ליקוטי הלכות/חלק אורח חיים/ענין ברכות התורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אות א[עריכה]

על פי המאמר בקרוב עלי מרעים וכו' עיין שם. והכלל שכל אחד מישראל צריך להתנסות ולהצטרף בגלות של שבעים אומין דהיינו ? בתאוותיהן. קודם שיש לו התגלות בתורה ועיקר היא תאוות ניאוף שהיא בחינת רע הכולל של הכל השבעים אומין. וצריכין להתנסות ולהצטרף מקודם בתאוה הזאת. וכשזוכה לעמוד בנסיון ולשבר תאוה זו זוכה להתגלות התורה. ואז נמשך על ידי זה נשמות חדשות וכו' וכל אחד מקבל את התורה כפי הכלי שלו כפי תפיסת המוחין שלו, שהוא כפי מה שזוכה לבחינת שמירת הברית. כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט רק כל אחד מצייר האור לפי בחינתו. וזה בחינת ושמתם זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. וזה בחינת הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה וכו' עיין שם היטב כל זה. וכבר מובא זה המאמר בכרך אחר בהלכות פסח עיין שם היטב.


וזה בחינת ברכת התורה שצריכין לברך בכל יום על התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים וכו'. כי בהתורה יש שני כחות זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו'. ועל כן צריכין. דייקא לברך על התורה כדי להמשיך אור התורה שהוא בבחינת אור פשוט הנ"ל לציירו בבחינת ברכה בבחינת זכה נעשה לו סם חיים כנ"ל. וזה שמברכין אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו כי אנו מזכירין בברכה זו אשר בחר בנו מכל העמים. דהיינו שבחר בנו מהם והוציא אותנו מהם דהיינו ממדותיהן ומתאוותיהן הרעות ועל ידי זה דייקא שבחר בנו מכל העמים כי עמך ישראל כולם צדיקים וכולם בכלל שומרי הברית כמובא במקום אחר ועל ידי זה אנו מובחרים מכל העמים, דהיינו מכל השבעים אומין מתאוותיהן הרעות והעיקר מתאוה הכלליות שכוללת כל השבעין אומין כנ"ל. ועל ידי זה דייקא ונתן לנו את תורתו. כי עיקר קבלת התורה הוא על ידי זה דייקא על ידי שאנו בבחינת מובחרים מכל העמים דהיינו בבחינת קדושת הברית ומכניעין ומשברין התאוה הכלליות שהיא בחינת כלליות השבעים עמים על ידי זה דייקא נתן לנו את תורתו. כי על ידי זה דייקא יכולים לקבל את התורה. בבחינת ברכה בבחינת סם חיים כנ"ל. וזה בחינת הערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו וכו' שאנו מבקשים שתהיה התורה מתוקה ועריבה בפינו דהיינו שנזכה לקבל את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה בבחינת סם חים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת שמירת הברית. כי להיפך ח"ו לא זכה וכו' אז הוא בבחינת מיין מרורין בחינת ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו'. ועל כן בכל יום קודם שמתחילין ללמוד ולקרות בתורה אנו צריכין לברך דייקא ברכת התורה כדי לזכות להמשיך אור התורה בבחינת ברכה בבחינת סם חיים שזה בחינת מיין מתוקין בחינת הערב נא וכו' וכנ"ל. ועל כן נוהגין לומר תיכף אחר ברכת התורה פרשת ברכת כהנים. כי ברכת כהנים זה בחינת שהכהנים מציירין האור שהוא קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן וכו' הם מציירין אותו לברכה על ידי ברכתם. כי הכהנים הם בבחינת שמירת הבריתוכו' כמבואר כל זה היטב בהלכות פסח הנ"ל. ועל כן סמך פרשת ברכת. כהבנים אחר ברכת התורה. כי עיקר ברכת התורה כדי לצייר האור לברכה שזה בחינת ברכת כהנים כנ"ל. וזה שהחמירו רז"ל מאד בברכת התורה כמו שדרשו על פסוק על מה אבדה הארץ דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים וכו' ולא פירשוה עד שפירשה הקדוש ברוך הוא בעצמו שנאמר על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. היינו ולא שמעו בקולי היינו ולא הלכו בה, אמר רב שלא ברכו בתורה תחלה כי זה עיקר הפגם מה שלא ברכו בתורה תחלה. כי תחלה צריך לברך על התורה כדי להמשיך האור מתחלת המחשבה שהוא בחינת קמיץ וסתים בבחינת ברכה וכו' כנ"ל. ומחמת שפגמו בזה ולא המשיכו האור בחינת ברכה על ידי זה אבדה הארץ. כי זה עיקר הפגם כשאין זוכין להמשיך אור התורה בבחינת ברכה סם חיים וכו' כנ"ל. ואז לא יכלה התורה להגין עליהם מאחר שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה וכנ"ל, ועל כן אבדה הארץ. כי ארץ ישראל. היא בחינת מלכות דקדושה כידוע שעומדת על י"ב בקר כנגד י"ב שבטי יה כמבואר במאמר הנ"ל. כי ארץ ישראל נתחלקה לשנים עשר גבולין לי"ב שבטים, שזה בחינת שמירת הברית כמבואר שם במאמר הנ"ל. ועל ידי שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה שזה בחינת פגם הברית, כי עיקר המשכת האור בבחינת ברכה הוא על ידי תיקון הברית כנ"ל. ועל כן על ידי שפגמו בזה על ידי זה אבדה הארץ שעיקר קיומה דייקא על ידי בחינת שמירת הברית כמובא וכנ"ל. ועל כן על ידי שפגמו בזה על ידי זה אבדה הארץ שעיקר קיומה דייקא על ידי בחינת שמירת הברית כמובא וכנ"ל, כמו שכתוב צדיקים ירשו ארץ וצדיק הוא מאן דנטיר ברית והם דייקא יורשים ארץ ישראל הקדושה שנתחלקה לי"ב שבטי י"ק וכנ"ל. ועל כן צריכים לברך על התורה בכל יום. כי בכל יום מקבלין את התרוה מחדש כמו שכתוב אשר אנכי מצוך היום בכל יום יהיו בעיניך כחדשים .. ועל כן צריכין לברך תחלה כדי להמשיך אור התורה בבחינת ברכה כנ"ל. ועל כן עיקר ברכת התורה הוא אחר השינה בלילה כמובא בשלחן ערוך. כי תאוה הכלליות הנ"ל שהיא תאוות ניאוף היא בחינת שינה בחינת חשך של לילה כמו שכתוב בחנת לבי פקדתי לילה וכו'. כי עיקר שורשה מבחינת שינה תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו וכו'. כי השינה היא שנסתם אור העיינין כמו שכתוב המפיל חבלי שינה על עיני, ומשם אחיזת התאוה הנ"ל שהיא בחינת פגם העיינין בחינתת אוה הכלליות של שבעים אומין וכו' כמבואר במאמר הנ"ל. ועל כן אחר השינה בלילה צריך לקבל בכל יום התורה מחדש. דהיינו להמשיך אור התורה בבחינת ברכה להכניע תאוה הכלליות של השבעים אומין כי אנו מזכירין אשר בחר בנו מכל העמים, ועל ידי זה אנו ממשיכין עלינו קדושת ישראל שהם מובחרים מכל העמים. כי הם קדושים וטהורים ומקדשין עצמן מתאוה זו כנ"ל וכמו שכתוב ועמך ישראל כולם צדיקים ועל ידי זה. דייקא ונתן לנו את תורתו וכו' כנ"ל. וזה בחינת קבלת התורה בשבועות על ידי שמקדשין עצמן מקודם ומפרישין עצמן מתאוה זאת כמו שכתוב היו נכונים לשלשת ימים וכו'. ועל ידי זה דייקא זוכין לקבל התורה בשבועות על ידי משה רבינו עליו השלום שהיה קדוש ופרוש לגמרי כמבואר במאמר הנ"ל. כי כל אחד מישראל זוכה לקבל התורה על ידי משה רבינו, על ידי שנתקדשו כולם בפרישות תאוה זו בג' ימים הנ"ל, ואזי מקבלין כולם האור בבחינת ברכה כנ"ל. וזה בחינת דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות. כי ישראל היו חפצים יותר לשמוע מפי משה מלשמוע מפיו יתברך בעצמו. כי כששומעין מפי השם יתברך עצמו והאור היוצא מפי עליון הוא אור פשוט מאד בתכלית הפשיטות בחינת קמץ וסתים, ואז היו צריכם להיות קדושים וטהורים מאד כדי לצייר האור בבחינת ברכה. ועל כן ישראל חששו שמא אין להם עדיין זה הכוח להמשיך האור הבא מהשם יתברך בעצמו בבחינת ברכה.. אבל כשיהיה נמשך על ידי משה שהיה קדוש ופרוש גדול מאד, ועל כן בודאי ימשיך האור מפי עליון בבחינת ברכה. ומאחר שכבר נצטייר האור קצת מאחר שכבר נשתלשל קצת ונמשך מפי השם יתברך לפה משה אזי כבר הם יכולם יותר לקבל האור בבחינת ברכה אף על פי שאין קדושתם גבוה כל כך. כי אף על פי שגם כששומעין מפי הצדיק האמת אי אפשר גם כן לקבל דבריו בבחינת ברכה בחינת סם חים כי אם על ידי שמירת הברית כמבואר במאמר הנ"ל כי גם דברי הצדיק בערך ההמון עם הם בבחינת אור פשוט, אף על פי כן כבר הוא בנקל יותר לקבל האור בבחינת ברכה על ידי קצת קדושה מאחר שאף על פי כן כבר נצטייר האור קצת בפי הצדיק הקדוש שקבל האור מפי עליון וציירו לטובה ולברהכה על ידי קדושתו הגבוה. ועל כן אמרו ישראל דבר אתה וכו' ואל ידבר וכו' פן נמות. כי אולי לא נזכה לקבל האור בבחינת. ברכה ואזי לא זכה נעשה לו סם מות ח"ו. כי אל היו מחזיקים עצמן בקדושים כל כך שיוכלו לקבל מהשם יתברך בעצמו האור ולציירו לברכה. אבל על ידי הצדיק בחינת משה בנקל יותר לצייר האור לברכה על ידי קדושה קצת מחמת שכבר נצטייר בפה הצדיק כנ"ל. ועל כן צריכין לנסוע לצדיק האמת ולשמוע מפיו דייקא. כי אז יכול לקבל האור בבחינת ברכה מאחר שכבר נצטייר קצת בפי הצדיק כנ"ל. וזה בחינת עשה לך רב והסתלק מן הספק, כי כל זמן שלא נצטייר האור העליון הוא בבחינת ספק, כי עדיין אין יודעין בו כלל ואין בו שום תפיסה. ועל ידי הרב האמת נצטייר האור בבחינת ברכה כנ"ל. וזהו עשה לך רב והסתלק מן הספק כנ"ל. וזהו ואל תרבה לעשר אומדות, כי מעשר ללוי זה בחינת ציור האור לברכה כמובא בהלכות פסח הנ"ל, כי תרומה אין לה שיעור וניתנת לכהן, זה בחינת אור העליון שהוא קמיץ וסתים בחינת וקמץ הכהן ועל כן. אין לה שיעור. כי עדיין אין שם בחינת ציור שהוא בחינת שיעור וצמצום. ומעשר ללוי הוא בחינת צירי ועל כן יש לה שיעור, כי שם נצטייר האור. ועל כן צריכין ליתן המעשר במדידה דייקא ולא מאומד כדי לצייר האור לברכה על ידי המדידה שהיא בחינת ציור אבל מאומד הוא רחוק יותר ועליון מבחינת ציור על ידי מדידה. ועל כן צריכין לעשר במדידה דייקא כדי לצייר האור לברכה. וזהו שנסמך ואל תרבה לעשר אודמות לעשה לך רב והסתלק מן הספק כי הכל אחד כנ"ל. כי עיקר בחינת שבועות הוא על ידי בחינת הנ"ל על ידי שיוצאין מגלות מצרים שהיא ערות הארץ תאוה הכלליות הנ"ל. כי מקדשין עצמן במ"ט ימי הספירה, ועל ידי זה נכללין במ"ט אותיות שיש בשמות השבטים שזה בחינת קדושת הברית כמבואר במאמר הנ"ל וכמבואר כל זה בהלכות פסח הנ"ל. וזה בחינת מה שמנדדים שינה מעינים בליל שבועות כדי לשבר ולהכניע בחינת שבעים אומין שהם נאחזים בבחינת שינה על העינים. כנ"ל. ואזי זוכין לקבלת התורה שהוא בחינת שבעים פנים לתורה וכנ"ל. וזה בחינת מאכלי חלב בשבועות בבחינת דם נעכר ונעשה חלב כמובא שזה בחינת קדושת הברית כמבוא. וזה בחינת עיניו כיונים על אפיקי מים רוחצות בחלב וכו' עיניו כיונים וכו' זה בחינת שבעים פנים לתורה. וזה על אפיקי מים היינו מימי התורה. וזה זוכין דייקא על ידי קדושת הברית שהוא בחינת דם נעכר ונעשה חלב כנ"ל וזהו רוחצות בחלב כנ"ל. וזהו יושבת על מלאת זה בחינת אור מלא, כי אז מקבלין את התורה בבחינת אור מלא בבחינת ברכה כנ"ל. וזהו לחייו כערוגת הבושם וכו' ופירש רש"י פנים מסבירות להלכה. היינו בחינת אנפין נהירין בחינת שבעים פנים לתורה הנ"ל שזוכין לקבל על ידי קדושת הברית כנ"ל. וזהו ולא הלכו בה ודרשו רז"ל על זה שלא ברכו בתורה תחלה. דהיינו שלא המשיכו האור בבחינת ברכה על ידי ברכת התורה כנ"ל. וזהו מרומז בפסוק ולא הלכו בה הנ"ל. כי כשזוכין לקבל אור התורה בבחינת. ברכה בחינת סם חיים זה בחינת הליכה שהולכין על ידי התורה בדרכי ה' בחינת צדיקים ילכו בם, ילכו דייקא שזהו בחינת סם חיים כנ"ל. ועל כן ולא הלכו בה מרמז שלא ברכו בתורה תחלה ולא המשיכו האור בבחינת ברכה סם חיים שזהו בחינת הליכה בחינת צדיקים ילכו וכו' כ"ל.

(ושאר הלכות על ברכת התורה נכללת כל אחת בהלכות ברכת השחר):

נעתק מהדף דלהלן אך שם זה הועתק בטעות במקום אחר בהלכות ברכות השחר הלכה א'
http://breslev.eip.co.il/?key=2838