ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות קריאת התורה/הלכה ג

הלכה ג

אות א

ענין קריאת התורה בשעת התפלה בשני וחמישי וכו':

על פי מה שכתב רבינו ז"ל בליקוטי תנינא (סימן פ"ז) שכוונות אלול הם תקון הברית. כי כוונות אלול הם בחינת הנותן בים דרך שצריך להאיר הדרך בים וכו'. ועל ידי זה הוא מוצא זווגו והיא אינה כנגדו וכו'. וסוד זה מסר אברהם לאליעזר בעת ששלח אותו למצוא הזווג של יצחק בנו. וזה שאמר לו ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ראשי תיבות אלול. ובאמצע הם תיבות תאבה האשה. כי על ידי כוונות אלול שעל ידי זה נעשה תיקון הברית. על ידי זה נעשה בה רצון אליו, ואזי תאבה האשה. כי על ידי פגם הברית היא נוטה מרצונו וכו'. ועל ידי תיקון הברית על ידי כוונות אלול שהם בחינת הנותן בים דרך, על ידי זה תאבה האשה וכו'. עיין שם ענין זה היטב, כי הוא סוד עמוק ונסתר מאד מאד:

וזה בחינת ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך, ללכת דיקא. כי על ידי כוונת אלול המרומז בראשי תיבות, מתקן בחינת הדרך בחינת הנותן בים דרך. ואזי תאבה האשה ללכת אחריך ללכת דייקא. כי היא מרוצה לילך בדרך אחריו מאחר שכבר תיקן והאיר בה בחינת הדרך שהוא בחינת כוונות אלול המרומז בראשי תיבות של זה הפסוק שהם בחינת הנותן בים דרך כנ"ל. ועל כן על ידי זה תאבה האשה ללכת וכו', ללכת דייקא שהוא בחינת דרך כנ"ל:

אות ב

וזה בחינת תפלה. כי תקון התפלה הוא בחינת זווג דקדושה כידוע כמו שאמר רבינו ז"ל במקום אחר שאצל הצדיקים הגדולים אין הפרש בין תפלה לזווג כמו שכתב רבינו ז"ל על מאמר רז"ל שתהא תפלתי סמוכה למטתי וכו' עיין שם. כי התפלה היא בחינת אשה יראת ה', ועיקר תיקון התפלה הוא על ידי בחינת כוונות אלול שהוא בחינת הנותן בים דרך שעל ידי זה תאבה האשר ללכת וכו'. וזהו בחינת תקון התפלה שהוא בחינת אשה יראת ה'. כי עיקר תיקון התפילה הוא בבחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל, שהוא בחינת (בראשית כ"ד) ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו'. הה"ד (תהלים פ"ה) צדק לפניך יהלך וישם לדרך פעמיו כמו שכתוב בתיקונים (תי' תמני סרי עיין שם+(. ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת שהוא בחינת תיקון התפלה בחינת שגורה תפלתי בפי כנ"ל, והא בחינת תאבה האשה ללכת אחריך שהאשה יראת ה' היא רבקה אשת יצחק נמשך בה רצון על ידי כוונות אלו שעל ידי זה ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. וזה בעצמו תיקון התפלה בחינת שגורה תפלתי בפי כמבואר בתיקונם כנ"ל שהאשה יראת ה' שהיא בחינת התפלה הולכת ונמשכת אחר האדם בחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל. וכל זה על ידי כוונות אלול שהוא בחינת הנותן בים דרך וכמו שסיים שם בתיקונים הה"ד צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. כי צריך להאיר בבחינת התפלה בחינת הדרך שהוא בחינת כוונות אלול כדי שתהיה התפלה כראוי בבחינת שגורה תפלתי בפי וכו'. בבחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו' כנ"ל. ועל כן עיקר תיקון התפלה הוא בחדש אלול שאז מרבים ישראל בתפלות ותחנונים. כי עיקר תיקון התפלה על ידי כוונות אלול שהם בחינת הנותן בים דרך שעל ידי זה תאבה האשה ללכת אחריך שזה בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת שזה בחינת תיקון התפלה כנ"ל:

אות ג

כי צריך להאיר בחינת הדרך בהתפלה כדי שתוכל התפלה ללכת בדרך הישר מחוץ לארץ ישראל, ומשם לירושלים ולבית המקדש ולקדשי קדשים בבחינת (מלכים א' ח') והתפללו אליך דרך ארצם. דרך דייקא. כי התפלה צריכה לילך לארץ ישראל וכו' ולקדש קדשים, ומשם לשמים, ואחר כך מרקיע לרקיע ומעולם לעולם עד שתלך ותעלה למקומה. ועל כן צריכין להאיר בה בחינת הדרך על ידי כוונות אלול שהוא בחינת הנותן בים דרך כנ"ל:

אות ד

וזה בחינת קריאת התורה בשעת התפלה. כי עיקר הדרך מאיר על ידי התורה. כי התורה מאירה את הדרך. כי על שם זה נקראת תורה, על שם שהיא מורה לנו את הדרך. כמו שכתוב (שמות יח). להורות להם את הדרך אשר ילכו וכו'. וכמו שכתוב (תהלים קי"ט) דרך מצותיך ארוץ וכו' דרך פקודך בחרתי וכו'. וכתיב (משלי ג') דרכיה דרכי נועם. ועל כן על ידי התורה שקורין בשעת התפלה על ידי זה מאירין את הדרך בים. דהיינו בבחינת התפלה, ואזי התפלה מקובלת בבחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקובל שזה בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת שהוא בחינת והיה טרם יקראו ואני אענה וכו'. כי התורה מאירה בחינת הדרך שהוא בחינת כוונות אלול בבחינת התפלה. ועל כן נתקן קריאת התורה בשעת התפלה בשני ובחמישי שהם הימים שעלה וירד משה בארבעים ימים האחרונים שהם ימי אלול לקבל לוחות אחרונות כמו שאמרו רז"ל (תוספות ב"ק דף פ"ב בשם במדרש) כי באלו הימים שקבל לוחות אחרונות שהם ימי אלול עשה משה דרך כבושה שהוא כוונות אלול כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר (לקוטי תנינא סימן פ"ב). ועל כן קורין באלו הימים שעלה משה וירד. כי עיקר קריאת התורה בשעת התפלה הוא כדי להאיר הדרך בים כנ"ל:

אות ה

ועל כן עיקר קריאת התורה בשני וחמישי נתתקן בעת שהלכו ישראל בדרך בלא תורה ג' ימים ונתייגעו וכו', עמדו נביאים שביניהם ותקנו שיהיו קורין בתורה בשני וחמישי כמו שאמרו רז"ל (ב"ק פ"ב). כי עיקר תיקון קריאת התורה בשני וחמישי הוא בשביל תיקון הדרך הוא על ידי התורה שהיא מורה דרך כנ"ל. וזה בחינת (משלי ו') בהתהלכך תנחה אותך וכו'. ועל כן כשהלכו ישראל בדרך בלא תורה נתייגעו ועל כן תקנו אז דייקא קריאת התורה. כי על ידי התורה מתקנים בחינת דרך כנ"ל, ועל כן תקנו קריאת התורה בשעת התפלה בימים שעלה משה בימי אלול לקבל את התורה ועשה דרך כבושה כנ"ל, כדי להמשיך בחינת כוונות אלול להאיר הדרך בים כדי שתהיה התפלה בבחינת אם שגורה התפלה בפי יודע אני שהוא מקובל שהוא בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת בחינת טרם יקראו ואני אענה שזהו בחינת תאבה האשה שהיא רבקה ללכת וכו' שזה נעשה כל ידי כוונות אלול שנמשך על ידי קריאת התורה בשני וחמישי וכו' כנ"ל:

אות ו

כי שני וחמישי הם בבחינת כוונות אלול בחינת הנותן בים דרך הנ"ל. כי בשני נאמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים. וזה בחינת סוד כוונות אלול בחינת דרך הנ"ל שנעשה על ידי בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. אם אסק שמים ואציעה שאול הם בחינת יו"ד עליונה שעל האלף ויו"ד תחתונה שתחת האלף שהם בחינת סגול דקס"א וחיריק דס"ג שמהם נעשה בחינת הדרך כמבואר בכוונות וכמבואר במאמר ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע (בסימן ו' ליקוטי חלק א') ובמאמר כי תצא (לקוטי תנינא סימן פ"ב) עיין שם היטב. וזה בחינת יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים שזה בחינת סוד תמונת אלף כמובא בתיקונים כי מים עליונים הם בחינת יו"ד עליונה שעל גג האלף, ומים תחתונים הם בחינת יו"ד תחתונ שתחת גג האלף, ורקיע המבדיל בין מים למים הוא בחינת הוא"ו שבתוך האלף כידוע, וזזה בחינת הנותן בים דרך שוא בבחינת הבדלה בין מים למים שעל ידי זה נעשה דרך בים שזה עיקר בריאת העולם, כי על ידי זה נעשו שמים וארץ. כי בחינת הדרך הנ"ל שהוא בחינת דרך התשובה בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, זה עיקר בריאת העולם וקיומו. כי תשובה קדם לעולם, ובלא זה אין העולם מתקיים. כי עיקר בריאת העולם בגין דישתמודעין לי' דהיינו להכיר אותו יתברך בכל מקום, בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. נמצא שיום שני הוא בבחינת הנותן בים דרך שהוא בחינת כוונות אלול בחינת אלף כנ"ל, שהוא בחינת יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל וכו':

אות ז

וזה בחינת יום חמישי. כי בחמישי נאמרה ברכה לדגים, ודגים הם בבחינת זרעו של יוסף שנתברכו וידגו לרוב וכו'. כי עיקר הדרך המאיר בים הנ"ל הוא בבחינת יוסף הוא בחינת שמירת הברית שעל ידי זה מאיר הדרך בים כנ"ל. ועל כן עיקר קריעת ים סוף שעליו נאמר הנותן בים דרך היה על ידי יוסף כמו שכתוב (תהלים קי"ד) הים ראה וינס ויצא החוצה כמו שדרשו רז"ל. כי יוסף הוא בחינת שמירת הברית שעל ידי זה הוא בחינת הנותן בים דרך כנ"ל שזה הוא בחינת קריעת ים סוף שנעשה דרך בים, בחינת (תהלים ע"ז) בים דרכך על ידי (שם) גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה. כי הדרך נעשה על ידי בחינת יעקב ויוסף שהם בחינת שמירת הברית כנ"ל, ועל כן נתברכו זרעו של יוסף ברכת דגים. כי הדגים יש להם דרך בים יותר מכל מין חי. כי עיקר חיותם במים. וכל מין חי אין לו דרך בים כי יהיה נטבע שם, והדגים עיקר חיותם שם. נמצא שיש להם דרך בים שחיים והולכים שם, ועל כן הם בבחינת זרעא דיוסף שהם בבחינת הנותן בים דרך כנ"ל, ועל כן בחמישי שנאמרה בו ברכה לדגים תקנו חז"ל בו נישואין כמו שאמרו רז"ל בכתובות (שף ה'). כי הנשואין דקדושה דהיינו נשואין של ישראל הם בבחינת הנותן בים דרך כמובן בדברי רבינו הנ"ל, על כן תקנו נשואין בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים. כי ברכת דגים הם בבחינת זרעא דיוסף שהוא בחינת הנותן בים דרך שהוא בחינת תיקון הברית בחינת נשואין דקדושה כנ"ל:

נמצא ששני וחמישי הם בבחינת הנותן בים דרך שהוא בחינת כוונות אלול, ועל כן בהם עלה משה וירד במ"ם ימים האחרונים שהם ימי אלול לקבל לוחות האחרונות שאז עשה משה בשעת קבלת הלוחות דרך כבושה הנ"ל כמבואר בדברי רבינו ז"ל, ועל כן בימים אלו דהיינו שבשני וחמישי קורין בתורה בשעת התפלה כדי להמשיך כוונות אלול כדי להאיר הדרך בים שזה עיקר תיקון התפלה כנ"ל:

אות ח

וזה בחינת מה שאמרו רז"ל (ב"ק פ"ב) כשהלכו ישראל במדבר שלשה ימים בלא תורה היו יגיעים. ובשביל זה תקנו קריאת התורה בשני וחמישי כמובא לעיל. ועיקר הקפידא שלא ילכו ג' ימים בלא תורה. כי עיקר קריאת התורה הוא בשביל בחינת תיקון הדרך. כי על ידי התורה מאיר הדרך כנ"ל, ועיקר תיקון בחינת הדרך הוא בבחינת משולש שהוא בחינת שלשה ימים. כי ג' ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע, ועיקר תיקון הדרך הוא בבחינת המכריע שהוא בחינת ממוצע בין ימין ושמאל בבחינת בכל הדרך אשר צויתי אתכם תלכו לא תסורו ימין ושמאל. כי זה עיקר תיקון הדרך שלא לנטות לימין ושמאל. וזה בחינת אלף הנ"ל, שהוא בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. והוא"ו שבתוך האלף הוא בחינת הדרך שמכריע בין יוד עליונה ליוד תחתונה וכלול משניהם. וזה עיקר בחינת הדרך שעשה משה בחדש אלול שנוכל למצוא את השם יתברך תמיד הן בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול ח"ו. כי יש מי שנוטה מהשם יתברך ח"ו על ידי עלייתו שהוא בחינת אסק שמים. ושם דייקא הוא תועה מן הדרך ושוכח בהשם יתברך. ויש להיפך שעל ידי נפילתו הוא תועה ושוכח בהשם יתברך. ומשה רבינו עליו השלום עשה דרך כבושה לבלי לנטות ימין ושמאל רק להשיב הכל אל הדרך הישר אל הדרך הממוצע. כי משה רבינו מאיר לשניהם ומורה אותם דרך ישרה לבל יתעו מן הדרך, הן העולים למעלה בחינת אם אסק שמים, לבל יתעו מן הדרך ח"ו על ידי עלייתם רק בכל עליה ועליה ימצאו את השם יתברך בבחינת אם אסק שמים שם אתה. וכן משה רבינו מאיר גם להיורדים ח"ו אפילו לאותן שנפלו מאד מקדושתם והם בשאול תחתיות ח"ו, גם להם מאיר משה רבינו עליו השלום ומורה להם את הדרך לבל ישכחו בהשם יתברך כי גם שם נמצא הוא יתברך בבחינת ואציעה שאול הנך וכמבואר במאמר כי תצא הנ"ל. וזה עיקר בחינת הדרך שהוא בחינת מכריע בין ימין לשמאל בין עליונים ותחתונים ומשלים לשניהם להשיבם כולם להדרך הישר. ועל כן בחינת הדרך כלול משלשה שהוא בחינת אלף שכלול מתלת, נקודה עליונה ונקודה התחתונה וואו שבאמצע וכנ"ל. ועל כן התורה שהוא בחינת דרך כנ"ל, כל בחינותיה הוא שלש שלש כמו שאמרו רז"ל (שבת פ"ח) בריך רחמנא דיהיב לן אוריאן תליתאה ביום תליתאה על ידי תליתאה וכו'. ועל כן דיקא כשהלכו ישראל שלשה ימים בלא תורה נתייגעו. כי שלשה ימים אי אפשר לילך בלא תורה. כי ג' ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע שהוא בחינת כלליות הדרך. ועיקר הוא בחינת יום השלישי הוא בחינת ממוצע שזה עיקר בחינת דרך הישר שלא לנטות לימין ולשמאל כנ"ל. ועל כן אי אפשר להיות ג' ימים בלא תורה שהוא בחינת הדרך שעיקרו בבחינת שלשה ימים וכו' כנ"ל. ועל כן תקנו קריאת התורה וכנ"ל:

ועל כן אין קורין בתורה בפחות משלשה אנשים שהם כהן לוי ישראל וכן כל אחד אינו קורא פחות מג' פסוקים. כי עיקר קריאת התורה הוא בשביל להאיר בחינת הדרך שהוא כלול משלשה שהוא בחינת אלף שהוא בחינת כהן לוי ישראל כמובא. וכנ"ל.