רא"ש על התורה/בראשית/לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

יח[עריכה]

ואביו קרא לו בנימין. מלא כלומר יחזיק ימיני בזקנותי ובלשון תלמוד בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה והאחרים יהיו עם נשותיהן:

יט[עריכה]

ותקבר בדרך אפרתה. בחוצה לארץ והיא תקום שנאמר רחל מבכה על בניה וכן כל הנקברים בח"ל וארז"ל ע"י גלגול מחילות וכן איתא בנביא קול ברמה נשמע. וא"ת מפני מה לא נקברה לאה שמה שהרי יש לה בנים הרבה. י"ל לפי שרחל תוכל להתפלל תפלה בכוונה ואומרת רבש"ע אני הכנסתי צרתי בביתי ומסרתי לאחותי הסימנין כדי שלא תתבייש בבקשה ממך אל תכניס צרת הבנים לביתך: (אש"ה לא ידעתי כוונת הרב ז"ל בזה כי אפרת היא בית לחם והיא סמוכה לירושלים ואינה מח"ל. ואולי קאי הרב על מיתתה כי מתה בח"ל והיינו כמ"ש הרמב"ן ז"ל שמתה סמוך לארץ משום איסורא דשתי אחיות יען כי המשפט לאלהי הארץ. וצריך להתישב בדבר):

כב[עריכה]

וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. פי' וישמע ישראל שמתו נשיו רחל מתה בלהה שכבה ונאסרה לו ולא על חנם עשה כן ראובן שהרי ויהיו בני יעקב שנים עשר כל מה שהיה לו להוליד נולדו ונראה שוכב במטתה כדי שלא ישכב אביו במטה מפני הבושה וכן אמרינן בפ' במה מדליקין אם אחות אימא תהי צרה לאימא שפחת אחות אימא תהי צרה לאימא וחלילה שלא בא עליה אך צריך לומר ששכב במטתה לילות הרבה פן יבא יעקב במטתה וישמע יעקב שלא חטא ולטובה נתכוון אז ויהיו בני יעקב שנים עשר כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ

איתא בשוחר טוב מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו לא נאמר אלא ישיבו מה שנתן יעקב לעשו ק"ו מה שאנסו להם האומות שישיבו בעגלא: