משנה מדות ד רמבם
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) פתחו של היכל -
- גובהו - עשרים אמה,
- ורוחבו - עשר אמות.
- וארבע דלתות היו לו -
- שתים בפנים ושתים בחוץ,
- שנאמר: "ושתים דלתות להיכל ולקודש" (יחזקאל מא כג).
- החיצונות -
- נפתחות לתוך הפתח - לכסות עוביו של כותל,
- והפנימיות -
- נפתחות לתוך הבית - לכסות אחר הדלתות,
- שכל הבית טוח בזהב - חוץ מאחר הדלתות.
- רבי יהודה אומר:
- בתוך הפתח היו עומדות,
- וכמין ארצפמיטא - היו נקפלות לאחוריהן,
- אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה,
- חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,
- שנאמר: "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות,
- שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא כד).
(ב) ושני פשפשין היו לו לשער הגדול -
- אחד בצפון, ואחד בדרום.
- שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם,
- ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל,
- שנאמר: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה" וכו' (יחזקאל מד ב).
- נטל את המפתח - ופתח את הפשפש,
- נכנס להתא - ומן התא להיכל.
- רבי יהודה אומר:
- בתוך עוביו של כותל היה מהלך,
- עד שנמצא עומד בין שני שערים,
- ופתח את החיצונות - מבפנים,
- ואת הפנימיות - מבחוץ.
(ג) ושלשים ושמונה תאים היו שם -
- חמישה עשר - בצפון,
- וחמישה עשר - בדרום,
- ושמונה - במערב.
- שבצפון ושבדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן.
- שבמערב - שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהן.
- ושלשה פתחים - היה לכל אחד ואחד,
- אחד לתא מימין, ואחד לתא מהשמאל,
- ואחד לתא שעל גביו.
- ובקרן מזרחית צפונית - היו חמישה פתחים,
- אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו,
- ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.
(ד) התחתונה חמש - ורובד שש,
- האמצעית שש - ורובד שבע,
- והעליונה שבע,
- שנאמר: "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה,
- והתיכונה שש באמה רוחבה,
- והשלישית שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו ו).
(ה) ומסיבה -
- היתה עולה מקרן מזרחית צפונית - לקרן צפונית מערבית,
- שבה היו עולין לגגות התאים.
- היה עולה במסיבה - ופניו למערב,
- הלך על כל פני הצפון - עד שהוא מגיע למערב,
- הגיע למערב - הפך פניו לדרום,
- הלך את כל פני המערב - עד שהוא מגיע לדרום,
- הגיע לדרום - הפך פניו למזרח,
- היה מהלך בדרום - עד שהוא מגיע לפתחה של עליה,
- שפתחה של עליה - פתוח לדרום.
- ובפתחה של עליה -
- היו שם שתי כלונסות של ארז,
- שבהן היו עולין - לגגה של עליה.
- ובראשיהן - פסיפסין,
- מבדיל בעליה - בין קודש, ובין קודש הקדשים.
- ולולין - היו פתוחין בעליה לבית קודש הקדשים,
- שבהן משלשלין את האומנין - בתיבות,
- כדי שלא יזונו את עיניהם - מבית קודש הקדשים.
(ו) ההיכל -
- מאה על מאה - על רום מאה.
- האוטם - שש אמות,
- גובהו - ארבעים אמה,
- אמה - כיור,
- אמתיים - בית דילפא,
- אמה - תקרה,
- אמה - מעזיבה,
- גובהה של עליה - ארבעים אמה,
- אמה - כיור,
- אמתיים - בית דילפא,
- אמה - תקרה,
- ואמה - מעזיבה,
- ושלש אמות - מעקה,
- ואמה - כולה עורב.
- רבי יהודה אומר:
- לא היה כולה עורב עולה מן המידה,
- אלא ארבע אמות - היה מעקה.
(ז) מן המזרח למערב - מאה אמה,
- כותל האולם - חמש,
- והאולם - אחת עשרה.
- כותל ההיכל - שש,
- ותוכו - ארבעים אמה,
- ואמה - טרקסין,
- ועשרים אמה - בית קודשי הקדשים.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- מן הצפון לדרום - שבעים אמה,
- כותל מסיבה - חמש,
- והמסיבה - שלש.
- וכותל התא - חמש,
- והתא - שש.
- וכותל ההיכל - שש,
- ותוכו - עשרים אמה.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- ובית הורדת המים - שלש אמות,
- והכותל - חמש אמות.
- והאולם עודף עליו -
- חמש עשרה אמה מן הצפון,
- וחמש עשרה אמה מן הדרום,
- והוא היה נקרא - בית החילפות,
- ששם גונזין את הסכינין.
- וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו - דומה לארי,
- שנאמר: "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט א),
- מה הארי - צר מאחריו, ורחב מלפניו,
- אף ההיכל - צר מאחריו, ורחב מלפניו.
(א) [ח] *הערה 1: כל העזרה היתה -
- אורך - מאה ושמונים ושבע,
- על רוחב - מאה ושלשים וחמש.
- מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע.
- מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.
- מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.
- והמזבח - שלשים ושתים.
- ובין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה.
- וההיכל - מאה אמה.
- ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת.
(ב) מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש.
- הכבש והמזבח - ששים ושתים.
- מן המזבח לטבעות - שמונה אמות.
- מקום הטבעות - עשרים וארבע.
- מן הטבעות לשולחנות - ארבע.
- מן השולחנות לננסין - ארבע.
- מן הננסין לכותל העזרה - שמונה אמות.
- והמותר - בין כבש לכותל ומקום הננסין.
(ג) שש לשכות היו בעזרה -
- שלש בצפון, ושלש בדרום.
- שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין.
- לשכת המלח - שם היו נותנין מלח לקרבן.
- לשכת הפרווה - שם היו מולחין עורות הקדשים,
- ועל גגה היה בית טבילה - לכוהן גדול ביום הכיפורים.
- לשכת המדיחין - שם היו מדיחין קרבי קדשים,
- ומשם מסיבה עולה - לגג בית הפרווה.
(ד) שבצפון - לשכת העץ, ולשכת הגזית, ולשכת הגולה.
- לשכת העץ -
- אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
- אבא שאול אומר: לשכת כוהן גדול היתה אחר שתיהן,
- וגג שלשתן - שוה.
- לשכת הגולה - שם היה בור הגולה,
- והגלגל נתון עליו,
- ומשם מספקין מים - לכל העזרה.
- לשכת הגזית - שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה,
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
- לובש שחורים, ומתעטף שחורים - ויוצא והולך לו.
- ושלא נמצא בו פסול -
- לובש לבנים, ומתעטף לבנים - ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים,
- ויום טוב היו עושין - שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן,
- וכך היו אומרין: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן".
- שכל כוהן שנמצא בו פסול -
- לשכת העץ -
הערות[עריכה]
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם. הלכה זו הינה פרק נפרד בנוסח הדפוס עם חלוקה למשניות א-ד.
הדף הראשי של משנה מדות ד
משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב