עיקר תוי"ט על ידים ב

משנה ידים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) אחת. נתבאר כשנטמאה ידו אחת, לא תטמא השניה, וכן כשנטמאו שניהם מטהרן אחת אחת. וכל זה לתרומה ולא לקודש. הר"מ:

(ב) (על הברטנורא) והוא שאותה השטיפה מרובה כב'. תוס':

(ג) (על הברטנורא) לשיטתיה בריש פרק קמא, דנותנים לידים, אמים שניים קאי:

(ד) (על הברטנורא) היינו לפירוש הראשון. אבל להר"מ, מפרש בנוסחת ארץ ישראל דקאי אמים שניים, שאם נפל ככר של תרומה באלו מים שניים, טהור לת"ק כמו במים שניים דעלמא. ור"י אומר שמטמאין ככר של תרומה כמו מים ראשונים שהם תחילה, הואיל ומים ראשונים היו שטיפה אחת לשתי הידים:

(ב)

(ה) (על הברטנורא) דאילו מרביעית, הא סבירא ליה לת"ק דר"י דהמים גם כן נטהרו. והלכה כותיה:

(ו) (על הברטנורא) קשה, דזה אינו אלא לר"מ דמצריך מים שניים אף לדאתו משיירי טהרה כשנטל שתי ידיו, וכבר כתב דאין הלכה כמותו. ויש לומר, דמה שכתב אין הלכה כר"מ היינו להר"מ, אבל לפירוש הראשון, הלכה כר"מ. וכ"כ הר"ש בהדיא. ותדע, דהא להר"מ לא אמרו פחות מרביעית אלא במים שניים:

(ז) (על המשנה) תרומה. מזה מוכיח הר"מ דלא הצריכו מים שניים אלא לתרומה, אבל לחולין אף בראשונה נטהרו הידים [וממילא דהוא הדין המים], וכי נפל עליהן ככר של חולין, טהור. ושאר הפוסקים מצריכים אף לחולין מים שניים. ומדנקט במתניתין תרומה, נראה לי דאף דלדבריהם טהור הככר, דכיון דנטילת ידים לחולין רק משום סרך תרומה הוא, הקילו לענין טומאה, דהם אמרו והם אמרו. ומהאי טעמא נראה לי דלא קשה איך השניים טהורים, הא הראשונים טמאים ויטמאו הידים והידים שניים, דהם אמרו כו'. ועתוי"ט:

(ח) (על הברטנורא) שנטמאו מחמת ידיו וחוזרין ומטמאין את היד. ב"י:

(ט) (על הברטנורא) וכל דבר החוצץ בגוף, חוצץ בידים לחולין. גמרא:

(י) (על הברטנורא) ואפילו לפירוש הראשון של הר"ב בריש פרקין, יש לומר דלא מצריך שתי פעמים אלא לטהר המים לענין טומאת ככר. אבל הידים נטהרו בפעם אחת כשאין דבר חוצץ:

(ג)

(יא) (על הברטנורא) ביאור הענין, שאין הידים מטמאין משקין אלא עד הפרק. וכן אין מים שניים מטהרים הראשונים אלא בעודן בתוך הפרק. וחוץ לפרק דרישא וסיפא, הוא שהיו בתוך הפרק ויצאו אחר כך חוץ לפרק. ב"י:

(יב) (על הברטנורא) וגם את היד. הרא"ש:

(יג) (על הברטנורא) לפי שהם כולם במדרגת יד אחת אנו חושבים אותם. הר"מ:

(יד) (על הברטנורא) דאם היה חצי לוג לחמשה וכשהשמש שופך מים על ידיהם ונשאר בכלי רביעית לשנים האחרונים, מהני נטילה, וספק ידים טהורות. הר"ש:

(ד)

(טו) (על המשנה) שני כו'. משום בבא דידיו אחת כו', נקט בכולהו שני ככרות, אע"ג דבחד הוי מצי לאשמעינן: