עיקר תוי"ט על מדות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מדות א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) הר"מ ואין נראין דברי המפרש דמסכת תמיד שכתב שיהיו שומרים יום ולילה:

(ב) (על המשנה) אבטינס. עיין מה שכתבתי בסוף מכילתין על לשכת העץ, ותמצא מקום לשכה זו:

(ג) (על הברטנורא) א' כ"ו. ובסוף פרקין כתב הר"ב עוד, שגם במקומות ששמרו הכהנים היו הלוים ג"כ משמרים:

(ד) (על המשנה) פנותיו. אנגל"ש. למקום שכלה החומה ומתחלת חומה. מפרש:

(ה) (על הברטנורא) דתרי מנייהו לא צריכי שימור. גמרא. לפי שהיו תכופין לשאר השערים. הר"ר שמעיה:

(ו) (על הברטנורא) ומבחוץ דקתני כלומר ואלו ואלו מבחוץ. הר"ש:

(ז) (על המשנה) הכפורת. בית קדשי קדשים נקרא בית הכפורת. ערוך. וכן בכתוב. וע"ש ששם הכפורת בכרובים לתבנית המרכבה:

(ב)

(ח) (על המשנה) מחזר. בכל לילה ולילה על כל משמר ומשמר. והיה לו מפתחות הר הבית. מפרש. ור"ל לאפוקי משמרות הכהנים, ושמו יוכיח. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) והם כו'. בירושלים. הר"מ:

(ג)

(י) (על המשנה) הדרום. יתכן לומר שעל שם חולדה הנביאה נקראים כן. והיו כאן שנים לפי שרוב תשמיש הר הבית בדרום כבריש פרק דלקמן. ועתוי"ט:

(יא) (על המשנה) קיפונוס. לא ידעתי לו טעם. ובשלטי גיבורים חשב שהוא לשון יון ענינו עבודת הגן, שאפשר שהיה שם גן של ורדים מחוץ להר הבית [וכאותה ששנינו פרק ב' דמעשרות משנה ה']. ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) טדי בדל"ת. פירושו הצנע, כמו בטעמים יטידוך [היינו בפיוט שחרית דיום הכפורים המתחיל כי אדוקי כו'] שידברו בצניעותיך. א"נ, לשון פיוט, כמו הני טיידי ופייטי רגילים בהו קמי ריש גלותא. תוספ'. ואולי שהפייטנים היה להם שם לשכה שבה מלמדים ללוים נגוני המזמורים, כי יש לכל מזמור ניגון מיוחד. ועתוי"ט:

(יג) (על הברטנורא) כך כתב הר"מ. ועיין פרק ג' דפרה משנה ח' בהר"ב:

(ד)

(יד) (על ה) כלומר אף בדרום בכל מקום בעזרה, לאפוקי קדשי קדשים ששחיטתן בצפון. ולפי שהם מתנה לכהנים, נתיחד להם שער, לאפוקי שאר קדשים קלים דשל בעלים הם:

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(טו) (על הברטנורא) כדמות בתי השינה שיש בטירות המלכים שהוא בית קטן בתוך בית גדול כו'. וטרקלין הוא בית המלכות, וקיטון מקום בית השינה שישנים בו בזמן הקיץ. תרגום קיץ, קייטא. הר"מ:

(טז) (על הברטנורא) ממקום שהוא חול עד המקום הקדש ולא ממקום הקדש, משום איסור דלא תטע וגו' כל עץ אצל מזבח:

(יז) (על המשנה) לחם הפנים. וסמוכים לעזרה ונמצא שהיתה מקודשת. אתיא כמאן דאמר אפייתן בפנים, בפי"א דמנחות:

(ז)

(יח) (על המשנה) שנים. ולא קא חשיב ריש פרקין דהכא ודתמיד אלא חד שומר, כיון דגבי אהדדי הוו קיימי [זה כנגד זה א"נ דסמיכי אהדדי], סגי להו בחד שומר דוי [פירוש, רואה] להכא ודוי להכא. גמרא. ועתוי"ט:

(ח)

.אין פירוש למשנה זו

(ט)

(יט) (על המשנה) אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו. הר"ש:

(כ) (על המשנה) הגביה. הכהן השוער הר"ש. וכתב הר"מ, לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהן בלי ספק דומים למנעולים כו' שעושין אותם אצלינו ואינם נסגרים אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים: