רא"ש על התורה/במדבר/כא
ח[עריכה]
ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף. ואחר כתיב ויעש משה נחש נחושת וא"ת ולמה שינה לשון הקב"ה וי"ל הקב"ה שלח בעם שתי מכות בנשיכות שרפים ונחשים כדכתיב וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים וינשכו לכך אמר הבורא ית' המקנא לכבוד יראיו בקנאו את קנאתם עשה לך שרף פי' לך בשבילך כמו אמרי לי בשבילי כלו' בשביל שדברו בך שלא כראוי ויכירו כי חסתי על כבודך כי שלחתי בהם מכת נשיכת שרף וישמעו וייראו ולא יזידון לדבר בך עוד. ועל דיבור וביום פקדי ופקדתי עליהם מכה עד שיזכרו זאת מעונם וימקו מעונם ע"כ המנהיג הנאמן הרגיש והשגיח ומחל על כבודו לישראל ועשה נחש נחושת להזכיר כי מעלו באביהם שבשמים:
ט[עריכה]
והביט אל נחש הנחושת וחי. אחז"ל וכי נחש ממית ומחיה אלא כדי שיהיו מסתכלים למעלה ומשעבדים לבם לאביהם שבשמים והיו מתרפאים. שע"ך:
טז[עריכה]
ומשם בארה. וכי משם היתה והלא מתחלת מ' שנה היה להם אלא שירדה לפרסם להם את הנסים והיו ישראל עומדים על הנחלים ואומרים לה עלי באר ענו לה ואמרו שירה עליו שנא' אז ישיר ישראל ומפני מה לא נזכר משה שם מפני שנענש על המים ואין אדם מקלס לאספליטור שלו ולמה לא נזכר שמו של הקב"ה לפי שלא נזכר שמו של משה:
יח[עריכה]
באר חפרוה שרים. וכי חפירה היתה שם אלא שניתנה בזכות אבות שנקראו שרים שנא' פתח צור ויזובו מים כי זכר את דבר וכו' אברהם עבדו:
וממדבר מתנה. למה נתנה תורה במדבר שאלו ניתנה להם בארץ היה כל שבט רוצה שיתנה בחלקו ואו' אני קודם בה לפי' נתן מתנה במדבר שיהיו הכל שוים בה. ד"א כשם שהמדבר לא נזרע ולא נעבד כך המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכשם שהמדבר מעלה ארנון כך בני תורה בני חורין:
לד[עריכה]
אל תירא אותו. שלא עמד גבור קשה ממנו שנא' כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים וא"ל הקב"ה אל תירא אותו אתה בידך תהרגנו:
לה[עריכה]
ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו. בנו כתיב חסר יו"ד שהיה לו בן קשה ממנו אמר הקב"ה למשה בעו"הז מכלים את האומות קימעא קימעא אבל לעת"ל אני מבערן מן העולם בבת אחת שנאמר ויהיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים וכו':