נודע ביהודה (תנינא)/אבן העזר/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן לב[עריכה]

פראג י"ד אייר תקל"ט לפ"ק:

תשובה

לכבוד אהובי ידידי האלוף בתורה ומסובל במעשים, הרבני, דיין מצוייני. המופלג בתורה וחכמה, החכם השלם במעלות ומדות, לו עשר ידות כבוד שמו מו"ה שמואל נר"ו חד מבי דינא רבא דק' מנהיים יצ"ו:

על דבר אשר מבואר בספרי נודע ביהודה חלק אה"ע סי' כ"ה שהסכמתי לדברי הגאון אב"ד דק"ק פ"ב שיפה הקשה דמה מועיל נתינה למינקת אם המינקת יש לה בעל דהחשש במינקת עצמה שמא תתעבר. ועל זה השיב מעלתו דרשאה מינקת להניק בן חברתה עם בנה כשהבעל מסכים. לא ידעתי כוונתו בזה דזה מועיל לאחר שתלד תוכל להניק בן זה עם בנה אבל כל ימי עיבורה של המינקת כשתתעבר מה יעשה הולד הזה. ואם קושייתו היא שהמינקת תמסמס לו ביעי וחלבא והבעל לא ימחה משום שמקבל שכירות א"כ לא היה לו להביא שרשאה להניק בן חברתה עם בנה שאפילו לא תניקנו תמסמס לו ביעי וחלבא ועוד א"כ למה תתנהו למינקת תתנהו לאשה או לאיש דעלמא ותשכור למסמס לו ביעי וחלבא. ולהיותי טרוד קצרתי: