהוציא להם הקב"ה מים מן הסלע ולכך קראו מדבר קדמות לפי שמקודם היה מדבר ועתה היא למוצאות מים מן הסלע ולכך קראו מדבר קדמות ולפי שרוב ארץ סיחון היא משל עמון ומואב קראו להם לשלום אבל עוג שהיה מחזיק בארץ רפאים לא קראו לו שלום לפי שאין קוראין שלום לעממין. ד"א ממדבר קדמות מקדמותו של עולם למדנו שהיה לו ליהרג ביציאת מצרים מיד ואפ"ה שלח משה ואהרן לקרא להם שלום וא"ל שלח עמי ויעבדוני וגם בשעת מתן תורה היה גלוי לפני הקב"ה שאין בני עשו ובני ישמעאל רוצין לקבל תורה ואפ"ה קראם שנא' הופיע מהר פארן ולכך ואשלח מלאכים אל סיחון דברי שלום לאמר ואמרו רבותינו שתי אגרות שלחו א' של משה לשלום ואחת של מלחמה מאת בני ישראל א"ר לוי לא נחלקו ישראל על משה אבל באגרת א' כתבו שלום מלמעלה ומלחמה מלמטה וזש"ה אני שלום וכי אדבר המה למלחמה לפי' אמר הקב"ה לישראל חייכם שתרשו ארצם בשלום שנא' וענוים יירשו ארץ והתענגו וכו':