ליקוטי הלכות/אורח חיים/הלכות נטילת ידים/הלכה ב

הלכות נטילת ידים לסעודה ב

ע"פ הןתןרה סי' מ"ד מה שמכין כף אל כף:

כי איתא בדברי רבנו נרו יאיר, סימן מד ענין מחאת כף שהוא כדי לזכך האויר בבחינת ארץ ישראל על ידי כח פרקין דידים שעל ידם נתעורר כח מעשיו שעקר קדשת ארץ ישראל על ידי זה, עין שם. ובזה נצולין ממחשבות המבלבלות שהם בחינת מבול, בחינת בלבול. ועל ידי שממשיכין קדשת ארץ ישראל נצולין מבחינת מבול. כי בארץ ישראל לא היה מבול, עין שם היטב.

וזה בחינת נטילת ידים קדם האכילה, כי אכילה ותפלה הם בחינה אחת, הינו בחינת ברורים שנעשה על ידי תפלה ואכילה כמובא. ועל כן עקר קדשת האכילה הוא רק בארץ ישראל שמשם נמשך כל השפע, כי ארץ ישראל הוא בחינת אמונה. וכל הברורים נעשין על ידי אמונה, כמובא וכמו שכתב רבנו (במאמר "ויסב" סימן סב) שברור המאכלים הם על ידי אמונה בבחינת ורעה אמונה. וזה נעשה על ידי ארץ ישראל בבחינת שכן ארץ ורעה אמונה. ששם נזונין מאמונה שעל ידה כל הברורים. ועל כן צריכין לראות להמשיך השפע של האכילה מארץ ישראל ושיהיה אכילתו כאלו אוכל בארץ ישראל. ולזה צריכין לחבר הידים לעורר כח פרקין שעל ידם נתעורר כח מעשיו כדי שיהיה נעשה כאן בחינת ארץ ישראל כנ"ל לענין תפלה כדי שיהיה נעשה הברור כראוי.

ובזה יתתקן בחינת פגם המבול שנתתקן על ידי ארץ ישראל כנ"ל, כי האכילה בקדשה הוא תקון פגם המבול שהוא בחינת חטא אדם הראשון שעל ידו נתערב טוב ברע וזה היה בעצמו חטא דור המבול כי השחית כל בשר את דרכו וכו'. ועל ידי זה נתערב טוב ורע כמובא. וצריך לברר בכל יום. ועקר הברור על ידי תפלה ואכילה. ועל כן צריכין שיהיה התפלה בבחינת ארץ ישראל שאין שם פגם המבול כי לא היה שם מבול כנ"ל.

ועל כן שם מתקנין פגם מבול על ידי הברורים שמבררין על ידי התפלה. וכן האכילה שהוא גם כן ברורים צריך להיות גם כן בבחינת ארץ ישראל לתקן פגם המבול כנ"ל. ועל כן צריכין נטילת ידים כדי שיוכל לשאת ידיו בבחינת "שאו ידיכם קדש" שעל ידי זה נתעורר כח מעשיו על ידי כח פרקין שהוא בחינת קדשת ארץ ישראל כנ"ל. כי אי אפשר לשאת ולחבר הידים בלי נטילה מקדם. כי ידים עסקניות הן. ועקר אחיזת הסטרא אחרא בשפולי אצבעות, כמובא, בפרט פגם המבול הנ"ל שעקר פגם הזה נוגע בידים דיקא בבחינת ידיכם דמים מלאו. וכל זמן שאין מקדשין ומטהרין הידים מפגם הנ"ל אי אפשר להרימם, כמו שכתוב: ובפרשכם כפיכם אעלים עיני וכו' ידיכם דמים מלאו. כי צריך לשאת הידים בקדשה בבחינת שאו ידיכם קדש כמובא. שאז על ידי קדשת כח פרקין דידים נתעורר קדשת ארץ ישראל מבחינת כח מעשיו כנ"ל. ועל כן מטהרין הידים על ידי מים טהורים של נטילה שעל ידי זה מעבירין מן הידים בחינת מים הזדונים מי המבול שאחיזתם בידים כנ"ל. ואז יכול לשאת אותם ולחברם בקדשה. ועל ידי זה נתעורר קדשת ארץ ישראל שהוא הפך המבול. ואזי יכולין לאכל בקדשת ארץ ישראל לברר על ידי האכילה. לתקן פגם וערבוב שנעשה על ידי פגם דור המבול כנ"ל.

ועל כן צריכין כלי שלם לנטילה רמז על תקון שבירת כלים שנעשה על ידי עוון זה כמובא. ועכשו נתתקן. ועל כן צריכין כלי שלם כנ"ל. ועל כן המים עלולין לקבל טמאה בשעת נטילה, כי מחמת ששם בהידים עקר אחיזתם על כן יכולים חס ושלום, לפגם ולטמא המים בעצמם כמו שהיה במבול שבתחלה היו גשמי נדבה. ואחר כך נתהפכו למבול על ידי פגם שלהם. ועל כן צריכים מים שניים וכו'. כדי לטהר המים שעל הידים, כי מי המבול נסתלקין על ידי מים טהורים, כי עקר תקון וטהרת עוון זה על ידי מים טהורים, דהינו מקוה כמובא. וכן נטילת ידים הוא גם כן טהרה ממש כמו טבילת מקוה ובכמה דינים הם שוים הנטילה והטבילה, כי הם באים לתקן פגם המבול שתקונו על ידי טהרה וטבילה, שזהו בעצמו בחינת נטילת ידים שדינו ברביעית דיקא שהוא שעור מקוה מן התורה כמובא בגמרא.