סירינדה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שְׁלוֹם עַרְבַּיִם לָךְ, יוֹנָתִי !
מִנִּי שְׂפַת הַנָּהָר בָּאתִי,
שָׁם שָׁאַפְתִּי רוּחַ שְׁפָיִם ...
צוֹד צָדַנִי – וּבֶחָיִל
סוֹד תַּעֲלֻמוֹת זֶה הַלָּיִל
הַמִּשְׁתַּפֵּךְ מֵאַפְסָיִם !
צוֹד צָדַתְנִי שִׁפְעַת קְסָמָיו,
כֶּסֶף סַהֲרוֹ, תְּכֵלֶת שָׁמָיו,
לַחַשׁ קָדְשׁוֹ – אַף נִפְעַמְתִּי :
רָזִי לִי !.. אַךְ מִמֶּרְחַקִּים
אֶנְקַת אַסִּיר בַּמַּחְשַׁכִּים ...
שְׁלוֹם עַרְבַּיִם לָךְ, יָפָתִי !
מִנִּי שְׂפַת הַנָּהָר בָּאתִי –
מָלֵא הוֹד כָּמוֹךְ, הוֹד לָיִל :
אֶת תַּעֲנֻגָיו רַק יוֹדֵעַ
זֶה הַמַּרְגִּישׁ אֶנְקוֹת רֵעַ
הַמִּתְגָּעֲשׁוֹת בֶּחָיִל ...

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).