נודע ביהודה (תנינא)/יורה דעה/קעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קעט[עריכה]

תשובה

מבן המחבר להנ"ל:

בע"ה פראג יום ה' כ"ח אדר תקנ"ב לפ"ק

ע"ד שאלתו בס"ת שכתב הסופר בסוף ספר שמות בכל מסעיהם בסוף היריעה ולא הניח שיטה אחת ולמעלה התחיל ספר ויקרא וג"כ לא הניח שום שיטה: ידע כי זה תורת אמת בפי תשב"ץ ח"ר שאלה קע"ה שכל זה הוא רק לכתחלה צריך להניח ד' שיטין ובדיעבד אינו צריך. ואף שהתוס' במסכת ב"ב דף י"ג ע"ב בד"ה מסיים כו' כתבו בשם הריצב"א ועיין בירושלמי במגילה כו' ומירושלמי מבואר שבתרי עשר אסור ולשון אסור משמע אפילו דיעבד אנן לא שבקינן התלמוד בבלי במס' מנחות דף ל' ע"א ע"ש דמשמע בהדיא דלא כתוס'. ואף גם בירושלמי יש בידינו לומר דלא קאמר אסור אלא בשביק רווחא יותר מכדי פרשה דאז יש לחוש שיחתוך למטה אבל אם לא שביק רק כדי פרשה גם הירושלמי מודה שכשר ועכ"פ בדיעבד כשר כמו שמשמע בשו"ע ובהרמב"ם בהל' ס"ת. אמנם אם לא שביק רווחא כלל בודאי הדין הוא כמו שפסק התשב"ץ שזה פסול אפילו בדיעבד לכ"ע ולדעת הרמב"ם השיעור של ב' שיטין שבין החומשים היא פתוחה כי לדעתו אפילו שהיא תחת שלימה היא פתוחה ולדעת הרא"ש המה סתומות כי סובר שהיא תחת הסתומה וכמו כן ארבעה שיטין. לכן זה הוא משפט הס"ת שלו כיון שיש י"ג תיבות אחר שם הויה ב"ה אם אפשר לו לחקוק כל אותן י"ג תיבות ולכתוב אותן בכתב דק וקטן באופן שישאר שיטה תחתונה פנויה לגמרי אז הס"ת הזאת כשר לגמרי בין להרא"ש ובין להרמב"ם כי לדעת הרא"ש היא סתומה ולדעת הרמב"ם היא פתוחה ואם אי אפשר לעשות כן אז לא יזוז מדברי הרמב"ם ויניח עכ"פ בשיטה תחתונה ריוח חצי שורה או לכל הפחות כדי לכתוב ג"פ אשר שהיא פתוחה לדעת הרמב"ם. דברי ידידו הד"ש:

הק' שמואל סג"ל לנדא בן הגאון מוהר"י אבד"ק פראג ז"ל: