לדלג לתוכן

רא"ש על התורה/במדבר/ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף רא"ש על במדבר ב)

תבנית:רא"ש

איש על דגלו באותות מה תלמוד לו' באותות זה שאמר הכתוב אשא דעי למרחוק בשעה שנפטר יעקב אבינו מן העולם אמר לבניו ושכבתי עם אבותי חזר על כולם וברכן וצוה כשנטלו אותו שיטלו אותו ביראה ובכבוד ואל יגע במטתי לא מצרי ולא א' מבניכם לפי שהיה בהם שנשאו נשים כנעניות וכן עשו שנא' ויעשו לו בניו כן כאשר צום בניו ולא בני בניו והיאך צום אמר להם יששכר זבולון יהודה ישאו מן המזרח. ראובן שמעון גד ישאו מן הדרום אפרים ומנשה ובנימין ישאו מן המערב. דן אשר ונפתלי ישאו מן הצפון יוסף אל ישא לפי שהוא מלך לוי שהוא עתיד לשאת ארון הקדש לא ישא וכשם שאני מצוה אתכם עכשיו כך הקב"ה עתיד להשרות אתכם דגלים ויעשו בניו לו כאשר צום וכיון שיצאו ממצרים הרי באה השעה שיעשו דגלים כמו שבשרן אביהם הצדיק מיד אמר למשה עשה אותן דגלים לשמי התחיל משה מצטער ואמר עכשיו יכנס מחלוקת ביניהם שאם אני או' להם פלוני ופלוני תהא במזרח יאמר אי אפשי אלא בדרום אמר לו הקב"ה למשה משה אינם צריכים לך בדבר הזה שמעצמן הם מכירים דירתם לפי שצואת אביהם בידיהם וזהו אשא דעי למרחוק ואמר ראב"ע כי סימנין היו בכל דגל ודגל ראובן צורת אדם והטעם הדודאים ובדגל יהודה צורת אריה כי בו המשילו אביהם ובדגל אפרים צורת שור והטעם בכור שורו הדר לו. ובדגל דן צורת נשר עד שידמו לחיות הקדש שראה יחזקאל הנביא ע"ה:

והחונים קדמה בכל מקום אתה מוצא יהודה בתחלה לקרבנות שנא' ויהי המקריב קרבנו ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה למלחמה מנין שנא' מי יעלה לנו בתחלה ויאמר ה' יהודה יעלה ואף כשיבוא המבשר יהודה מתבשר תחלה שנא' מה נאוו על ההרים רגלי מבשר חגי יהודה חגיך שלמי נדריך ואמר להם הקב"ה ליש' בעוה"ז נתאויתם לדגלים ולע"תל בזכות הדגלים אני גואל אתכם שנא' קול דודי וכו' מדלג על ההרים מדלג לשון דגלים וזש"ה ודגלו עלי אהבה וכיצד היו שרויים הלויים יחנו סביב למשכן העדות משה ואהרן ובניו שנא' והחונים לפני המשכן וסמוכים להם יהודה ויששכר וזבולון מכאן אמרו טוב לצדיק וטוב לשכנו הם שהיו סמוכין למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה שהרי כתיב לא יסור שבט מיהודה ויששכר כתי' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים זבולון נמי כתיב ומזבולון מושכים בשבט סופר שנעשו כולן בני תורה ומן הדרום בני קהת שנאמר ממשפחות בני הקהתי יחנו על ירך המשכן וסמוך להם ראובן ושמעון וגד ומכאן אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו אלו ג' שבטים שהיו שכנים לקרח והיו עמו במחלוקת שנא' ואון בן פלת בני ראובן. בני גרשון מן המערב שנא' משפחות בני הגרשוני אחרי המשכן יחנו וסמוכים להם אפרים ומנשה ובנימין בני מררי מן הצפון וסמוכים להם דן אשר ונפתלי וז' ענני כבוד מקיפין אותם ובעת נסיעתם למשה היה סי' בענן אימתי היה מסתלק כיון שרואה שבא להסתלק היה או' קומה ה' ומסתלק נסתלק הענן היו כולם מתקנין ליסע ומי שהיה לו בהמה נותן כליו עליו והענן נושא השאר ומי שאין לו בהמה הענן נושא הכל כשתקנו כל מסען תקעו בחצוצרות שנא' והיה לך למקרא העדה ולמסע את המחנות ונסע יהודה ודגלו תחלה ונשיאו ושבטו אחריו וסימן לכל נשיא ונשיא מפה תקועה ברומח ומהם למדו המלכים לעשות בנדי"רה בלע"ז וכל מפה ומפה צבועה צבע אבנו שהיה בחשן ואחרי כן נסע דגל ראובן ואחר כן נסע אהל מועד בתוך המחנות ואחר דגל דן נסעו כל העננים היו על גביהן כמין קורה היו יוצאים מן הענן היודעים לאיזה רוח נוסעין גמרו להלוך עד מקום שהקב"ה צוה לחנותן היה אותו הענן שהיה כמין קורה היה כנוס בעצמו לפניהם והיו יודעין שבאותו מקום יהיה חנייתן עמדו להם ענני כבוד התחילו מתישבין באהליהם והשכינה שהיה על גבי המשכן היה מהלך על גבי מחנה הלויים שהיה באמצע המחנות ובאים הקהתים בני לוי והיו מעמידים המשכן קודם לכל המחנות עד שהיו באים שנא' והקימו את המשכן עד בואם משהוקם המשכן היו חונין כל א' במקומו וענני כבוד היו עומדין על גביהם זו היתה גדולה ביד משה שלא היה יורד ענן השכינה למשכן עד שהוא או' שובה ה' רבבות אלפי ישראל וע"ז אמר שהע"ה יפה את רעיתי כתרצה ברצון שאני מתרצה לכם: