רא"ש על התורה/במדבר/כה
א[עריכה]
וישב ישראל בשיטים. ילמדנו רבינו בזכות כמה דברים נגאלו אבותינו ממצרים בשביל שלא שינו את שמותם ולא שינו את לשונם שנאמר כי פי המדבר אליכם שהיו מספרים בלה"ק ולא גילו מסתורים שלהם שנא' ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב והיה הדבר הזה מופקד אצלם מפי משה י"ב חדשים ולא נפרצו בעריות. לא שינו שמותם ראובן שמעון ירדו ראובן שמעון עלו. ולא נפרצו בעריות שכן כתוב גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום מעין חתום אלו הבתולות תדע לך שהרי אחת היתה ופרסמה הכתוב ויצא בן אשה ישראלית וכל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר לא סרחו בערוה עד שבאו לשטים שנאמר וישב ישראל בשטים שטים שעשו שטות שנאמר נואף אשה חסר לב. ויחל העם יש מעינות שמגדלים בחורים ויש גבורים ויש חלשים ויש נאים ויש מכוערים ויש צנועים ויש שטופים בזנות ומעין שטים של זנות היה והוא היה משקה סדום אשר אמרו הוצא האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם ולפי שנתקללו באותו מעין עתיד הקב"ה ליבשו שנא' ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים. מימי אברהם לא נפרץ א' מהם בזנות שנא' ויחל העם לזנות. ויחל העם כל מקום שנא' העם לשון גנאי הוא וכל מקום שנא' ישראל לשון שבח הוא. ויהי העם כמתאוננים. וידבר העם באלהים ובמשה מה אעשה לעם הזה. וירא משה את העם כי פרוע הוא:
ז[עריכה]
וירא פנחס בן אלעזר. וכולם לא ראו והלא לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל אלא ראה מעשה ונזכר הלכה שהבא על ארמית קנאים פוגעים בו א"ל משה קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא מיד ויקם מתוך העדה מהיכן עמד אלא שהיו נושאים ונותנים בדבר אם הוא חייב מיתה אם לא עמד מתוך העדה ונתנדב ויקח רומח בידו נטל שוט של ברזל בידו והניחו בחיקו והתחיל מסתמך על העץ במקל שנתיירא מבני שבטו שהקיפו אצלו א"ל למה באת א"ל אף אני לעשות צרכי הניחוהו ונכנס שאלמלא כן לא הניחוהו:
ח[עריכה]
ויבא אחר איש ישראל. דקר שניהם זה על זה לתוך טומאת שניהם שלא יהיו ישראל אומרי' לא היתה שם טומאה בא וראה כמה נסים נעשו שם נתן כח בזרועו לסובלן וכח ברומח לעמוד בהם וגדלה הפתח שיצאו משם שניהם תלויים לעין כל כשיצאו עמדו בני שבטו לפגוע בו ירד המלאך ונגף לפניו כאשר ראה פינחס שמבקש לכלותן חבטן בקרקע ועמד והתפלל שנא' ויעמוד פנחס ויפלל שהיה עושה דין שאין ויפלל אלא דין שנא' ונתן בפלילים:
ט[עריכה]
ויהיו המתים במגפה. משל לזאב שנפל על הצאן אמר בעל הצאן לרועה מנה אותן לדעת כמה חסרו להודיעך כמה רע עושה הזנות שזה יחידי היה ונפלו ע"י כ"ד אלף אמר הקב"ה בעוה"ז ע"י יצ"הר הייתם נמנים אבל לעת"ל אמר והיה מספר בני ישראל כחול הים וכו' והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי:
יא[עריכה]
פינחס בן אלעזר. מקשים העולם איך טימא עצמו פינחס בהריגת זמרי וי"ל שלא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי ומשם ואילך הוקם לכהן. אבל קשה והרי אביו כהן ולכל הפחות כהן הדיוט הוא והוא מוזהר על טומאת מת וי"ל שעדיין כשהסיר ידיו מעליהן היה גוסס ומפרכס ולא היה מטמא לא הוא ולא האשה:
יב[עריכה]
לכן אמור לבני ישראל. שעדיין הוא קיים וכד"א בריתי היתה אתו החיים:
יג[עריכה]
והיתה לו ולזרעו וכו' ויכפר על בני ישראל וכי קרבן הקריב שנא' בו כפרה אלא ללמדך שכל השופך דמן של רשעים כאלו הקריב קרבן: