ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא/טארקו/מכתב בקשה מאת קהילת טארקו

יוסף יהודה טשארני
ספר המסעות
בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא טארקו מכתב בקשה מאת קהילת טארקו

מכתב בקשה מאת קהלות ישראל היושבים בעיר טארקו, בכפרים: בוינאק, קאראבודאקענט ודורגעלי, ובעיר טעמיר-כֿאן-שורא להשר הנאצאלניק על כל מדינת דאַגעסטאַן, העתקתי מאגודת הכתבים אשר בתוך הארחיעוו של השר הנאַצאַלניק ההוא כדברים האלה:

„אדון ונסיך נכבד! מה מאד ישמח לבבינו בקרבנו, כי יצאנו מתחת ידי המושלמנים, ויושבים אנחנו כעת בטח, תחת צל ומחסה ממשלת רוסיא יר"ה. וכל זה איננו , שכל דין ודברים אשר בינינו, ימסרו ליד השופטים המושלמנים. שישפטו אותנו על פי חוקי דתם או השאַריאַט, ועל פי מנהגיהם (אַדאַטים), ויקרה לפעמים אם מושלמני יהרוג את אחד היהודים, והנה ישאר חפשי בביתו, ואם יהודי יהרוג לפעמים את אחד המושלמנים, אז יעשו לו משפט חרוץ, וגם ישולח לארץ סיביר. והשרים והמושלמנים יתנו ידם להרוצחים ויעמדו לימינם להצדיקם בעדותם ובמליצותם, יען כי לוקחים מהרוצחים שוחד הרבה, והשרים המחמדים ההם נוגשים אותנו תמיד, לכן כאשר אנחנו כעת עבדים נאמנים לממשלת רוסיא, מבקשים אנחנו כלנו את כבוד מעלתך הרם שתוציאנו מתחת עול חוקי המושלמנים ולספחנו אל חוקי ומשפטי הממשלה הרוממה, ואנחנו מחכים כולנו על רוב טובך שתפנה לבקשתינו ותמלא לטוב רצוננו. כתוב ביום 29 יאנואר משנת 1866. תחת הבקשה היו כתובים וחתומים הנבחרים מן הקהלות הנזכרים למעלה: דוד ב"ר שבתי. ביסרא ב"ר מהיר. אפרים ב"ר קושי. יוסף ב"ר רבא. חנוכה ב"ר יעקב. אהרון ב"ר ירמיה. פסח בן יונה. עוזיהו בן אליהו. בבא ב"ר מהיר. מרדכי ב"ר פרץ. יהושע ב"מ חנוכה. חנינה בן מרדכי. צדק בן ניסים.

מן המכתב הזה נראה כי עד שנת 1866 היו נשפטים תמיד ע"פ חוקי ודתי ומנהגי המחמד, ולא ע"פ חוקי ממשלת רוסיא, אבל יכול להיות שבמשך הזמן יתפשטו חוקי הממשלה על כל העמים ועל היהודים גם יחד. בזמני היו סרים עוד למשמעת השאַריאַט והאַדאַטים של המושלמנים. בעלי המשפט בכפרים הם הנשיאים (Старшины) הנבחרים מאת הקהלות של המושלמנים ומאושרים מן הממשלה. בדין ודברים של ישראל, יבחרו גם היהודים שנים או שלשה אנשים ישרים מתוכם לעמוד לעזר להנשיאים המושלמנים במשפט. ─ ─ היהודים בטארקו מתלוננים על המושלמנים, אשר מפני שנאתם יסתמו לפעמים את דרך המים שלא יבואו אל תוך מגרש היהודים. ─ ─

ביום א' אויגוסט 1867 הואיל הקיסר אלכסנדר השני להסכים על דברי הקניאז שאַמסודין שאַמכֿאַל, ויצו לבטל את ממשלת השאמכֿאַל ולספח את ארצו אל פלך של טעמיר-כֿאַן-שורא. מן היום ההוא יצאו לחרות עולם 5440 בתי אבות, ומהם 51 בתי ישראל.

בארץ השאמכאלים נתתים של ישראל אשר העתיקו מושבם מארץ קאַייטאַג לפני מאה שנים בערך ושלמו להשאַמכֿאַלים מן 3 עד 5 רו"כ עם שני עורות אילים מעובדים (סאַפֿיאַן) מכל בית לשנה. מהם 51 בתים יצאו לחפשי מן המסים שלהם, ואנשי דרור המה, ועשרים בתים הנמצאים בבוינאק מחויבים עוד לשלם מסים להשרים שלהם. ─ ─ בעוד ימים אחדים הלכתי לשחר את פני השר זאַאַל-בעק (כפי דברי היודים הוא אחי השאמכֿאל) למסור לו את המכתב הגלוי, ויקבל אותי בסבפ"י, וככלותי לקרוא את המכתב הגלוי צוה לקחת מוללאַ מלומד עם הרב של היהודים למתיץ שילכו עמדי להתבונן בסביבות העיר. מבית השאמכֿאל חזרתי לביתי לאכול פת שחרית . אחרי כן באו אלי אלה האנשים ואנחנו שמנו כלנו דרכינו יחדיו התבונן בסביבות העיר טארקו.

כצאתי מן העיר דרך גנים וכרמים רבים, ראיתי קבר אחד מצד הדרך, ועליו גל אבנים, ויאמרו אלי האנשים, כי פה נשפט אחד בסקילה. אבל האותיות על המצבה אינן נכרות, משם שמנו דרכנו ובאנו אל בתי הקברות הישנים והעתיקים מימי קדם, אבני המצבות גבוהות ורמות, וכעצים בתוך יער גדול עבתו תתראנה המצבות לעיני הרואה באין מספר, ותשתרענה על שטח כמה ווערסט למרחוק. האבנים כתובות בכתב קופי קדמון, והכהן המאָלאַ לא ידע להבין אף אות אחת בכתב ההוא, אף גם שהיה יותר מלומד מכל הכומרים שלהם בתוך העיר טארקו, לכן נשארו לי כתבות המצבות כחדה ללא פתרון. קברים עתיקים ראיתי ומצבותיהם נשקעו בתוך האדמה מרוב זוקן, ואין אות נכרת עליהן. ומי יודע אם לא קברי הכוזרים הקדמונים הם או הערביים הגבורים המפורסמים ואנשי השם מעולם, אשר הרעישו את הארץ ברוב מלחמותיהם, ינוחו כעת במנוחה נעימה, בשלוה ובדומית קדש. דרך חצי ווערסט לפאת דרום בתוך המישור ראיתי חרבות רבות חדשות מזמן מלחמת הרוסים האחרונה, וגבעה לא כל כך גבוהה לפני, ויאמרו אלי האנשים כי אותה חפר פעם אחת נוסע קראי, והוא החכם ר' אברהם פירקאוויץ המכונה אב"ן רש"ף, אשר היה פה 20 יוני 1840לס"ה כאשר הזכרתי למעלה, וניכר עוד היום עקבות החפירה בצד אחד. החכם ההוא יספר בספרו (אבני זכרון צד 50), כי הקאממענדאנט מן המבצר נתן לו שמונה אסירים לחפור את הגל בדרך שתי וערב לרחב ולעומק, וימצא בתוכו 11 מטבעות נחושת עתיקות מאד ונפלה חלודה עליהם, וישומם השר בתוך נרתק ויחתום בחותם הממשלה שבבית המשפט בטארקו, ויתן כתב עדות על מציאותם בתוך הגל שבתוך המבצר, והראה לו השר את הקיר שבנה אלכסנדר מוקדון לפי דברי קצתם, ולפי דברי זולתם והוא היה בנין הכוזרים, ונשאר רק יסודו מן הסלע עד הים הקאַספי, ועל הסלע הראה לו מרחוק את קבר קאַזי-מוללאַ נביא השקר מן הטשערקעסים, ולא מצא שום רשימה קדמונה חוץ מרשימות ערביות מזמן בלתי קדום עכ"ל.

מן המקום שחפר החכם הנ"ל באתי לשני גלים (курганы) אחרים ומשם ממעל ההר לצד דרום ימצאו חרבות בתים ומצבות, ויאמרו לי האנשים כי לאותו המקום ברחו רבים מתושבי העיר מן המגפה שהיתה זה מקרוב. אבנים רבות וגדולות מפוזרות אחת הנה ואחת הנה על ההר ובתוך הבקעה ובמישור על פני השדה המשתרע עד הים, ועל כל צעד וצעד רבה העזובה למאד. חפשתי בין כל בתי הקברות אולי אמצא ביה"ק קדמון של ישראל אשר חיו פה עוד בזמן ממשלת הכוזרים, ולא מצאתי בכל המקומות ההם בלתי החרבות החדשות של ישוב היהודים אשר נחרבו ונהרסו בזמן ראשי המיורידים, קאַזי-מוללאַ ושאַמיל וסיעתו. משם הלכנו אל בית הקברות של היהודים, ולא מצאתי שם כי אם שתי מצבות ישנות והאותיות לא נכרות עליהן מרוב זוקן, ויתר המצבות החדשות, רוב מהן נשברו על ידי המושלמנים, אשר ישברו את פני האבנים בכוונה למען לצער בזה את היהודים, כי ישנאו אותם מרוע לבבם תכלית שנאה. ─ ─