170
התפלות בישראל
וכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל הוא רק במקרה שקרה ששכח ולא בירך "ברכת המזון" הידוע לכל, איך הדין אם יוכל לברך במקום שנזכר או שצריך לחזור למקום שאכל.
ובירושלמי ברכות פרק ז' הלכה ז׳ "תני שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח וכו׳ אמר (אלכסנדר ינאי המלך גיסו) הבו ליה כסא דליבריך נסב כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו אמר ליה עד כדון את בקשיותך אמר ליה ומה נאמר על המזון שלא אכלנו אמר הבון ליה דליכול יהבו ליה ואכל ומר נברך על המזון שאכלנו."
וכן הם הדברים בעיקרם גם בבבלי ברכות מ"ה באיזה שינויים.
ודברים כאלה הנם מתוך הברייתות אשר הי' להם בזכרונות כמו שהערנו כבר.
והדבר ידוע כי חלק מתפלות ישראל הם גם הודיה על העבר וגם בדברי דניאל סי׳ ו׳ בדברו מתפלותיו הקבועות אשר לא שם לב לגזרת המלך והתפלל כמו לפני הגזרה יאמר:
"וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוה עבד מן קדמת דנה.
והוא באמת חלק מסידור התפלות גם אצלינו גם דבר ההודאה, ובא כן גם בתוך תפלת "שמנה עשרה" וגם בתפלת "שבע" של שבת ויום טוב.
ובזה רבו הדברים מאד בכל דברי הנביאים וכתבי הקדש, מעבודת הצבור יחד בהודיה לעצמה.
והדברים בולטים שם כל כך עד שכבר הרגיש בעיקר הדבר גם המבאר לדברי הימים וכתב בהקדמתו:
"אך יותר מכל אלה נראה שהיו שירי הלל (קי"ג—קי"ט) הנאמרים ביום הזה בחגים ובמועדים נהוגים מאד בעת ההיא ונקראים בשמם הנוכחי הלל או הלל הגדול של דוד, כי על פי זה יצא כנונה ביאור כמה פסוקים קשים דרך משל כי עמדו הלוים בכלי שיר ובהלל דוד בידם דברי הימים ב׳ ז׳ ו׳ שעורו לדעתי שהיו מגלות בידם אשר עליהם נכתב הלל של דוד, וכן יפורש ומודיעים להלל שם כ"ג י"ג ועוד פסוקים רבים בדברי הימים ובעזרא מענין זה" וכו׳.
ובאמת כי אמירת הלל (או שיר תודה אחר) בחבורה בליל פסח כבר הוזכר אצל ישעיה בדברו על מפלת אשור בארץ יהודה ויאמר בסי׳ ל' כ"ט:
"השיר יהי' לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר ד׳ אל צור ישראל."
וכבר כתבו שם המפרשים הפשטנים ביותר הרד"ק והר"א בן עזרא, ולשונו של הרד"ק:
"השיר באותו היום שתהי׳ המגפה במחנה אשור יהי׳ לכם יושבי ירושלים שיר ושמחה כמו הלילה שמתקדש בו החג והוא הלילה של חג ששמחים בו ואומרים בו שיר כן יהי׳ לכם זה ביום מפלת אשור" וכו׳.
ולשונו של הר״א בן עזרא "כליל התקדש חג ליל הפסח" ורק זה הוא באמת פשוטו של מקרא.
