ליקוטי הלכות/אבן העזר/לא מנוקד/הלכות אונס ומפתה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הלכות אונס ומפתה[עריכה]

הלכה א[עריכה]

ונתן לאבי הנערה חמשים שקלים כסף:

על פי התורה הנ"ל (בהל' גיטין הלכה א'), כי כנגד מלכות דקדושה היא מלכות הרשעה, ומלכות דקדושה חיותה ושלימותה על ידי הדעת, ולהיפך מלכות הרשעה מתגברת על הממון לאסוף ולכנוס, עיין שם, אך יש כח במלכות דקדשה להוציא כל הממון מהם ולעשות ממנו דעת בבחינת ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלקים, עיין שם:

והנה נשואין בקדושה היא בבחינת מלכות דקדושה שהיא מקבלת חיות ודעת מבעלה על ידי זווג דקדושה, אבל אונס ומפתה, שהוא זווג דסטרא אחרא, היא בחינת מלכות הרשעה שיניקתה מבחינת ניצוצות שבממון כנ"ל, כי הממון הוא בבחינת האשה שהיא בחינת מלכות, כמו שכתב רבינו נ"י כמה פעמים, כי הממון בא מבחינת גבורות שהם בחינת האשה, כי נשים דעתן קלה ודעתן היא רק בבחינת גבורות, כמובא ומשם יניקת הסטרא אחרא כמובא, ועל כן צריך להמשיך לה חיות דהיינו דעת וחסד להצילה ולשומרה מסטרא דמותא מסטרא אחרא שסמוכים אליה ונאחזין שם, וכשאין לה חיות, בחינת חסד ודעת הנ"ל אזי יש להם יניקה חס ושלום, ויניקתם מבחינת הממון, שהוא בחינת גבורות, שהוא בחינת חיות עצמותה שיש לה מעצמה שנאחזין שם כנ"ל, וזה בחינת מלכות הרשעה שיניקתה מהממון כנ"ל, ועל כן אונס ומפתה שהוא בחינת התגברות מלכות הרשעה על ידי פגם הזווג דסטרא אחרא, על כן ענשו בממון שמוציאין ממנו ממון ונותנין לאביה, כי שם פגם בבחינת הממון על ידי שהתגבר מלכות הרשעה שאזי יונקין מהממון ורוצים לאסוף הממון אליהם, כי שם ניצוצות הקדושה, על כן מוציאין מן המאנס או המפתה הממון כדי להוציא הממון מבחינת מלכות הרשעה, בבחינת חיל בלע ויקיאנו, כי המאנס או כו' הוא הוא בחינת מלכות הרשעה כנ"ל, ומוציאין ממנו ממון ונותנין לאביה, שהוא בחינת אב בחכמה, ואזי חוזר הממון ונעשה ממנו חכמה ודעת על ידי שיצא מבחינת מלכות הרשעה שהוא המאנס וכו' וחזר לבחינת אב בחכמה כנ"ל. וזהו שהאשה היא תמיד ברשות אחר, או ברשות בעלה או ברשות אביה, כי צריכה לקבל על ידם חיות בחינת חכמה כדי שלא יינקו הם ממנה, שזה בחינת התגברות מלכות הרשעה שיונקת מהממון שהוא בבחינת האשה כנ"ל, כי יניקתם רק כשאין לה בחינת חיות הנ"ל שהוא חסד עליון בחינת דעת גדול, כ"ש שם. ועל כן הבעל והאב זוכין בכל ממונה שיש לה, דהיינו מציאתה ומעשה ידיה ושאר זכותים, כי כל ממונה שהוא חיות עצמה צריך שיהיה ברשות הבעל או האב, כדי שיהיה נמשך בחינת דעת וחסד לתוך בחינת הממון, שהוא בחינת גבורות, כדי שלא תתגבר מלכות הרשעה חס ושלום, לינק מן הממון כנ"ל:

וזה בחינת חמשים שקלים כסף שנותן לאביה, כי צריך להחזיר הממון אל הקדושה לבחינת אב בחכמה שיהיה נעשה ממנו דעת כנ"ל, והדעת הוא בחינת נון שערי בינה, בחינת מן כמובא שם במאמר הנ"ל, ועל כן צריכין ליתן חמשים שקלים ואזי חוזר ונעשה מן הממון בחינת נון שערי בינה:

ומזה למדו שיעור כתובה גם כן חמשים שקלים, כי בזווג דקדשה צריך גם כן לתן לה כתובה חמשים שקלים, כי כל חיותה על ידי הממון כנ"ל וכמו שכתב רבנו נ"י (סימן ס"ט), וצריך שיהיה נמשך לה הממון על ידי בעלה דייקא שאזי נמתק הממון, שהוא חיות האשה, שהוא בחינת גבורות על ידי בעלה, שהוא בחינת חסד ודעת, שהוא ממתיק ומתקן ממנה וחיותה, ועל כן צריך ליתן לה כתובה חמשים שקלים כסף כדי להמשיך לה ממון שנמתק על ידו ונעשה בבחינת חמשים שקלים כסף, בחינת נון שערי בינה כנ"ל שאזי מקבלת החיות בשלימות בבחינת חסד ודעת כנ"ל. וזה שארז"ל שהכתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, קלה דייקא בחינת נשים דעתן קלה כנ"ל, ועל ידי שהוא נותן לה הארת הכתובה בחינת חמשים וכו', אזי אינה קלה, כי נמשך לה דעת וחסד כנ"ל, ועל ידי זה בעצמו אינה קלה להוציא, כי אז ההתקשרות בשלימות, כי עיקר ההתקשרות על ידי הדעת וכשיש לה שלימות הדעת גם כן אזי נתקשרין כראוי, ואזי אינה קלה להוציא, כי דעתה בשלימות כנ"ל: וזה בחינת בתך בגרה, שחרר עבדך ותן לה, כי היא צריכה להיות תמיד ברשות אביה או ברשות בעלה כדי שתהיה נשמרת מהם כנ"ל. וכשבגרה, שאזי יצאה מרשות אביה, צריך למהר להשיאה כדי שתהיה ברשות בעלה כנ"ל:


תם ונשלם שבח לאל בורא עולם:

ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: