סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: שוחזרה |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |
{|bgcolor=#E5E4E2 ; border=0 |
||
|- bgcolor=#E5E4E2 |
|- bgcolor=#E5E4E2 |
||
|{{קטן|<center>'''בערבית של מוצאי שבת:'''</center>}}<קטע התחלה=מוצש/><קטע סוף=ערבית/>{{ג}}<קטע התחלה=ערבית/> אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְחָנֵּֽנוּ <קטע סוף=ערבית/>{{ג/}}<קטע התחלה=ערבית/><קטע סוף=מוצש/>... |
|{{קטן|<center>'''בערבית של מוצאי שבת:'''</center>}}{{קטן|{{קטן|<קטע התחלה=מוצש/><קטע סוף=ערבית/>{{ג}}'''<קטע התחלה=ערבית/> אַתָּֽה חוֹנַנְתָּֽנוּ לְמַדַּֽע תּוֹרָתֶֽךָ, וַתְּלַמְּדֵֽנוּ לַעֲשֽׂוֹת חֻקֵּֽי רְצוֹנֶֽךָ, וַתַּבְדֵֽל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בֵּין־קֹֽדֶש לְחֽוֹל בֵּֽין־אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ בֵּֽין יִשְׂרָאֵֽל לָעַמִּֽים בֵּֽין יֽוֹם הַשְּׁבִיעִֽי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵֽי הַמַּעֲשֶֽׂה. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָחֵֽל עָלֵֽינוּ הַיָּמִֽים הַבָּאִֽים לִקְרָאתֵֽינוּ לְשָׁלֽוֹם חֲשׂוּכִֽים מִכָּל־חֵֽטְא וּמְנֻקִּֽים מִכָּל־עָוֹֽן וּמְדֻבָּקִֽים בְּיִרְאָתֶֽךָ. וְחָנֵּֽנוּ <קטע סוף=ערבית/>'''{{ג/}}<קטע התחלה=ערבית/><קטע סוף=מוצש/>}}}}... |
||
|- |
|- |
||
|} |
|} |
גרסה מ־13:18, 14 באפריל 2024
אבות
במנחה ובמוסף: כִּֽי שֵֽׁם יְיָ אֶקְרָֽא הָבֽוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ (דברים לב, ג)
אֲדֹנָֽי שְׂפָתַֽי תִּפְתָּֽח, וּפִֽי יַגִּֽיד תְּהִלָּתֶֽךָ׃ (תהלים נא, יז)
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי אַבְרָהָֽם, אֱלֹהֵֽי יִצְחָֽק וֵֽאלֹהֵֽי יַֽעֲקֹֽב. הָאֵֽל הַגָּדֽוֹל, הַגִּבּֽוֹר וְהַנּוֹרָֽא, אֵֽל עֶלְיֽוֹן, גּוֹמֵֽל חֲסָדִֽים טוֹבִֽים, וְקוֹנֵֽה הַכֹּֽל, וְזוֹכֵֽר חַסְדֵֽי אָבֽוֹת, וּמֵבִֽיא גוֹאֵֽל לִבְנֵֽי בְנֵיהֶֽם לְמַֽעַן שְׁמֽוֹ, בְּאַֽהֲבָֽה.
בעשרת ימי תשובה:
זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּֽים, מֶֽלֶךְ חָפֵֽץ בַּֽחַיִּֽים, וְכׇתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַֽחַיִּֽים, לְמַֽעַנְךָֽ אֱלֹהִֽים חַיִּֽים.
מֶֽלֶךְ עוֹזֵֽר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵֽן. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מָגֵֽן אַבְרָהָֽם.
גבורות
משמחת תורה עד פסח אומרים "משיב הרוח", ומנהג ארץ ישראל לומר מפסח עד שמחת תורה "מוריד הטל".
אַתָּֽה גִּבּֽוֹר לְעוֹלָֽם, אֲדֹנָֽי. מְחַיֵּֽה מֵתִֽים אַתָּֽה, רַֽב לְהוֹשִֽׁיעַ.
מַשִּֽׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִֽיד הַגֶּֽשֶׁם.[1] | מוֹרִֽיד הַטָּֽל.
מְכַלְכֵּֽל חַיִּֽים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּֽה מֵתִֽים בְּרַֽחֲמִֽים רַבִּֽים, סוֹמֵֽךְ נֽוֹפְלִֽים וְרוֹפֵֽא חוֹלִֽים וּמַתִּֽיר אֲסוּרִֽים, וּמְקַיֵּֽם אֱמֽוּנָתֽוֹ לִֽישֵׁנֵֽי עָפָֽר. מִֽי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרֽוֹת, וּמִֽי דֽוֹמֶה־לָּךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִֽית וּמְחַיֶּֽה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָֽה.
בעשרת ימי תשובה:
מִֽי כָמֽוֹךָ אָֽב הָרַֽחֲמִֽים, זוֹכֵֽר יְצוּרָֽיו לְחַיִּֽים בְּרַֽחֲמִֽים.
וְנֶֽאֱמָֽן אַתָּֽה לְהַֽחֲיֽוֹת מֵתִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְחַיֵּֽה הַמֵּתִֽים.
קדושת ה'
בחזרת הש"ץ:
נְקַדֵּֽשׁ אֶת־שִׁמְךָֽ בָּעוֹלָֽם, כְּשֵֽׁם שֶׁמַּקְדִּישִֽׁים אוֹתֽוֹ בִּשְׁמֵֽי מָרֽוֹם. כַּכָּתֽוּב עַל־יַֽד נְבִיאֶֽךָ, וְקָרָֽא זֶֽה אֶל־זֶֽה וְאָמַר:
קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ קָדֽוֹשׁ יְיָ צְבָאֽוֹת מְלֹֽא כָל־הָאָֽרֶץ כְּבוֹדֽוֹ: (ישעיהו ו, ג)
לְעֻמָּתָֽם בָּרֽוּךְ יֹאמֵֽרוּ:
בָּרֽוּךְ כְּבֽוֹד יְיָ מִמְּקוֹמֽוֹ: (יחזקאל ג, יב)
וּבְדִבְרֵֽי קׇדְשְׁךָֽ כָּתֽוּב לֵאמֹֽר:
יִמְלֹֽךְ יְיָ לְעוֹלָֽם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּֽוֹן לְדֹֽר וָדֹֽר הַלְלוּיָֽהּ: (תהלים קמו, י)
לְדֽוֹר וָדֽוֹר נַגִּֽיד גׇּדְֽלֶךָ, וּלְנֵֽצַח נְצָחִֽים קְדֻשָּׁתְךָֽ נַקְדִּֽישׁ, וּשִׁבְחֲךָֽ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹֽא יָמֽוּשׁ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד, כִּֽי אֵֽל מֶֽלֶךְ גָּדֽוֹל וְקָדֽוֹשׁ אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.
[בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.]
אַתָּֽה קָדֽוֹשׁ וְשִׁמְךָֽ קָדֽוֹשׁ, וּקְדוֹשִֽׁים בְּכׇל־יֽוֹם יְהַֽלְלֽוּךָ סֶּֽלָה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָאֵֽל הַקָּדֽוֹשׁ.
[בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדֽוֹשׁ.]
חונן הדעת
אַתָּֽה חוֹנֵֽן לְאָדָֽם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּֽד לֶֽאֱנֽוֹשׁ בִּינָֽה.
חׇנֵּֽנוּ מֵֽאִתְּךָֽ דֵּעָֽה בִּינָֽה וְהַשְׂכֵּֽל. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חוֹנֵֽן הַדָּֽעַת.
תשובה
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתֽוֹרָתֶֽךָ, וְקָֽרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ, וְהַֽחֲזִירֵֽנוּ בִתְשׁוּבָֽה שְׁלֵמָֽה לְפָנֶֽיךָ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הָֽרוֹצֶֽה בִתְשׁוּבָֽה.
סליחה
נוהגים להכות על החזה כשאומרים "חטאנו" ו"פשענו"
סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּֽי חָטָֽאנוּ, מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּֽי פָשָֽׁעְנוּ, כִּֽי מוֹחֵֽל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, חַנּֽוּן הַמַּרְבֶּֽה לִסְלֹֽחַ.
עננו
עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ. יְהִי חֲסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ (ישעיהו סה, כד) כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
גאולה
רְאֵה[2] בְעׇנְיֵֽנוּ וְרִיבָֽה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָֽה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּֽי גוֹאֵֽל חָזָֽק אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, גּוֹאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל.
רפואה
רְפָאֵֽנוּ יְיָ וְנֵֽרָפֵֽא, הֽוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּֽי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה, וְהַֽעֲלֵֽה רְפוּאָֽה שְׁלֵמָֽה לְכׇל־מַכּוֹתֵֽינוּ.
כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ רוֹפֵֽא נֶֽאֱמָֽן וְרַֽחֲמָֽן אָֽתָּה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, רוֹפֵֽא חוֹלֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל.
ברכת השנים
בקיץ אומרים "ותן ברכה", ובחורף – "ותן טל ומטר"
בָּרֵֽךְ עָלֵֽינוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָֽה הַזֹּֽאת וְאֶת־כׇּל־מִינֵֽי תְבֽוּאָתָֽהּ לְטוֹבָֽה.
וְתֵֽן בְּרָכָֽה | וְתֵֽן טַֽל וּמָטָֽר לִבְרָכָֽה
עַל־פְּנֵֽי הָֽאֲדָמָֽה, וְשַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ[3],
וּבָרֵֽךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִֽים הַטּוֹבֽוֹת. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְבָרֵֽךְ הַשָּׁנִֽים.
קיבוץ גלויות
תְּקַֽע בְּשׁוֹפָֽר גָּדֽוֹל לְחֵֽרוּתֵֽנוּ, וְשָֽׂא נֵֽס לְקַבֵּֽץ גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ יַֽחַד מֵֽאַרְבַּֽע כַּנְפֽוֹת הָאָֽרֶץ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מְקַבֵּֽץ נִדְחֵֽי עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל.
משפט
הָשִֽׁיבָה שֽׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִֽאשׁוֹנָֽה, וְיֽוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּֽה. וְהָסֵֽר מִמֶּֽנוּ יָגֽוֹן וַֽאֲנָחָֽה. וּמְלֹֽךְ עָלֵֽינוּ אַתָּֽה יְיָ לְבַדְּךָֽ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַֽחֲמִֽים, וְצַדְּקֵֽנוּ בַּמִּשְׁפָּֽט. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מֶֽלֶךְ אוֹהֵֽב צְדָקָֽה וּמִשְׁפָּֽט.
(בעשי"ת: הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּֽט.)
ולמלשינים
וְלַמַּלְשִׁינִֽים אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, וְכׇל־הָֽרִשְׁעָֽה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵֽד, וְכׇל־אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִֽים[4] מְהֵרָֽה תְעַקֵּֽר וּתְשַׁבֵּֽר וּתְמַגֵּֽר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹבֵֽר אֽוֹיְבִֽים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִֽים.
על הצדיקים
עַל־הַצַּדִּיקִֽים וְעַל־הַֽחֲסִידִֽים וְעַל־זִקְנֵֽי עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל וְעַל־פְּלֵיטַֽת סֽוֹפְרֵיהֶֽם וְעַל־גֵּרֵֽי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶֽהֱמוּ[5] רַֽחֲמֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵֽן שָׂכָֽר טֽוֹב לְכׇל־הַבּֽוֹטְחִֽים בְּשִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם לְעוֹלָֽם, וְלֹֽא־נֵבֽוֹשׁ[6] כִּֽי בְךָֽ בָטָֽחְנוּ. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מִשְׁעָֽן וּמִבְטָֽח לַצַּדִּיקִֽים.
ירושלים
וְלִירֽוּשָׁלַֽיִם עִֽירְךָֽ בְּרַֽחֲמִֽים תָּשֽׁוּב, וְתִשְׁכֹּֽן בְּתוֹכָהּ כַּֽאֲשֶֽׁר דִּבָּֽרְתָּ, וּבְנֵֽה אוֹתָֽהּ בְּקָרֽוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַֽן עוֹלָֽם, וְכִסֵּֽא דָוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה לְתוֹכָֽהּ תָּכִֽין. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, בּוֹנֵֽה יְרֽוּשָׁלָֽיִם.
משיח בן דוד
אֶת־צֶֽמַח דָּוִֽד עַבְדְּךָֽ מְהֵרָֽה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנֽוֹ תָרֽוּם בִּישֽׁוּעָתֶֽךָ. כִּי לִֽישׁוּעָֽתְךָֽ קִוִּֽינוּ כׇּל־הַיּֽוֹם. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָֽה.
שומע תפילה
שְׁמַֽע קוֹלֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, חֽוּס וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּֽל בְּרַֽחֲמִֽים וּבְרָצֽוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ, כִּי־אֵֽל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּֽוֹת וְתַֽחֲנוּנִֽים אָֽתָּה. וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָֽם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ.
"שואל אדם צרכיו בשומע תפלה" (גמרא). וי"א שעדיף לאחר התפלה, קודם "יהיו לרצון".
בימי עצירת גשמים אומרים פה ועננו.
כִּי־אַתָּֽה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּֽת עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּרַֽחֲמִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּֽה.
עבודה
רְצֵֽה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל וּבִתְפִלָּתָֽם, וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה[7] לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ, וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל[8] וּתְפִלָּתָֽם בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן, וּתְהִֽי לְרָצֽוֹן תָּמִֽיד עֲבוֹדַֽת יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ.
זׇכְרֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בּֽוֹ לְטוֹבָֽה, וּפׇקְדֵֽנוּ בֽוֹ לִבְרָכָה, וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ בֽוֹ לְחַיִּֽים; וּבִדְבַֽר יְשׁוּעָֽה וְרַֽחֲמִֽים חֽוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵֽם עָלֵֽינוּ וְהֽוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּֽי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי־אֵֽל מֶֽלֶךְ חַנּֽוּן וְרַחֽוּם אָֽתָּה. |
וְתֶֽחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשֽׁוּבְךָֽ לְצִיּֽוֹן בְּרַֽחֲמִֽים. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַמַּֽחֲזִֽיר שְׁכִֽינָתֽוֹ לְצִיּֽוֹן.
הודאה
כשאומר "מודים", משתחווה, וזוקף ב"יְיָ". וכן בחתימת הברכה, משתחווה כשאומר "ברוך אתה", וזוקף ב"יְיָ".
מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָֽם וָעֶֽד,[9] מָגֵֽן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה־הֽוּא לְדֹֽר וָדֹֽר. נוֹדֶה־לְּךָֽ[10] וּנְסַפֵּֽר תְּהִלָּתֶֽךָ, עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּסוּרִֽים בְּיָדֶֽךָ, וְעַל־נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּקוּדֽוֹת לָֽךְ, וְעַל־נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכׇל־יֽוֹם עִמָּֽנוּ, וְעַל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּכׇל־עֵֽת, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצׇֽהֳרָֽיִם. הַטּֽוֹב כִּֽי לֹא־כָלֽוּ רַֽחֲמֶֽיךָ, וְהַֽמְרַחֵֽם כִּֽי לֹא־תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ, מֵֽעוֹלָֽם קִוִּֽינוּ לָֽךְ.
בחזרת הש"ץ:
הקהל אומר:
מוֹדִֽים אֲנַֽחְנוּ לָֽךְ, שָֽׁאַתָּה־הֽוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵֽי כׇל־בָּשָֽׁר, יֽוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵֽר בְּרֵאשִֽׁית. בְּרָכֽוֹת וְהֽוֹדָאֽוֹת לְשִׁמְךָֽ הַגָּדֽוֹל וְהַקָּדֽוֹשׁ, עַל־שֶׁהֶֽחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ. כֵּֽן תְּחַיֵּֽנוּ וּתְקַיְּמֵֽנוּ, וְתֶֽאֱסֹֽף גָּֽלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרֽוֹת קׇדְשֶֽׁךָ, לִשְׁמֹֽר חֻקֶּֽיךָ וְלַֽעֲשֽׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעׇבְדְךָֽ בְּלֵבָֽב שָׁלֵֽם, עַל־שֶֽׁאֲנַֽחְנוּ[11] מוֹדִֽים לָֽךְ, בָּרֽוּךְ אֵֽל הַהֽוֹדָאֽוֹת.
בחנוכה: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כַּךְ [12], בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בפורים: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
וְעַל־כֻּלָּֽם, יִתְבָּרַֽךְ וְיִתְרוֹמַֽם שִׁמְךָֽ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִֽיד, לְעוֹלָֽם וָעֶֽד.
בעשרת ימי תשובה:
וּכְתֹֽב לְחַיִּֽים טוֹבִֽים כׇּל־בְּנֵֽי בְרִיתֶֽךָ.
וְכֹֽל הַֽחַיִּֽים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה, וִיהַֽלְלֽוּ אֶת־שִׁמְךָֽ בֶּֽאֱמֶֽת, הָאֵֽל יְשֽׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה. בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַטּֽוֹב שִׁמְךָֽ וּלְךָֽ נָאֶֽה לְהוֹדֽוֹת.
בחזרת הש"ץ:
ברכת כהנים
בא"י הכהנים נושאים כפיהם בשחרית, ובתע"צ במנחה (לרוב הפוסקים רק בזמן "מנחה קטנה").
הכהנים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָווֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
כשיש יותר מכהן אומר הש"ץ או אחד מהקהל: כֹּהֲנִים
הכהנים מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
הש"ץ מקריא והכהנים אחריו מילה במילה:
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ (אָמֵן)
יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ (אָמֵן)
יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ (אָמֵן)
כשאין ברכת כהנים אומר הש"ץ:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: יְבָֽרֶכְךָֽ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יָאֵֽר יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן) יִשָּֽׂא יְיָ פָּנָֽיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵֽׂם לְךָֽ שָׁלֽוֹם. (כֵּֽן יְהִֽי רָצֽוֹן)
הקהל: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם.
הכהנים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ (דברים כו, טו)
שלום
בשחרית ובמנחה של תענית ציבור:
שִֽׂים שָׁלֽוֹם טוֹבָֽה וּבְרָכָֽה, חֵֽן וָחֶֽסֶד וְרַֽחֲמִֽים, עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל עַמֶּֽךָ. בָּֽרְכֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָֽד בְּאֽוֹר פָּנֶֽיךָ, כִּֽי בְאֽוֹר־פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַֽת חַיִּֽים וְאַֽהֲבַת חֶֽסֶד, וּצְדָקָֽה וּבְרָכָֽה וְרַֽחֲמִֽים וְחַיִּֽים וְשָׁלֽוֹם. וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
במנחה ובמעריב:
שָׁלֽוֹם רָֽב עַל־יִשְׂרָאֵֽל עַמְּךָֽ תָּשִֽׂים לְעוֹלָֽם כִּֽי אַתָּה־הֽוּא מֶֽלֶךְ אָדֽוֹן לְכׇל־הַשָּׁלֽוֹם. וְטֽוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵֽךְ אֶת־עַמְּךָֽ יִשְׂרָאֵֽל בְּכׇל־עֵֽת וּבְכׇל־שָׁעָֽה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
בעשרת ימי תשובה:
בְּסֵֽפֶר חַיִּֽים, בְּרָכָֽה וְשָׁלֽוֹם, וּפַרְנָסָֽה טוֹבָֽה, נִזָּכֵֽר וְנִכָּתֵֽב לְפָנֶֽיךָ, אֲנַֽחְנוּ וְכׇל־עַמְּךָֽ בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל, לְחַיִּֽים טוֹבִֽים וּלְשָׁלֽוֹם.
בָּרֽוּךְ אַתָּֽה יְיָ, הַֽמְבָרֵֽךְ אֶת־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל בַּשָּׁלֽוֹם.
(י"א בעשי"ת: עוֹשֶֽׂה הַשָּׁלֽוֹם.)
אלוהי נצור
יש אומרים כאן "יהיו לרצון":
[יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ (תהלים יט, טו)]
אֱלֹהַֽי, נְצֹֽר לְשׁוֹנִֽי מֵרָֽע, וּשְׂפָתַֽי מִדַּבֵּֽר מִרְמָֽה, וְלִמְקַֽלְלַֽי נַפְשִֽׁי תִדֹּֽם, וְנַפְשִֽׁי כֶּֽעָפָֽר לַכֹּֽל תִּֽהְיֶֽה. פְּתַֽח לִבִּֽי בְּתֽוֹרָתֶֽךָ, וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּֽף נַפְשִֽׁי. וְכֹֽל הַחֽוֹשְׁבִֽים עָלַֽי רָעָֽה, מְהֵרָֽה הָפֵֽר עֲצָתָֽם וְקַלְקֵֽל מַֽחֲשַׁבְתָּֽם.
עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ, עֲשֵֽׂה לְמַֽעַן תּֽוֹרָתֶֽךָ.
לְמַֽעַן יֵחָֽלְצֽוּן יְדִידֶֽיךָ, הוֹשִֽׁיעָה יְמִֽינְךָֽ וַֽעֲנֵֽנִי׃ (תהלים קח, ז)
יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃ (תהלים יט, טו)
משתחוה ופוסע 3 פסיעות לאחוריו. כשאומר "עושה שלום במרומיו" מחזיר פניו לימין, וכשאומר הוא "יעשה שלום עלינו" – לשמאל.
עֹשֶֽׂה שָׁלֽוֹם (בעשי"ת: הַשָּׁלֽוֹם) בִּמְרוֹמָֽיו, הֽוּא יַֽעֲשֶֽׂה שָׁלֽוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל־כׇּל־עַמּֽוֹ יִשְׂרָאֵֽל, וְאִמְרֽוּ אָמֵֽן.
יְהִֽי רָצֽוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵֽאלֹהֵֽי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּֽנֶה בֵּֽית הַמִּקְדָּֽשׁ בִּמְהֵרָֽה בְיָמֵֽינוּ וְתַֽן חֶלְקֵֽנוּ בְּתֽוֹרָתֶֽךָ. וְשָֽׁם נַֽעֲבׇדְךָֽ בְּיִרְאָֽה כִּימֵֽי עוֹלָֽם וּכְשָׁנִֽים קַדְמֹֽנִיֹּֽת.
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃ (מלאכי ג, ד)
שינויי נוסחאות
- ^ נ"א: הַגָּֽשֶׁם.
- ^ נ"א: רְאֵה־נָֽא
- ^ מִטּוּבֶֽךָ – ע"פ המשנה ברורה. נוסח הגר"א: מִטּוּבָֽהּ.
- ^ הנוסחה הישנה (לפני הצנזור): וְלַמְשֻׁמָּדִים אַל־תְּהִֽי תִקְוָֽה, וְכׇל־הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכׇל־אֹֽיְבֵֽי עַמְּךָֽ מְהֵרָֽה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר…
- ^ נ"א: יֶֽהֱמוּ־נָֽא (ובסידורי רש"ס ורוו"ה ליתא)
- ^ נ"א: וְשִֽׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶֽם, וּלְעוֹלָֽם לֹֽא־נֵבֽוֹשׁ… (סדר רב עמרם; מחזור ויטרי; אבודרהם; סידור רש"ס).
- ^ הנוסח הקדום: וְהָשֵֽׁב הָֽעֲבוֹדָֽה… וּתְפִלָּתָֽם מְהֵרָה בְּאַֽהֲבָֽה תְקַבֵּֽל בְּרָצֽוֹן.
- ^ פיסוק אחר: וְהָשֵֽׁב אֶת־הָֽעֲבוֹדָֽה לִדְבִֽיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּֽׁי יִשְׂרָאֵֽל, וּתְפִלָּתָֽם…
- ^ פיסוק אחר: לְעוֹלָֽם וָעֶֽד צֽוּר חַיֵּֽינוּ.
- ^ פיסוק אחר: אַתָּה־הֽוּא. לְדֹֽר וָדֹֽר נוֹדֶה־לְּךָֽ…
- ^ נ"א: שֶׁאָנוּ
- ^ נ"א: וְאַחַר כֵּן