עיניי אעצום (רחל)

עֵינַי אֶעֱצֹם
פֶּן אֶקְרָא בְּעֵינֶיךָ.
פָּנַי אָלִיט
פֶּן יַכֵּם מַגְלֵב-הָאֱמֶת.
גָּזַרְתִּי: אָסוּר!
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
אַךְ הַלֵּב הָעִקֵּשׁ לֹא צִיֵּת.
 
"עֱנוּת הָאֱמֶת" –
אֵי מָנוֹס מִפָּנֶיהָ?
עֱנוּת הָאֵימָה שֶׁל אֱמֶת מְבִישָׁה.
כָּבֵד הַמַּשָּׂא מִכְּתֵפַיִם.
כִּתְפֵי-אִשָּׁה.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).