רא"ש על התורה/במדבר/כד
יד
[עריכה]לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך. פ' חלק מקשין אשר יעשה עמך לעם הזה מיבעי ליה שהרי עצה רעה היה יועץ אל בלק היאך יכשילו עמו את עם אחר על ענין הזמה כי הושיב זקנה ונערה יפה בחנות הנערה מבפנים והזקנה לפתח האהל ומוכרת כלי פשתן נחמדים ויקרים הזקנה הארורה היתה מעלה בדמים יקרים לכלי פשתן. וכאשר היתה הנערה שומעת סוררת וממארת את קול הישראלי וצרצור יין עמוני מונח אצלה שעדיין לא נאסר יין עמוני והיתה באה מקושטת ובשפתי חלקות מדברת עמו משיוויי המקח וקוראה לו ובא אליה ומחבקת ומנשקת אותו ונצבה לימינו וא"ל למה אנו אוהביכם ואתם שונאים אותנו הלא כולנו בני איש א' בני תרח אבי אברהם ואבי נחור ומוציאה מחיקה דמות פעור ובטרם תהיה חפצה לעשות שאלתו שהיה טועה בה היה אוכל מזבחה ומודה לעבודה זרה ארורה ובסוף בעונותינו נכשלו ישראל ונפל ממנו רב וזו היא העצה רעה אשר יעץ השונא אוהב זמה על שונאי ישראל:
מדרש ילמדנו:
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט לא הניח הקב"ה פתחון פה לאו"ה לעת"ל לו' שאתה ריחקתנו ולא נתת לנו תורה ונביאים כמו שנתת לישראל מה עשה הקב"ה כמו שהעמיד מלכים חכמים ונבונים לישראל כך העמיד לאו"ה העמיד שלמה מלך על כל הארץ כן עשה לנבוכדנצר שכתוב בו וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו. זה בנה בהמ"ק ואמר כמה רננות ותחנונים וזה החריבו וחירף וגידף ואמר אעלה על במותי עב אדמה לעליון. נתן לדוד עושר ולקח הבית לשמו. ונתן להמן עושר ורצה אומה שלימה לטבוח כיוצא בו העמיד משה לישראל שהיה מנהיג עמו והיה מדבר עמו כל זמן שירצה והעמיד בלעם לאומות העולם. ובא וראה מה בין ישראל ונביאים שלהם לנביאי או"ה. נביאי ישראל מזהירים את האומות על העבירות ונביאי האומות מעמידין להם וכן עשה בלעם: