משתמש:Eitan96/אני מאשים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אני מאשים!

מכתב אל מר פליקס פור
נשיא הרפובליקה

אדוני הנשיא,

האם תרשה לי, תוך הכרת תודה על קבלת הפנים החמה שערכת לי באחד הימים ומתוך דאגה לתהילתך המוצדקת, לומר לך שכוכבך הנוצץ ביותר עד כה, מאיים להיות כתם מביש ובל יימחה?

עברת בשלום את העלילה הבסיסית וכבשת את הלבבות. אתה מופיע זוהר בהאלהה לה זכתה הברית של רוסיה וצרפת ואתה מתכנן לשבת בראש התערוכה העולמית של פריז, שתכתיר את המאה שלנו כמאה הגדולה של עבודה, אמת וחופש. אך מה גדול כתם הבוץ על שמך - או על שלטונך, כפי שמכעט אמרתי - היא פרשת דרייפוס מתועבת זו! מועצת המלחמה, בפקודה, זיכתה את אסטרהזי, בעלבון נורא לאמת ולצדק הרמוס. זה נגמר, זהו כתם בל יימחה לצרפת וההיסטוריה כולה תזכור שבתקופת נשיאותך פשע חברתי כזה יכל להתבצע.

כפי שהעזו הם, אעז גם אני. האמת אותה אומר, הבטחתי לאומרה, עקב כך שאין הצדק מסוגל לעשות מעשה כזה ולהיוותר שלם. חובתי היא לדבר, אין ברצוני להיות שותף לדבר עבירה. לילותיי נתקפים בסיוטים, מכיוון שאדם זה נרדף בעינויים נוראיים על פשע אשר לא ביצע.

בשבילך, אדוני הנשיא, אני זועק אמת זו, ועמי כל עוצמת הסלידה של אדם ישר. לזכותך ייאמר, כי אני משוכנע שאינך מודע לדבר זה. על כן אני מוקיע את האשמים האמיתיים ברוע זה ולמי עליי להודיע על פשע זה אם לא לך, השופט העליון של המדינה?

ראשית, האמת על משפטו והרשעתו של דרייפוס.