מורה נבוכים (מקור)/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הערה: בטקסט זה מופיעים סימנים דיאקריטיים המקובלים בערבית יהודית מעל לאותיות, כמו w קטנה מעל אותיות מודגשות, צירה מעל ה', נקודה מעל אותיות מסויימות וכדומה. סימנים אלה נוספו על פי קוד היוניקוד שלהם, אך עם זאת, לא ניתן לראות אותם כהלכה (או בכלל, תלוי בסוג הדפדפן שברשותכם).

אם אתם רואים קופסא קטנה במקום הסימנים, כנראה שאתם משתמשים בדפדפן שאיננו תומך ביוניקוד כהלכה, כמו Internet Explorer 6.x. כדי לראות את הסימנים, אנא עברו לדפדפן שתומך ביוניקוד, כדוגמת Mozilla Firefox or IE 7.x. עמכם הסליחה.


העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


דֵּעִי הוֹלֵךְ לַנְחוֹת דֶּרֶךְ           יָשָׁר לִסְלֹל אֶת מַסְלוּלָהּ:
הוֹי כָּל תּוֹעֶה בִּשְׂדֵה תּוֹרָה     סוּרָה וּדְרוֹךְ יַד מַעְגָּלָהּ:
טָמֵא וּכְסִיל לֹא יַעֲבֹר בָּהּ      דֶּרֶךְ קֹדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ:


בשם י״י אל עולם

כנת איّהא אלתלמידׄ אלעזיז ר׳ יוסף ש״צ ב״ר יהודה נ״ע למא מתׄלת ענדי וקצדת מן אקאצי אלבלאד ללקראה̈ עליّ עטׄם שאנך ענדי לשדّה̈ חרצך עלי אלטלב ולמא ראיתה פי אשעארך מן שדה̈ אלאשתיאק ללאמור אלנטׄריה̈  וכאן דׄלך מנדׄ  וצלתני רסאילך ומקאמאתך מן אלאסכנדריה̈  קבל אן אמתחן תצורך וקלת לעל שוקה אקוי מן אדראכה פלמא קראת עליّ מא קד קראתה מן עלם אלהיאה̈ ומא תקדّם לך ממא לא בדّ מנה תוטיה̈ להא מן אלתעאלים ז̊דת בך גבטה̈ לגׄו דה̈ דׄהנך וסרעה̈ תצוّרך וראית שוקך ללתעאלים עטׄימא פתרכתך ללארתיאץׄ פיהא לעלמי במאٓלך פלמא קראת עליّ מא קד קראתה מן צנאעה̈ אלמנטק תעלקת אٓמאלי בך וראיתך אהלא לתכשף לך אסראר אלכתב אלנבויה̈ חתי תטّלע מנהא עלי מא ינבגי אן יטّלע עליה אלכאמלון פאכׄדׄת אן אלוّה לך תלויחאת ואשיד לך באשאראת פראיתך תטלב מני אלאזדיאד וסמתני אן אביّן לך אשיא מן אלאמור אלאלאהיה̈ ואן אכׄברך בהדׄה מקאצד אלמתכלמין והל תלך אלטרק ברהאניה̈ ואן לם תכן פמן אי צנאעה̈ הי וראיתך קד שדות שיא מן דׄלך עלי גירי ואנת חאיר קד בדّׄתך אלדהשה̈ ונפסך אלשריפה̈ תטאלבך למצא דברי חפץ פלם אזל אדפעך ען דׄלך ואמרך אן תאכׄדׄ אלאשיא עלי תרתיב קצדא מני אן יצחّ לך אלחקّ בטרקה לא אן יקע אליקין באלערץׄ ולם אמתנע טאל אגׄתמאעך בי אדׄא מא דׄכר פסוק או נץ מן נצוץ אלחכמים פיה תנביה עלי מעני גריב מן תביין דׄלך לך פלמא קדר אללה באלאפתראק ותוגّׄהת אלי חיתׄ תוגّׄהת אתׄארת מני תלך אלאגׄתמאעאת עזימה̈ קד כאנת פתרת וחרכתני גיבתך לוצׄע הדׄה אלמקאלה̈ אלתי וצׄעתהא לך ולאמתׄאלך וקלילא מא הם וגׄעלתהא פצולא מנתׄורה̈ וכל מא אנכתב מנהא פהו יצלך אוّלא אוّלא חיתׄ כנת ואנת סאלם: