ליקוטי הלכות/חושן משפט/הלכות נזקי שכנים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אות א[עריכה]

תקנו חכמים כמה הרחקות שצריך האדם להרחיק מחבירו שאסור לו לעשות בשלו עד שירחיק שיעור הראוי כגון להוציא זיז משום היזק ראיה או העמדת סולם אצל שובכו של חבירו וכיוצא כפי הדינים המבוארין בש"ע:

כי איתא בדברי רבינו במאמר ויאמר בועז (סי' ה') שיש שדה שגדילים בה אילנות דהיינו נפשות והבעל השדה משגיח עליהם להשקותם ולגדלם וכו' ולהרחיקם שיעור הראוי שלא יכחישו זה את זה ע"ש. והנה אלו האילנות שהם שרשי הנפשות הם בחי' עשירו תכדאיתא במאמר גזילה (סי' סט) שהעשירות הוא בבחי' ענפשי האילנות ובהם גדילים הנפשות וזהו בחי' הרחקות שגזרו חכמים שצריך האדם להרחיק ממונו מממון חבירו כדי שלא יזיק אותו דהיינו מאחר שהממון הוא שורש הנפש בחי' האילנות ע"כ צריך להרחיק בינו ובין ממון חבירו כדי שלא יכחיש אחד את חבירו ע"י שיתקרבו ביותר משיעור הראוי וע"כ רוב אלו הרחקו תהם בקרקעות כי שם עיקר שרשי הנפשות בבחי' תוצא הארץ נפש חיה כנ"ל וזהו ג"כ איסור גזילה, כדי שלא יכנוס אחד בגבול חבירו צריך לעשות גבול והרחקה בין ממונו לממון חבירו שהיא בחי' הרחקות האילנו שלא יכחישו זה את זה כנ"ל וזה בחי' (ישעיה ה') הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו וכו' שהנביא מוכיח אותם על שהתקרבו זה לזה ולא עשו גבול והרחקה ביניהם כשיעור הראוי כנ"ל:

וזה בחי' איסור השגת גבול שהוא דייקא בא"י כי עיקר שרשי הנפשות ישראל הם בא"י כידוע. וע"כ שם צריך ליזהר ביותר שלא יכנוס אחד בגבול חבירו ח"ו כי הוא כלאים וערבוביא שמערבבין יניקת האילנות כנ"ל:

אות ב[עריכה]

וביותר עשו הרחקה מהזיק ראיה כי איתא שם במאמר גזילה שיש כח בהחמדה לגזול ממון חבירו עש"ש ועיקר התאוה והחמדה הוא ע"י ראיית העין כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. כי העין רואה והלב חומד כשארז"ל. וע"כ ע"י ראיית העין יוכל לגזול חבירו ולהזיקו ע"י הקנאה והתאוה והחמדה שבאה ע"י ראיית העין כי יש כח בהחמדה לגוזלו ולהזיקו ח"ו כנ"ל. גם עיקר פגם הברית תלוי בעינים והוא עיקר הרע וזה בחי' רע עין שמזיק מאד כי הרע נאחז ביותר בעינים מחמת ששם נאחז פגם הברית כנ"ל וע"י פגם הברית באין כל הקללות כמ"ש רבינו שם ע"פ ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. וע"כ בלעם שהי' רע עין בכל מה דאסתכל אתלטייא כנ"ל. וע"כ יוסף שהיה שומר הברית ע"כ לא שלט בזרעו עין הרע כנ,ל. גם איתא שם במאמר ויאמר בועז הנ"ל שכשהאילנות שהם הנפשות הם כתיקונן ועושין רצונו ית' אזי עיני בעל השדה מאירות בבחי' שדה צופים ולהיפך נחשכין עיניו ח"ו בבחי' שדה בוכים ע"ש וע"כ ביותר צריכין האילנות שיהיו נשמרין מרע עין כדי שלא לפגום ולהחשיך עיני בעל השדה ח"ו כנ"ל. כי אור עיניו הם כפי תיקון האילנות כנ"ל:

אות ג[עריכה]

וזה שסמכו רז"ל נזיקין אצל נשים כי העשירות הוא בבחי' האשה כדאיתא שם בכל הדרוש של גזילה. והגוזל את חבירו כאלו בא על אשתו ממש ע"ש וע"כ נסמך סדר נזיקין שהוא דיני ממונות והרחקת הנזק אצל סדר נשים. כי דם בחי' אחת כי הן הן האילנות והענפים כמבואר שם היטב ע"ש וזה שארז"ל (שבת לא) חוסן זה סדר נשים כ יחוסן הוא ממון כ"ש והיה החסון לנעורת ופרש"י הממון, הממון הוא בבחי' האשה בחי' נפש כנ"ל: