רא"ש על התורה/במדבר/לד
ב[עריכה]
צו את בני ישראל כי אתם באים אל הארץ כנען. ילמדנו רבינו עד שלא נכנסו לארץ כיצד היו מברכין על המזון. כך שנו רבותינו עד שלא נכנסו לארץ היו מברכין ברכה א' הזן את הכל ומשנכנסו היו מברכין על הארץ. משחרבה ירושלם הוסיפו בונה ירושלים ומשנקברו הרוגי ביתר הוסיפו הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה ואין לך חביב מכולם יותר מברכת הארץ והמזון שכך ארז"ל כל מי שלא הזכיר בברכת המזון ארץ וכו' ארץ חמדה ברית תורה וחיים ומזון לא י"ח אמר הקב"ה חביבה עלי א"י יותר מהכל למה שאני הוא שתרתי אותה וכה"א ביום ההוא נשאתי להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש אתה מוצא כשהרג יהושע אותם מלכים א"ר ינאי הכהן ס"ב מלכים היו ל"א מלכים ביריחו ול"א בימי סיסרא כשבא להלחם ביש' נהרגו אף הם עמו למה שהיו מתאוים מים מיש' ובקשו מסיסרא ואמרו בבקשה ממך נבוא עמך למלחמה כל מלך שהיה מבקש לילך את המלחמה היה משלח ושוכר מלכים שיעזרו אותו א"ל לסיסרא אין אנו מבקשין ממך כלום אלא נבא עמך בחנם שאנו מתאוים למלחמה של אותה העיר שנא' באו מלכים נלחמו להודיעך שאין חביבה מא"י א"ל הקב"ה למשה הארץ הזאת חביבה עלי שנאמר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה עיני ה' אלהיך בה וישראל חביבין עלי שנא' כי מאהבת ה' אתכם אמר הקב"ה אני מכניס בני שחביבין עלי לארץ שחביבה עלי מנין ממה שקראו בענין כי אתם באים אל ארץ כנען אמר הקב"ה בעוה"ז ע"י עונות גלו ישראל משערי הארץ אבל לעת"ל אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך וכתי' ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה: