מחבר:רב שלמה שטנצל/מיזמים/הסכמות א
דברי מייסד לימוד משנה יומית הרב רבי יונה שטנצל זצ"ל
[עריכה]
הסכמות גדולי ישראל ללימוד המשנה היומית
• סדר לימוד "משנה יומית" משנה אחת ליום על מסכתות זרעים טהרות ללומדי "הדף היומי" יוסד בז' אדר תרצ"ד ע"י הגאון מקוז'יגלוב וראש ישיבת חכמי לובלין הגאון רבי אריה צבי פרומר הי"ד. (תמונה מספר 1)
• סדר לימוד "משנה יומית" שתי משניות ליום יוסד בשנת תש"ז ע"י רבי יונה שטנצל זצ"ל
(תמונה מספר 2
דברי מייסד לימוד משנה יומית הרב הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל
- סיוון תש"ז
- בעזהי"ת
- בהנהגת לימוד משנה יומית לפי חלוקה של שתי משניות ליום התכוונו לשני דברים.
- למוד תורה. הנהגת דף יומי לפני עשרות בשנים הביא תועלת רבה להלומדים מופלגי התורה שבאפשרותם להתרכז למשך שעה קבועה ללמוד בעיון דף גמרא. אבל לא תיקן את ההמונים הרחבים שמאיזה סיבה שהיא אין ביכולתם להתרכז ללמוד דף גמרא יום יום.
- בכדי לקרב את העם כולו לתורה שבע"פ, הנהגנו את למוד משנה יומית אשר גדולי התורה גאוני זמננו, האדמו"רים צדיקי הזמן, והרבנות הראשית לאר"י ממליצין ע"ז בדברים נמרצים ובעיקר יש להכניס את למוד משנה יומית למסגרת התפילה, שכל ציבור מבקרי בביהכ"נ בציבור בבקר או בערב.
- חילקנו את כל ששת סדרי המשנה לפי לוח, ללמוד יום יום שתי משניות, ובאופן זה מסיימים את כל ששת סדרי משנה במשך זמן קבוע.
- שליש מעם ישראל נשמד, בתוכם החלק הגדול של תורה תורת הד' גדולי התורה, ראשי ישיבות ותלמידיהם, והם נעקרו כליל שלא נשאר אחריהם זכר. עד עכשיו לא עלה בידי מישהו לתקן להם איזה זכרון נצחי ואיזה זכרון אפשר לעשות למיליוני הנשמות מאחינו שנהרגו על קדוש ד'. אם לא למוד משניות בציבור מנהג מקובל מדמת דנא----- "משנה" אותיות "נשמה".
- חוץ מעצם למוד תורה שבע"פ בציבור שהיא לעצמה מצוה גדולה. הרי זאת תהיה הזכרון היחידי בעד רבבות מישראל ובתוכם הקרובים לנו, שעלו על מוקד, ונעלמו באופן כה אכזרי, שאף מעצמותיהם לא נשאר זכר. ואף מצבה לזכרם אין. הרי זאת תהיה ציון ומצבה למענם.
- כן סידרנו תפילה מיוחדת לזכר נשמותיהם שגדולי הצדיקים הסכימו עליה לאמרה אחרי גמר פרק ממשנה יומית.
- ברצוני להזכיר את מורי ורבי וש"ב הגאון הקדוש אריה צבי פרומר זצוקלה"ה אבד"ק קזיגלוב ולבסוף ראש ישיבת חכמי לובלין אשר הרה את הרעיון הזה של חלוקת משניות שפירש בזה את הפסוק הושע ח, י: גם אם יתנו בגויים עתה אקבצם. וב"ב דף ח' אי תני כלהו עתה אקבצם ופירש בשני אופנים:
- א. אי תני כלהו -כל עם ישראל
- ב. אי תני כלהו שילמדו את כל המשניות שהוא כל תורשבע"פ (ועיין במד"ר פ' צו ששמה מפורש שהדרש מכוון על לימוד משניות רב הונא אמר תרתי: אין כל הגלויות מתכנסות אל בזכות משניות. מה טעמא? גם אם יתנו בגויים עתה אקבצם ומשם סמך לפירושו.
ובזכות משניות נזכה לגאולה במהרה, ו"עתה אקבצם".
- יונה שטנצל
הכרוז ההיסטורי בין ניצולי השואה בערב חג השבועות תש"ז
[עריכה]הרב שטנצל הפיץ כרוז שפונה לכל ניצולי המחנות, והפיח בהם תקווה חדשה, שיש תקווה.
"שמע ישראל!" (כרוז שהפיץ הרב יונה שטנצל)
- ב"ה האנאווער.
שמע ישראל!
- קדיש אחרי אביך לא אמרת,
- מצבה על קבר אמך לא הצבת,
- על קבר אביך אינך יכול להשתטח,
- על קבר אמך לא תוכל להוזיל דמעות!
- נאבדו לך כל קרוביך,
- "שבעה" אחריהם לא ישבת,
- "קריעה" אחריהם לא קרעת!
- מיליונות אחיך בני ישראל נחנקו, נשרפו לאפר!
- העשית להם איזה זכרון נצח?
- ובמה אתה יכול לכבד את זכרם?
ברצונך לעשות זכר וציון לנשמותיהם?
תיכנס לבית הכנסת, ותשתתף עם הציבור ללמוד את המשנה היומית לזכר קדושי ישראל: רק שתי משניות ליום, ובאמירת תפילה המיוחדת לזכרם אחרי הלימוד וקדיש לאחריה, ובזה אתה מכבד את זכרם.
- התחלת לִמוד "משנה יומית" תתקיים בעולם כולו בחגיגות בחג מתן תורה בחג השבועות ואל תפריש מן הצבור.
- תמלא את חובתך כלפי הוריך החביבים וקרוביך היקרים הבלתי נשכחים.
- ועד למען "משנה יומית" (עולמות) [עולמית].
הכרוז ההיסטורי הראשון של גדולי הרבנים ואדמו"רים למען לימוד משנה יומית
[עריכה]
- קהל לומדי דף יומי, מתבקשים לקבל עליהם, נוסף ללימוד דף יומי, ללמוד יום יום משנה יומית מאלו המשניות שאין עליהם גמרא, ושלא נכללו עד עכשיו בלימוד דף היומי. בכדי שסיום הש"ס יהיה שלם. ויכלול את כל תורה שבע"פ מברכות עד עוקצין.
- כן מתבקשים אלה האנשים אשר בגלל איזו סיבה אין באפשרותם להשתתף בלימוד דף היומי, שיצטרפו על כל פנים, ללמוד שתי משניות ליום ובזה לגמור במשך זמן מסויים את כלל ששת סדרי משנה.
- רצוי עד כמה שאפשר שכל אחד מישראל ישתתף ללמוד את המשניות בציבור שיהי' גם זכר להקדושים ז"ל כפי שהוצע בלוח "משנה יומית". וכפי בקשתם של גדולי התורה .
ו:בזכות תשבע"פ נזכה לגאולה שלמה במהרה
- האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלטר,
- האדמו"ר מסדיגורא הרב אברהם יעקב פרידמן, (אברהם יעקב במהר"ר מסדיגורא
- האדמו"ר מסדיגורה פשמישל הרב מרדכי שלום יוסף (פרידמן) במוהר"ר אהרן מסדיגורה פשמישל
- האדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן, (בהרב הצדיק כ"ק אאמו"ר ר"ש זצ"ל)
- האדמו"ר ממונקץ הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ,
- האדמו"ר מהוסיאטין רבי ישראל פרידמן, (ישראל במו"ה מרדכי פייביש)
- האדמו"ר מבוהוש והוסיאטין רבי יעקב פרידמן (יעקב במוה"ר יצחק מבוהוש)
- האדמו"ר מבויאן רבי ישראל פרידמן,
- האדמו"ר מזלוטופולי טשורקוב רבי צבי אריה טברסקי. (צבי אריה במוה"ר מרדכי יוסף מזלוטופול)
- האדמו"ר מטשורקוב רבי שלמה פרידמן (שלמה במוה"ר נחום מרדכי זצ"ל)
הרב איסר זלמן מלצר
[עריכה]
- איסר זלמן מלצר
- (אב"ד וור"מ סלוצק)
- ר"מ ראשי להישיבה
ו:ראש המוסד הכללי
- עץ חיים
- בעיה"ק ירושלים
- כ"ו שבט תש"ז
ראיתי את ההצעה של כבוד הרב הגאון ר' יונה שטענצל שליטא, לצרף ללימוד הדף היומי אשר כבר קיבלו עליהם הרבה מהראויים לזה ללמוד דף יומי בין ביחידות בין בחבורות גם ללמוד משנה אחת משני הסדרים זרעים טהרות, שלא נכנסו ללימוד הדף היומי, בשביל שאין עליהם גמרא. והנה היא אמנם הצעה נחוצה ראוייה שתתקבל אצל כל לומדי הדף היומי.
- עוד הוא מציע לאותם שקשה להם להצטרף ללימוד הדף היומי, שיקבלו הלימוד של משנה יומית, ובשביל שיגמרו כל הששה סדרים ילמדו שתי משניות ליום אשר באופן זה יגמרו כל המשניות בערך כמו זמן לימוד הדף היומי, מארבעה הסדרים וקצת פחות מזה, ראוי מאוד שישימו אל ליבם הרוצים לזכות בכתרה של תורה לקבל ההצעות שיייכים להראשונה ושייכים לשני', וד' יברך את עמו בזכות לימוד התורה ונזכה באמת, כי מציון תצא תורה
- הכו"ח לכבוד התורה
- איסר זלמן מלצר
הגאון מטשעבין רבי דוב בריש וויידענפלד
[עריכה]
- ב"ה
- יום ב' כ"ז שבט תש"ז לפ"ק ירושלים תובב"א
- שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגאון חו"נ וכ"י כש"ת מו"ה
- יונה שטנצל שליטא רב בשכ' כדורי
- אחדש"ת לתשובת יקרת, מכתב כ"ת אמנם אין דרכי להשמיע בחוצות דבר.
אולם בדבר זה, אשר בדעת כת"ה לסדר משנה יומית לעם ישראל וגם ללימוד דף יומי, כדי ליתן האפשרות לכ"א לסיום כל ששת סדרי משניות בזמן ידוע---- כמובן א"צ הסכמה והדבר בעצמו יעיד על טיבו ופעלו.
- ואשרי חלקו שזכה להיות ממזכי רבים כן יאושר חילו, ויוסיף אומץ להרביץ תו"י.
- ידידו דוש"ה המברכו בברכת התורה
- דוב בעריש וידנפלד מלפנים אבד"ק טשעבין
- וכעת בירושלים
ראב"ד העדה החרדית רבי זעליג ראובן בענגיס
[עריכה]
- כ"ז בשבט תש"ז
- גם אנכי הנני מצטרף לטובה למה שהסכימו ידידי הרבנים הגאונים שליטא להצעת הרב הגאון מוה"ר יונה שטנצל שליטא,
- לסדר לימוד משניות, מהסדרים שאין עליהם שום גמרא, נוסף לדף היומי, כי אמנם דבר ישר הוא , ולא יחסר המזג, וברוב בטחוני כי כל השומע יסכים ע"ז וכן יקום בע"ה
- הגדתי היום את ברכתי לכל הלומדים גם הוספה זו של סדרי המשנה, כי יתברכו בהצלחה מרובה, ובחיים ארוכים וברוכים לטב ולחיין ולשלם,
- בכל א"נ נפש המברככם בכטו"ס
- זעליג ראובן בענגיס ראב"ד פעיה"ק
הגאון רבי משה פיינשטיין
[עריכה]
קריאתו של הגאון רבי משה פיינשטיין ללמוד משנה יומית
הגאון רבי מחבר:משה פיינשטיין זצ"ל, יו"ר מחבר:מועצת גדולי התורה בארה"ב כותב:
- ו' אלול תשל"ח:"
הנה זה שלושים שנה שהנהיג הצדיק מוהר"ר רבי יונה שטנצל זצ"ל, את מסגרת לימוד משנה יומית בלימוד ב' משניות ליום ע"פ הרע"ב ולימוד ההלכה היומית בלימוד ג' סעיפים ליום ע"פ המשנה ברורה.וכבר נתפרסם ונתפשט בבית ישראל באופן גדול.
- ועכשיו כח הבן הרה"ג מהר"ר שלמה שליטא, להרחיבו למפעל העולמי ללימוד המשנה וההלכה היומית, ואמינא לפעלא טבא יישר, ויזכה לקרב לבבות אחינו בית ישראל, בכל ואתר ואתר ללימוד התורה כאמרם הוה רץ למשנה , וכמאמרם כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
- וגם לחזק לימוד המשנה וההלכה בישיבות ומוסדות החינוך בארה"ב כמו שכבר הצליחו בארה"ק
- וגם ידי תיכון לאשר הסכימו גאוני וצדיקי הדור בשנת תש"ז בא"י ולקבוע בביה"כ ובביהמ"ד סדר בלימוד המשנה וכן בשו"ע או"ח בסדר הכתוב בלוחות המפעל.
- וכל המוסיף מוסיפין לו ובזכות לימוד התורה ברבים נזכה לביאת גואל צדק בב"א
- ועז" באעה"ח משה פיינשטיין.
הגאון רבי יעקב משה חרל"פ
[עריכה]
מכתב הסכמה ששלח הרב חרלפ לרבי יונה שטנצל על לימוד המשנה היומית
- ר"ח שבט תש"ז.
- בעשתי עשר חודש, באחד לחודש, הואיל משה באר את התורה הזאת, ביום הסגולה הלזה
- הנני מקווה שהמון בית ישראל כאשר קיימו וקיבלו עליהם לימוד הדף היומי, כן יהיו נאותים, לקיים עליהם את דבר התוספת של ידידנו היקר הרב הגאון וכו' אוצר תורה וי"ש יונה שטנצל שליטא, ללמוד גם משנה אחת ליום, מסדר אמונה (זרעים) ודעת (טהרות) למען יהיו לומדים כל הששה סדרים כפי שסדרם רבינו הקדוש, הכוללים כל יסודי תושבע"פ ואשר בעבורם, כרת הקב"ה ברית עם ישראל, שנאמר על
- וגם לימוד של שתי משניות בכל יום לזכר הקדושים, חללי בית ישראל.
- ובזכות זה נראה במהרה, בתשועת ה' על עם קודשו, לגוננם ולגואלם בימינו בקרוב
- ויראנו נפלאות ויתעלה ויתקלס ויתקדש שמו, הקמים על ה' ומשיחו, על עמו ונחלתו
- והקם יקים את דברו אשר ייעד לנביאים הקדושים ויקויים מקרא כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא
- יעקב משה חרל"פ.
הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג עם הרב הספרדי הרב בן ציון עוזיאל
[עריכה]
==הרבנות הראשית לארץ ישראל==
- ב' ניסן תש"ז
- לכבוד
- ידידנו הרב הגאון מו"ה יונה שטנצל שליטא
- רב בשכונת ברזילי
- תל-אביב
- הננו מאשרים את קבלת מכתביו, והננו אומרים יאשר להצעתו הנכבדה בדבר קביעת משנה יומית להשלמת הש"ס ללומדי הדף היומי .
- וסדור שתי משניות ליום לבלתי המשתתפים בדף היומי.
בוודאי שיש בדבר משום ת"ת דרבים ומשום עלוי נפש לקדושי הגולה הי"ד. שתוה"ק הייתה רוח אפם בחייהם וצפור נפשם במותם.
- ויהי ה' עם כת"ר להוציא את ההצעה בפועל, ולהיות ממזכי הרבים, ולראות בנחמה ובישועה שלמה בב"א.
- בכבוד רב ובידידות
- הנשיא
- יצחק אייזיק הלוי הרצוג
- בן ציון מאיר עוזיאל
האדמו"ר ממודז'יץ האמרי אש הרב שמואל אליהו טאוב
[עריכה]
שמואל אלי' טאוב
- בהרה"ק מהרשי"א זצוק"ל
- ממודזיץ
- נכד הרה"ק ר יחזקאל"ע מקוזמיר
- והרה"ג ר' עקיבא איגר זצוק"ל
- תל אביב רחוב כפר גלעדי 31
- ארץ ישראל
- כ"ז שבט תשי"ג
- שלום וברכה וכל טוב סלה!
- לכבוד ידידי הרה"ג יונה שטנצל שליטא!
- הזמנת כת"ר לעצרת עם, לסיום המשנה היומית קיבלתי, לנכון ולרצון,
- והיות שאין באפשרותי, להשתתף באופן אישי, בעצרת הנ"ל, הריני להביא את ברכתי בדרך זו.
- אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות (מ"ר ויקרא פ"ז)
- עליית הנשמה, כידועה היא ע"י לימוד משנה אותיות נשמה.
- ובפרט הנשמות הקדושות והטהורות, שנאספטו בזמן השואה קה"ש, הי"ד, שברובן חיו ברוח המשנה, התקדשותן ועלייתן היא רק ע"ן?????
- ובטוחני שהנשמות הקדושות הנ"ל םזורות כעת ברוח ובחלל, ביהכ"נ להשתתף בלימוד המשניות ובסיומן.
- וגדולה הזכות שנתגלגלה ע"י בהפצת לימוד המשנה היומית ברבים
- ויהי רצון שנזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים ולהגדיל תורה ולהאדירה.
- המצפה לישועת השם והתעלות ישראל במהרה
- שמואל אלי' טאוב
- בהרה"ק מהרשי"א זצוק"ל ממודזיץ
- המצפה לישועת השם והתעלות ישראל במהרה
הרב עובדיה יוסף
[עריכה]מכתב משנת תשל"ו של הרב עובדיה יוסף ללימוד משנה יומית
:עובדיה יוסף
- הראשון לציון והרב הראשי לישראל
- ט' אדר א תשל"ו
- לכבוד ידידנו היקר רב פעלים לתורה ולתעודה הרה"ג ר' שלמה שטנצל שליטא
- שלום וברכה.
- את מכתבו מיום י"ג שבט תשל"ו קיבלתי באיחור, והקריאה לקבוע עיתים לתורה במסגרת המשנה היומית, כבר נתתי בזמנו לכב'.
- לא נשאר לי רק לברכו, שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה וחפץ ה' בידו יצלח, בבריאות איתנה בעושר וכבוד וכל טוב.
- בכבוד רב
מכתב של הרב עובדיה יוסף משנת תשמ"א
- כ"ד אלול תשמ"א
עם פתיחת המחזור השביעי של של ששה סדרי משנה מלימוד המשנה היומית בכ"ו תשרי תשמ"ב.
- הנני קורא בזה בקריאה קדושה אל כל יהודי בארץ ישראל, ובכל תפוצות הגולה, לקבוע עיתים לתורה ולהצטרף למעגל הרבבות לומדי "המשנה היומית" וכמאמרם ז"ל הוי רץ למשנה.
- תוכנית לימוד המשנה היומית היא שווה לכל נפש, וכללת לימוד יום יומי של שתי משניות ליום , כך שתוך שש שנות לימוד יכולים לסיים את הש"ס משניות, ולהיות בקיאים בתמצית התורה שבע"פ, כל יהודי ינצל הזדמנות, של התחלת מסכת ברכות, והשי"ת יזכהו לסיים מסכת עוקצין.
- לימוד המשנה היומית נועד, להיות גם מצבת זכרון והנצחה למיליוני אחינו שניספו בשואת אירופה הי"ד וכנהוג מקדמת דנא "משנה" אותיות "נשמה".
- רבני ישראל הנכבדים, גבאי בתי הכנסת, וראשי הקהילות בישראל ובגולה, נקראים בזה להקים חוגי לימוד במשנה היומית בציבור, אין לך דבר אשר מרומם מאחד ומעמיק את צבור המתפללים מאשר לימוד תורה בצוותא.
- אשר חלקו בזה ובבא, של כל המסייע להקים מקומות לימוד תורה בציבור, ואין גבול לשכרם של מרביצי התורה ומלמדיה לעם ישראל.
- וכבר אמרו אחז"ל "בזכות משניות ישראל נגאלים"
ויהיה רצון שיקויים בנו "וכל בנייך לימודי ה' ורב שלום בנייך"
:עובדיה יוסף
- הראשון לציון והרב הראשי לישראל
רבי שלמה זלמן אויירבך
[עריכה]בתחתית ההסכמה של הרב עובדיה יוסף חותם הרב אויירבך גם אני מצטרף
- גם אני מחשיב את הדבר הזה, ומצטרף לקריאה הנ"ל
הגאב"ד של העדה החרדית הרב פנחס עפשטיין ובית הדין
[עריכה]
קריאת הבד"צ העדה החרדית ט"ז חשוון תשכ"ח ללמוד את ההלכה היומית
- אף ידינו תיכון עם הרעיון הנפלא, של קביעת לימוד של הלכה סדורה, דבר יום ביומו.
- אשרי האיש המצטרף ללימוד זה, לדקדק ללמוד בכל יום ויום, את ההלכה ולהיות חבר עם אלה, את קיימו וקיבלו עליהם, ללמוד לפי הסדר את ההלכה היומית.
- מה רב צפון ברעיון הזה, ובפרט ללמוד את ההלכה היומית בצוותא, אין ערוך למצווה זו.
- וכו אנו מעוררים את הקהל להצטרף אל לימוד המשנה היומית ולא להחסיר יום אחד מלימוד זה.
- וכל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
- ובזכות המשניות ישראל נושע ב'ה אמן.
כעתירת הבד"צ דעיה"ק ירושלים.
*נאם הגאון רבי פנחס עפשטיין
*נאם הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן
*נאם הגאון רבי דוד יונגרייז
יו"ר מועצת גדולי התורה הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל
[עריכה]מועצת גדולי התורה
- להסתדרות אגודת ישראל העולמית
בעיה"ק ירושלים תובב"א
- כ"ו מר חשוון תשכ"ב
- כבר הונהג ונתקבל לימוד המשנה היומית, נוסף על הדף היומי, שכידוע הציל רבים מעוון, ביטול תלמוד תורה החמור מאוד, ושעליו אדם נשראל לראשונה מידי בעמדו לפני בית דין של מעלה.
- לכן הננו פונים אל אחב"י די בכל אתר ואתר, להתגבר על כל המכשולים והעיכובים, המטרידים את האדם, ומונעים ממנו חיים.
- זו תורה ולהתמיד בלימוד המשניות כפי שנקבע, וכל המוסיף יוסיפו לו מן השמים:
- ואם אפשר בחבורה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד, ות"ת דרבים עדיף (מגילה ב' ע"ב)
- ואם אי אפשר ביום מסויים ללמוד בחבורה, מ"מ חלילה מלפסוח אף יום אחד מלימוד קדוש זה.
- וזכות התורה המגינה ומצלה אף לאחר הלימוד תעמוד לנו, שלא תמוש מפינו, ומפי זרענו וזרע זרענו ותקרב גאולתנו ופדות נפשנו אמן.
- זלמן סורוצקין
- יו"ר
- זלמן סורוצקין
הגאון מקוז'יגלוב הרב אריה צבי פרומר הי"ד לתלמידו ובן משפחתו הרב יונה שטנצל
[עריכה]
מכתב ששלח ראש ישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר בעל מחבר "הארץ צבי" ואב"ד קוז'יגלוב, לתלמידו ושאר בשרו מייסד לימוד המשנה היומית הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל
- הרב אריה צבי פרעמער
- אבד"ק קאזיגלאוו וראש ישיבת חכמי לובלין
- ב"ה עש"ק וארא
עש"ק וארא
- לכבוד תלמידי ואהובי אברך חו"ב מ' יונה נ"י שטענצל
- אשר הק' איך עושין סיום בערב פסח לבכורים, ובט' ימים שקודם ט"ב, לאכול בשר, והא בכ"מ חסר ממה שהוציא הצענזור כידוע, וא"כ אינו סיום שלם, יפה העיר.
- ונלע"ד ליישב המנהג, דבאמת ראוי שגם מס' משניות יחשב סיום, דהרי שורש הדבר בגמ' (שבת קיח:) תיתי לי דכי שלים צורבא מרבנן מסכת עבידנא יומא טבא לרבנן, והרי בימי הגמ' עדיין לא היה נסדר הגמ' רק המשניות לבד, הנה מבואר להדיא דמס' של משניות לבד ג"כ הוי סיום מס'. אמנם באשר דעיקר היו"ט הוא מחמת שהוא שמחה של מצו', נראה דבעינן תרתי, שיהי' סיום וגם יהי' לו שמחה מזה, ובימי הגמ' שעדיין לא הי' נסדר הגמ', הי' לו שמחה מסיום משניות שהי' אז דבר שלם לעצמו. משא"כ אחר שסידרו ר' אשי ורבינא הגמ', אינו מוצא קורת רוח והפקת רצון בסיום מס' משניות, ואף שהוא סיום מס' לא חשיב שמחה של מצוה, דאנן סהדי שאינו שבע רצון מזה עדיין כיון שיודע בעצמו שחסר לו עדיין הגמ' על המסכת. וכעי"ז בר"ה (כח.) מלל"נ [מצוות לאו ליהנות ניתנו] פירש"י לעול על צואריהן ניתנו, שמעתי קושיא, ומטו בה משמי' דגברא רבא וקדוש ה' מכובד, דהרי זה עצמו הנאה מה שנפטר מן העול, ותירץ כיון דמצוה גוררת מצו' א"כ תיכף חל עליו עול מצוה אחרת, ע"כ שמעתי, וכש"כ בנ"ד דעדיין לא נפטר לגמרי מהעול של מצו' זו, שעדיין צריך ללמוד הגמ' אשר עלי' ע"כ אין שמחתו שלימה ול"ח שמחה של מצו'. וכ"ז בהגמ' שמצוי בידינו, ודרך הכל ללומדה, אינו מוצא מרגוע לנפשו כל זמן שלא גמר את כולה, משא"כ במה שחסר ע"י הצענזור ואינו מצוי אצל שום בן תורה כמעט, רק למיעוטא דמיעוטא, ואין מרגיש בעצמו שחסר לו מאומה להשלמת המס' כיון שאין דרך שום בן תורה ללמוד זה, וגם הוא אינו עתיד ללומדה, אין זה מונע שמחתו והפקת רצונו. וכיון שיש לו שמחה של מצוה שלימה, שוב יוצא יד"ח בסיום מס' של המשניות לבד כמו שהיה בימי הגמ' בטרם שסידרו ר"א ורבינא ש"ס בבלי.
- וי"ל בלשון אחרת, דלעולם ראוי שגם סיום מס' משניות יחשב סיום כמבואר בגמ', וצ"ל דשאני בימי הגמ' שאז לא הי' יותר, היה זה חשיב דבר שלם, כעין דאמרי' גיטין מג. התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו, וכן בנ"ד כיון דהיום יש לנו במס' זו יותר והוא משייר ל"ח סיום, ודון מינה ומינה דכ"ז כשהי' אפשר לנו ללמוד השאר, משא"כ שאין בידינו מחמת הצענזור ולא שייר בקנינו, חשיב גם זה סיום. ואף דיש לחלק דשא"ה שאי"ר [שאינה ראויה] בעצם לקידושין, משא"כ בנ"ד שיכול ללמוד רק מחמת שאין לו, יש לה"ר [יש להביא ראיה] דגם מצד אונס חשיב פטור בעצם, מגמ' ברכות (ט"ו.) ומגילה (י"ט.) דחרש המדבר ואינו שומע אינו יכול להוציא אחרים בקריאת מגילה משום דצריך להשמיע לאזניו, ואינו יכול חשיב אינו מב"ד [מחויב בדבר] ואינו מוציא אחרים יד"ח, הנה דמחמת שאין לו האבר שצריך להמצו' חשיב כאמחב"ד [כאינו מחויב בדבר]. וכעי"ז בריטב"א גיטין (מט:) דמ"ד אי אית לי' נכסי ללוה משתעבד, ואי לא לא משתעבד, משום דהערב נגרר אחר הלו', וכל שהלוה אינו מחוייב גם הערב א"א לו להתחייב. וכעי"ז כ' תוס' בב"ת [בבא בתרא] דף מז. [ד"ה קבלן] דאם אין ללו' רק זיבורית, גם הערב אי"צ לפרוע רק זיבורית ע"ש, הנה דמחמת שאין לו חשיב כאילו לא הי' חיוב עליו רק זיבורית, וה"נ כיון שאין בידו מה שחיסר הצענזור חשיב כאלו אינו מחויב יותר.
- מלבד זה חלקי אמרה נפשי, דאם הי' שייכות למאמרים אלו בעצם להמס', לא הי' שליטה לצענזור להוציאם משם, כאשר הבטיחנו בתורה 'כי לא תשכח מפי זרעו', אך שהוא כעין שכ' בפייט לפ' זכור: רושם בזה ספר, בתורה ובנביאים ובכתובים להחפר, להמחות מספר, ולא יכתב עם כל הכתוב לחיים בספר, כן בזה הי' נסיבה מן השמים שיהי' נמחה זכרונו מספר ולא יכתב עם כל הכתוב לחיים בספר. ומצינו בזוה"ק שמחמת שהקב"ה הזכיר שם צלפחד, ש"מ שנמחל חטאו. ה"נ זה, ענין גדול מי שנמצא שמו בגמ' שסידרו בעלי הש"ס הקדושים והיתה שכינה מדברת מתוך גרונם, חשיב קצת כאילו הקב"ה הזכיר שמו. וכל בכל פעם שאנו לומדים בגמ' שצריך לצייר כאילו בעל שמועה עומד כנגדו, וגם אמרו חז"ל שכל מי ששונה, הקב"ה יושב ושונה כנגדו. נמצא שאם הי' נזכר בש"ס הי' נחשב קצת בכל פעם כאילו הקב"ה מזכירו, והי' זה עונשו להמחות מספר. ואני קורא על הצענזור 'עת אשר שלט האדם באדם לרע לו', לעצמו, וד"ל.
- ובהאי ענינא אמרתי במגלה (דף ג.) חייב אדם לקרוא המגלה בלילה ולשנותה ביום, סובר מינה למימר למקריי' בליליא ולמתני מתני' דילה ביממא וכו', וק' הא ידוע דזמן לימוד מקרא הוא ביום וזמן משנה וגמ' בלילה, ואיך ס"ד להיפך מן הקצה אל הקצה למקריי' בליליא ולמתני מתניתין דילה ביממא. ונלע"ד דהא דזמן משנה בלילה וזמן מקרא ביום משום דא"א לבא לתושב"כ [לתורה שבכתב] רק באמצעות תושבע"פ [תורה שבע"פ], וכמ"ש בשערי אורה דתושבע"פ היכל לתושב"כ, כמו דשם אדנ' היכל לשם הוי', וכמו שא"א להזכיר שם הוי' רק באמצעות שם אדנ' כך א"א לבא לתושב"כ רק ע"י תושבע"פ, ע"כ כיון דברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, ע"כ ברישא בלילה תושבע"פ ועי"ז יוכל לבא אח"כ ביום לתושב"כ. וכ"ז למי שרוצה להתחבר עם התורה, צרך לילך דרגא דרגא, תחילה תושבע"פ ואח"כ תושב"כ.
- והנה ענין קריאת המגלה במקרא ובמשנה הוא כדי למחותו מתושב"כ ומתושבע"פ, עדש"כ בפייט הנ"ל בתורה ובנביאים ובכתובים להחפר להמחות מספר, וכיון שרוצין למוחקו מספר א"כ הסדר להיפך, תחילה למוחקו מתושב"כ ואח"כ למוחקו מתושבע"פ, ע"כ בזה שפיר ס"ד למקריי' בלילא ולמתני מתני' דילה ביממא. וזה דומה למי שרוצה ליכנס לבית, צריך ליכנס תחלה לפרוזדור ומשם לטרקלין, אמנם מי שרוצה לצאת, צריך לצאת תחלה מן הטרקלין ואח"כ אפי' מן הפרוזדור.
- ולפ"ז י"ל גם בעניננו, דמה שחז"ל העתיקו מאמרים כאלו בגמ' היה ג"כ כדי למחותו מתורה שבע"פ, ולפ"ז י"ל כמ"ש ירושלמי סוטה דבמגילת סוטה ל"ש כתותי מיכתת שיעורי' משום דלמחיקה ניתנה, ה"נ מה שלמחיקה ניתנה אינו מחסר השיעור של הסיום.
- ש"ב אה"נ דושה"ט וש"ת
- ארי' צבי פראמער
- ר"מ דפה יח"ל
הגאון האדיר רבי עקיבא סופר
[עריכה]
- הנה הייתה לנגד עיני הצעתו המצויינה של של הרב הנכבד מוהר"ר יונה שטנצל שליטא, ללמוד כל יום משנה יומית דוגמת הדף היומי, הנהוג מקדמת דנא, אצל כל שלומי אמוני ישראל.
- והנה מן המותר להרבות בדברים, על ערכה וחשיבותה של הצעה זו שכוונתה להגדיל תורה ולהאדירה.
- ואמינא לפעלא טבא יישר, וזכות לימוד התורה בצוותא, ובחבורה יגן על כל אחב"י להושע ולהגאל לתשועת עולמים ובגאולה המקווה אמן.
- כעתירת הבע"ח ב דר"ח אדר תש"ז
- הק' עקיבא במהרשב"מ
רבניה הראשיים של תל אביב הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יעקב משה טולידנו רבה של תל אביב
[עריכה]
הרבנות הראשית למחוז יפו ותל אביב
- י' בניסן תש"ז
- לכבוד הרה"ג מוה"ר יונה שטנצל שליטא
- רב בשכונת ברזלי
כאן
- שמענו את הצעתו להשלים את למוד הש"ס ללומדים דף יומי, ע"י הוספת של משנה אחת ליום, וגם לסדר לימוד קבוע של שתי משניות ליום, לאלה שאינם לומדים הדף היומי ומצא חן בעינינו.
- אין צורף להוסיף כי למוד משנה הונהג תמיד לעילוי נשמת הנפטרים ולימוד משנה מצד כל אחב"י לעילוי נשמתם של קדושי הגולה, הי"ד הוא דבר בעתו.
- והלוואי שיצליח והצעתו תקובל ע"י כל הציבור.
- בכבוד רב
- איסר יהודה אונטרמן
- יעקב משה טולידנו
:הרבנות הראשית למחוז יפו ותל אביב
הרב שלמה דוד כהנא
[עריכה]
- ר"ח שבט תש"ז
- כבוד ידידי הנעלה הרב הגאון המפורסם מר יונה שטנצל שליטא
- חבר הרבנות הראשית בת"א
- קיבלתי מכתבו עם התוכנית לימוד משנה יומית
- א לזכר הקדושים שנפלו על קידוש ה'
- ב כדי להשלים לימוד הש"ס על הדף היומי שבלי לימוד המשניות שאין עליהם גמרא בבלי חסרים שני סדרים ללימוד הש"ס ושתי ההצעות חביבות ונחוצות למאוד.
אך ההצעה הראשונה של תקון לימוד משנה יומית לזכר הקדושים כבר נשמע בין החים ועוררו לזה הרבה רבנים, וגם אנוכי וגם הרב הגאון הילמן תמכו בהצעה זאת, ובשנה שעברה נתייסדה ליד הרבנות הראשית וועדה מיוחדת שהתאספה הרבה, ובתרנית??? היה גם הדפסה מיוחדת של משניות זרעים טהרות בציוני היום לכל משנה, ויהיה בסופם של כל כרך, נזכרים שמות הגאונים והאדמור"ים שהראו קדושתם באופן נפלא, בהילוכם למקום ההשמדה ולימוד המשנה היה צריך להתפרסם בכינוס גדול של רבנים בחורבת ר"י החסיד אך מפני שהרב הראשי הרצוג שליטא, לא היה בארץ ???????????????????????? נרצח העניין לפי שעה. וטוב מאוד שכבודו מעורר העניין, ?????????????????
הרבנים הראשיים לישראל הרב ישראל מאיר לאו והראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון
[עריכה]הראשון לציון הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא
[עריכה]
- כ"ז טבת תשמ"ט
- המלצה
- הננו קוראים בזה בקריאה קדושה, אל בית ישראל בכל אתר, בארץ ישראל ובכל תפוצות הגולה, לקבוע עיתים לתורה ולהצטרף למעגל הרבבות לומדי "משנה יומית" וכמאמרם ז"ל הוי רץ למשנה.
- תוכנית לימוד המשנה היומית שווה לכל נפש, וכוללת לימוד יומי של שתי משניות בלבד, ככל שתוך שש שנות לימוד יכולים לסיים את ששת סדרי המשנה , ולהיות בקיאים בתמצית של תורה שבע"פ.
- לימוד המשנה היומית נועד גם להיות מצבת זכרון והנצחה, למיליוני אחינו שנספו בשואת אירופה הי"ד וכנהוג מקדמת דנא כי "משנה" אותיות "נשמה" (כתבי הארי ז"ל)
- רבני ישראל הנכבדים, גבאי בתי הכנסת, וראשי הקהילות בישראל ובגולה, נקראים בזה להקים חוגי לימוד, במשנה היומית בציבור, אין לך דבר המרומם מאוחד ומעמיק את ההתעלות, של צבור המתפללים מאשר לימוד תורה בציבור. ואין גבול לשכרם של מרביצי התורה , ומלמדיה לעם ישראל, וכבר אמרו חז"ל "בזכות משניות ישראל נגאלים".
- הננו פונים לאוהבי תוה"ק לסייע ולתמוך במפעל יקר וחשוב זה, למען יוכלו להמשיך להרחיב ולהפיץ את לימוד המשנה בקרב כל עם ישראל, לכל שכבותיו.
- יבורכו העוזרים והמסייעים בכל מילי דמיטב, ברוחניות ובגשמיות ובבני חיי ומזוני רויחי אכי"ר.
- יהי רצון שיקויים בנו : וכל בנייך לימודי ה' ורוב שלום בנייך"
- אברהם שפירא הרב הראשי לישראל
- מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
יו"ר מועצת גדולי התורה באירופה הרב אברהם משה באבד
[עריכה]האדמו"ר מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן
[עריכה]