רא"ש על התורה/במדבר/יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תבנית:רא"ש

ג[עריכה]

והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה חסר יו"ד שמעתי שהיה קשה בעיניו לכתו' על עצמו לשון ענוה ודלג הי"וד להראות לעולם שהיה רע בעיניו לשון ענוה לכותבו א"ל הוא ית' למשה מה כתבת הלא חסרת י"וד א' מכבודך חייך שתכתו' מאד להוסיף כבוד על כבודך ומפיק מדרש זה ממדרש אחר ששמעתי כי נחסרה היו"ד לפי שחסר יו"ד אחר מכבוד מלכות אל עולם ית' כשאמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים ותלה הכבוד והיכולת על עצמו ועל אהרן והיה לו לומר יוציא לכם מים והמדרש ידרש וכפטיש יפוצץ סלע:

יב[עריכה]

אל נא תהי כמת. פירש"י לשון ב' וכהן אחר אין בעולם וז"ש אשר בצאתו מרחם אמו פי' לפי' לא תמצא לה תקנה לעולם כמצורע שיצא מרחם אמו מצורע שאין לו תקנה בהסגר כלל מ"מ:

יד[עריכה]

ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים פירש"י ק"ו לשכינה י"ד אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון. וא"ת אין זה ק"ו והלא ראוי לשכינה אלף אלפים מאביה ויש לפרש ע"פ שאחז"ל במס' נדה פ' המפלת פירש"י מה שפי' והכי איתא לשם ת"ר ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע לובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים מה שבראש לובן שבעין הרי ה' דברים הבאים מכח האב אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושער ושחור שבעין הרי ה' דברים והקב"ה נותן בו רוח נשמה קלסתר פנים ראית העין שמיעת האוזן דבור שפתים הלוך הרגלים דעה ובינה והשכל הרי עשרה דברים כפלים מן האב ולפי' אמרו ק"ו לשכינה ארבעה עשר ימים ומי שמלא כל הארץ כבודו מוחל כבודו ליריאיו לדרוש מה שדרשו ולכך אמר דיו לבא מן הדין להיות כנדון: