משנה מידות ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) פתחו של היכל -

גובהו - עשרים אמה,

ורוחבו - עשר אמות.

וארבע דלתות היו לו -

שתים בפנים ושתים בחוץ,

שנאמר: "ושתים דלתות להיכל ולקודש" (יחזקאל מא כג).

החיצונות -

נפתחות לתוך הפתח - לכסות עוביו של כותל,

והפנימיות -

נפתחות לתוך הבית - לכסות אחר הדלתות,

שכל הבית טוח בזהב - חוץ מאחר הדלתות.

רבי יהודה אומר:

בתוך הפתח היו עומדות,

וכמין ארצפמיטא - היו נקפלות לאחוריהן,

אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה,

חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,

שנאמר: "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות,

שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא כד).

(ב) ושני פשפשין היו לו לשער הגדול -

אחד בצפון, ואחד בדרום.

שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם,

ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל,

שנאמר: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה" וכו' (יחזקאל מד ב).

נטל את המפתח - ופתח את הפשפש,

נכנס להתא - ומן התא להיכל.

רבי יהודה אומר:

בתוך עוביו של כותל היה מהלך,

עד שנמצא עומד בין שני שערים,

ופתח את החיצונות - מבפנים,

ואת הפנימיות - מבחוץ.

(ג) ושלשים ושמונה תאים היו שם -

חמישה עשר - בצפון,

וחמישה עשר - בדרום,

ושמונה - במערב.

שבצפון ושבדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן.

שבמערב - שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהן.

ושלשה פתחים - היה לכל אחד ואחד,

אחד לתא מימין, ואחד לתא מהשמאל,

ואחד לתא שעל גביו.

ובקרן מזרחית צפונית - היו חמישה פתחים,

אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו,

ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.

(ד) התחתונה חמש - ורובד שש,

האמצעית שש - ורובד שבע,

והעליונה שבע,

שנאמר: "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה,

והתיכונה שש באמה רוחבה,

והשלישית שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו ו).

(ה) ומסיבה -

היתה עולה מקרן מזרחית צפונית - לקרן צפונית מערבית,

שבה היו עולין לגגות התאים.

היה עולה במסיבה - ופניו למערב,

הלך על כל פני הצפון - עד שהוא מגיע למערב,

הגיע למערב - הפך פניו לדרום,

הלך את כל פני המערב - עד שהוא מגיע לדרום,

הגיע לדרום - הפך פניו למזרח,

היה מהלך בדרום - עד שהוא מגיע לפתחה של עליה,

שפתחה של עליה - פתוח לדרום.

ובפתחה של עליה -

היו שם שתי כלונסות של ארז,

שבהן היו עולין - לגגה של עליה.

ובראשיהן - פסיפסין,

מבדיל בעליה - בין קודש, ובין קודש הקדשים.

ולולין - היו פתוחין בעליה לבית קודש הקדשים,

שבהן משלשלין את האומנין - בתיבות,

כדי שלא יזונו את עיניהם - מבית קודש הקדשים.

(ו) ההיכל -

מאה על מאה - על רום מאה.

האוטם - שש אמות,

גובהו - ארבעים אמה,

אמה - כיור,

אמתיים - בית דילפא,

אמה - תקרה,

אמה - מעזיבה,

גובהה של עליה - ארבעים אמה,

אמה - כיור,

אמתיים - בית דילפא,

אמה - תקרה,

ואמה - מעזיבה,

ושלש אמות - מעקה,

ואמה - כולה עורב.

רבי יהודה אומר:

לא היה כולה עורב עולה מן המידה,

אלא ארבע אמות - היה מעקה.

(ז) מן המזרח למערב - מאה אמה,

כותל האולם - חמש,

והאולם - אחת עשרה.

כותל ההיכל - שש,

ותוכו - ארבעים אמה,

ואמה - טרקסין,

ועשרים אמה - בית קודשי הקדשים.

כותל ההיכל - שש,

והתא - שש,

וכותל התא - חמש.

מן הצפון לדרום - שבעים אמה,

כותל מסיבה - חמש,

והמסיבה - שלש.

וכותל התא - חמש,

והתא - שש.

וכותל ההיכל - שש,

ותוכו - עשרים אמה.

כותל ההיכל - שש,

והתא - שש,

וכותל התא - חמש.

ובית הורדת המים - שלש אמות,

והכותל - חמש אמות.

והאולם עודף עליו -

חמש עשרה אמה מן הצפון,

וחמש עשרה אמה מן הדרום,

והוא היה נקרא - בית החילפות,

ששם גונזין את הסכינין.

וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו - דומה לארי,

שנאמר: "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט א),

מה הארי - צר מאחריו, ורחב מלפניו,

אף ההיכל - צר מאחריו, ורחב מלפניו.

(א) [ח] *הערה 1: כל העזרה היתה -

אורך - מאה ושמונים ושבע,

על רוחב - מאה ושלשים וחמש.

מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע.

מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.

מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.

והמזבח - שלשים ושתים.

ובין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה.

וההיכל - מאה אמה.

ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת.

(ב) מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש.

הכבש והמזבח - ששים ושתים.

מן המזבח לטבעות - שמונה אמות.

מקום הטבעות - עשרים וארבע.

מן הטבעות לשולחנות - ארבע.

מן השולחנות לננסין - ארבע.

מן הננסין לכותל העזרה - שמונה אמות.

והמותר - בין כבש לכותל ומקום הננסין.

(ג) שש לשכות היו בעזרה -

שלש בצפון, ושלש בדרום.

שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין.

לשכת המלח - שם היו נותנין מלח לקרבן.

לשכת הפרווה - שם היו מולחין עורות הקדשים,

ועל גגה היה בית טבילה - לכוהן גדול ביום הכיפורים.

לשכת המדיחין - שם היו מדיחין קרבי קדשים,

ומשם מסיבה עולה - לגג בית הפרווה.

(ד) שבצפון - לשכת העץ, ולשכת הגזית, ולשכת הגולה.

לשכת העץ -

אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.

אבא שאול אומר: לשכת כוהן גדול היתה אחר שתיהן,

וגג שלשתן - שוה.

לשכת הגולה - שם היה בור הגולה,

והגלגל נתון עליו,

ומשם מספקין מים - לכל העזרה.

לשכת הגזית - שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה,

שכל כוהן שנמצא בו פסול -

לובש שחורים, ומתעטף שחורים - ויוצא והולך לו.

ושלא נמצא בו פסול -

לובש לבנים, ומתעטף לבנים - ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים,

ויום טוב היו עושין - שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן,

וכך היו אומרין: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן".

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם. הלכה זו הינה פרק נפרד בנוסח הדפוס עם חלוקה למשניות א-ד.

הדף הראשי של משנה מדות ד

משנה מידות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב