לב אמונים לי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לֵב אֱמוּנִים לִי, לֵב אֱמוּנִים.
הוּא לֹא יִירָא אֶת עֵירֹם הַשַּׁלֶּכֶת;
כְּנֶגֶד קַשְׁיוּת הַכֹּל מְבָרֶכֶת,
רוּחַ הַסְּתָו אֵין אוֹנִים –
נֵצַח אֵיתָן, נֵצַח יָרֹק;
לֵב אֱמוּנִים לִי, אַתָּה הָרָחוֹק!

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).