רא"ש על התורה/בראשית/כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ה[עריכה]

שבו לכם פה עם החמור. מכאן ארז"ל עם הדומה לחמור שנמשלים האומות לחמורים וא"ת תינח אליעזר שהוא כנעני אבל ישמעאל למה נמשל לחמור והלא זרע קדש מצבתו זרע אברהם קדוש ה' וי"ל דהכי קא' שאל להם אברהם כשנשא את עיניו וראה את המקום אמר להם רואים אתם המקו' השיבו שניהם לא ראינו מאומה אמר להם שבו לכם פה עם החמור כיון שאין אתם רואים מקום שכינה שורה הרי אתם נחשבים כבהמה שאינה רואה ואינה מרגשת בקדושה וזהו עם הדומה לחמור לענין ראייה והשגחה ולא לענין הזרע שיהא מתדמה זרעם לזרע בהמה שהרי אחד מיהא היה זרע קדש כדפירשנו:

יד[עריכה]

ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה ודוד המלך קראו ירושלים ומלכי צדק קראו שלם. וא"ת למה לא קראו דוד כמו אברהם או מלכי צדק. וי"ל דוד תפס לשון שניהם יראה אל"ף ה"א עולה כמנין וא"ו וזהו יר"ו שלם הרי ירושלים תיבה שלימה:

טז[עריכה]

בי נשבעתי נאם ה' כי ברך אברכך. במדרש אחד כשנעקד יצחק בקש אברהם מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה ובכה ויתחנן לו שכל זמן שיזכרו ישראל לפניו את עקידת יצחק שתהא כפרה להם כאלו היה נשרף ע"ג המזבח אמר חסד הוא זה שאתה דורש מלפני שאלו היית אומר ודורש ממני קודם אשר היית עוקד בנך היה תנאי אבל עתה מה שעשה עשוי ומ"מ אשבע לכם על בנך יעקב ואתן לו חותמי לעשות ולהזכיר את בניך את המעשה הזה אשר עשית כל זמן שיזעקו ויתפללו וזש"א הכתו' תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת כלו' תתן חותמך שהוא אמת שתקיים החסד אשר עשית לאברהם אשר נשבעת לקיים מה שאמרת לעשות לזרעו אחריו: