כתובים אחרונים/1863/אגרת ירמיהו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< כתובים אחרונים‏ | 1863
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
<< · כתובים אחרונים/1863 · אגרת ירמיהו· >>


אגרת ירמיהו

 (א) וזאת משנה הספר אשר שלח ירמיהו לגולים אשר הגלם נבוכדנצר מלך בבל ויגד להם את אשר צווהו יי:

 (ב) על חטאותיכם לה תגלו בבלה על ידי נבוכדנצר מלך בבל: (ג) וישבתם שמה ימים רבים עד דור העשירי אחרי כן אוציאכם משם בשלום: (ד) והיה בשבתכם בבבל וראיתם את יושביה נושאים פסילי זהב וכסף על כתפם אשר הגויים יראים אותם: (ה) הישמרו לכם מעשות כמעשיהם ומירוא את אלוהיהם: (ו) וכי תראו את העם הולכים לפניהם ואחריהם ומשתחווים להם אמרו בלבבכם את יי אלוהים נעבוד: (ז) כי את מלאכי אשלח אתכם ודרשתי את נפשותיכם: (ח) הנה לשון אלוהיהם מעשה ידי חרש הוא פסלם ויחפאם זהב וכסף אך לא יהגו בגרונם: (ט) כבתולה תעדה כליה כן יעדם עדי זהב וישם עטרה על ראשם: (י) יש אשר כוהניהם גונבים את הכסף ואת הזהב מעליהם ומתענגים בו עם נשים זונות בבית קדשה: (יא) גם ילבישו אליליהם זהב וכסף ועץ כאנשים ואין לאל ידם להישמר מתולעה ומעש: (יב) וכי ילבישום שני ייקחו יעה להסיר האבק מעל פניהם: (יג) ויש אשר שבט בידו כשופט אך לא ייסר איש אשר ימעל בו מעל: (יד) גם חרב גם גרזן בימינו ויכולת אין להתייצב במלחמה או מפני השודד: (טו) בזאת תדעון כי לא אלוהים המה לכן אל תיראו מפניהם:

 (טז) ככלי יוצר אשר יעבוד בו האדם ונשבר ולא יועיל כן אליליהם: (יז) כי ישבו בבית משמרתם בעיניהם מלאות אבק ועפר מרגלי עובדיהם: (יח) הכוהנים סוגרים את הפסל בהיכלו במסגר דלתיים ובריח לבל ייגנב: (יט) כאיש אסור בבית הסוהר אשר שלח ידו במלך ונשפט עליו משפט מות: (כ) נרות רבים ידליקו לפניהם ורבים מאשר ידליקו לנפשם ובכל זאת לא יראו כי כקורות הבית המה: (כא) התולעים זוחלי עפר יאכלו אותם ואת לבושם והם לא ידעו ולא יבינו בו: (כב) חשך משחור תוארם מעשן הבית: (כג) הינשוף והעטלף וכל עוף כנף ירבצו על ראשם וגם האיים יחנו שם: (כד) דעו אפוא כי לא אלוהים המה לכן אל תיראו מפניהם:

 (כה) הזהב אשר עליהם ליפותם לא זוהר לו ולא הדר בלתי הוסר החלאה מעליו וכי הוצקו בכור לא הבינו בו: (כו) כסף רב ניתן במחירם ואין רוח חיים בקרבם: (כז) בכתף יינשאו כי אין רגלים להם לגלות הבליהם לעיני השמש ולכסות פני עובדיהם בושת: (כח) אם יפלו לא יקומו ואם יעמדו לא ינועו: (כט) אם ישענו בקיר יעמדו כפופים ולא יישאו את ראשם וזבח ומנחה יינתן לפניהם כלפני מתים: (ל) הכוהנים חוטאים בזבחיהם ומוכרים מהם ונשיהם מולחות אותם במלח אך דל וחולה לא יחוננו מהם: (לא) גם נשים טמאות וזבות תיגענה בקודשיהם: (לב) הלא תראו כי לא אלוהים המה ולמה תיראון מפניהם:

 (לג) עצבי כסף וזהב ועץ בשם אלוהים יקראו אם נשים תנחנה כל מאכל לפניהם: (לד) או אם כוהניהם יושבים מגולחי ראש וזקן ובגדיהם פרומים בתוך היכליהם ויצעקו ויילילו לפניהם כעל זבחי מתים: (לח) הנה גם את המחלצות גונבים מעליהם וילבישו בם את נשיהם ואת טפם: (לו) וכי יעשה להם איש טוב או רע יבצר מהם כוח לשלם לו גמולו אף לא יקימו מלך או יסירוהו: (לז) לא יתנו הון ועושר ולא כסף וזהב וכי ידור איש להם נדר ויחל דברו לא ידרשו אותו מידו: (לח) לא יחלצו נפש ממות ולא יצילו עני מיד עושקו: (לט) לא יאירו עיני עיוור ולא יפדו איש מצרתו: (מ) אלמנות לא ירחמו ויתום לא יעזורו: (מא) כי בול עץ המה נחפה בכסף ובזהב ונמשלו עם אבנים החצובים מן ההר לכן ייכלמו כל אשר יסגדו להם:

 (מב) איככה יכונו בשם אלוהים אם גם הכשדים מתעללים בם: (מג) כי אם יפגשו באילם יחזיקו בו ויוליכו אותו אל הבעל ויאמרו לו: (מד) קרא נא אל הבעל כי יענך: (מה) וגם כי יודעים כי אין רוח חיים בקרבם לא יחדלו מלכת אחריהם: (מו) גם נשים יושבות בפתח עיניים חגורות חבל ומקטרות לפניהם: (מז) וכי יעבור איש ונפשו חשקה באחת מהן וייתן בה את שכבתו: (מח) היא מתפארת על רעותה באמרה הנה את לא יקרת בעיני האיש ההוא לפתוח חגורתך:

 (מט) כל אשר נעשה בשמם תוך ומרמה הוא ואיך יכובדו או לאלוהים יחשבו: (נ) הלא מעשה ידי חרש וצורף הם וכל אשר ירצה החרש או הצורף יפעל ואפס זולתו: (נא) הן עושיהם לא יאריכו ימים אף כי האלילים מעשי ידיהם: (נב) אך פשע על חטא יוסיפו בתתם מוקש לדור אחרון להזנותו אחרי הבלי שווא ומדוחים:

 (נג) כי תקרה מלחמה או אסון כוהניהם יתגודדו ויערימו סוד לחפור מקום להחבא שם הם ופסיליהם: (נד) הטרם תיראו כי לא אלוהים המה אם קצרה ידם להינצל מחרב ורעה: (נה) היראה איש פסילי עץ מצופים זהב וכסף ולא יבין כי מעשי תעתועים הם : (נו) לכן עוד היום יבוא וכל לאומים ומלכי ארץ יראו כי שקר נסכם ומעשי ידי אדם הם ורוח אלוהים אין בם: (נז) ובמה יודע עוד כי לא אלוהים המה: (נח) לא ימליכו מלך על הארץ ולא יתנו מטר על האדמה: (נט) לא ישפטו את ריבי העם ולא יעצרו כל אוון כי אומללים הם מהעורב אשר יעוף תחת רקיע השמים:

 (ס) כי תצא אש ומצאה את בית פסילי זהב וכסף ועץ הכוהנים נמהרים ונחפזים להימלט על נפשם והאש אוכלת את הפסילים כשאר קורי הבית: (סא) לא יתייצבו לפני מלכים וחיילי מלחמה ואיך תאמינו כי אלוהים המה: (סב) אם אלוהי מסכה אלה לא יוכלו להימלט מיד השודד יען כי חזק הוא מהם ויבוז אותם ויפשיט את בגדיהם : (סג) וייקח את הזהב ואת הכסף ואת המחלצות ונמלט בם ומהם יבצר כוח להימלט על נפשם: (סד) הלא טוב מהם היות מלך המראה את גבורתו או כלי בית אשר ישרת בו האדם או דלת אשר תשמור את כלי הבית: (סה) או עמוד עץ בהיכל מלך מהיות פסל חדל וחלש:

 (סו) השמש והירח וכל צבא השמים המאירים שומעים לקול יי ועושים רצונו: (סז) יאירו ברקים תבל לעיני יושביה והרוח נושב על פני כל הארץ: (סח) העבים יעברו תחת הרקיע ושומעים לקול יי: (סט) ואש אלוהים יורדת מן השחקים ותאכל הרים ויערים: (ע) והאלילים לא ידמו להם לא בכוח ולא במראה לכן לאלוהים אל תחשבום כי לא ייטיבו ולא ירעו: (עא) ועתה כי ידעתם כי אלילי תוהו המה אל תגורו מפניהם:

  (עב) לא יתנו ברכה או קללה למלכים ולא יתנו אותות בשמים לגויי הארץ: (עג) לא יזרחו כשמש ולא יאירו כירח: (עד) ואבחר מהם הבהמות חסרות תבונה כי במערות תבקשנה מחסה מזרם וממטר: (עה) ועתה גלוי וידוע לכל כי הבל המה גם יחד לכן אל תיראון מפניהם:

 (עו) כמו צלמי בלהות לא יגוננו על שדה קישואים כן אלילי כסף וזהב לא יגוננו: (עז) כמסוכת גן אשר צפרים בה יקננו וכנפש מת טמון בקברו כן גילוליהם זהב וכסף ועץ: (עח) ואף גם בזאת תכירו כי שקר תרמיתם כי מעילי הכרמיל אשר עליהם יבולו והתולעת תאכלם ואת האלילים עמהם עד יתעללו כל רואי בם: (עט) לכן אשרי האיש ההולך תמים ולא יזנה אחרי האלילים כי לא ייכלם לעולם ועד:

קישורים חיצוניים[עריכה]