כף החיים על אורח חיים מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
| כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים מד |

תוכן עניינים

סעיף א[עריכה]

(א) סעיף א: כל זמן שהתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהן אפילו שינת עראי וכו' — כתב הט"ז ס"ק א וזה לשונו: דלא כהטור והרא"ש שמתירין שינת עראי, עכ"ל. וצריך עיון, דאימתי התיר הטור בשינת עראי יותר משולחן ערוך? דהלא הטור כתב: פורס עליהם סודר וישן בהן שינת עראי, וכך הם גם כן דברי השולחן ערוך. וכן כתב הב"ח, דבשולחן ערוך פסק כהרמב"ם, והיא דעת "רבינו" שהוא הטור, יעו"ש. אחר כך ראיתי במאמר מרדכי סוף אות א', שהקשה קושיא זו על דברי הט"ז הנ"ל, יעו"ש. ומיהו יש ליישב קצת דברי הט"ז הנ"ל ולומר, דסבירא ליה להט"ז דמה שכתב הטור: פורס עליהם סודר וישן בהן, לחומרא בעלמא נקטיה, שלא יהא בגילוי הראש, וכמו שכתב בחידושי הגהות בגליון בית יוסף הנדפס מחדש בשם מהרל"ח בתירוץ א', יעו"ש. לא כן דברי השולחן ערוך, שלקוחים מדברי הרמב"ם, דדינא קאמר. ועיין דברי חמודות על פרק מי שמתו אות צ"ד:

(ב) שם: ולא היתה עמו אשה וכו' — אבל אם אשתו עמו, אסור, גזירה שמא ישמש בהן. מגן אברהם ס"ק א. אליהו רבה אות א'. ר' זלמן אות א'. ועיין כסף משנה על הרמב"ם פרק ד דתפילין הלכה ט"ז וד"ח שם, ופרי מגדים אשל אברהם אות א'. יפה ללב אות א'. ובשלטי גבורים פרק מי שמתו משמע דאף ביום חיישינן. אליהו רבה שם:

(ג) שם: ישן בהם שינת עראי וכו' — ולא חשיב הסח הדעת אלא כשהוא עומד בשחוק או קלות ראש. טור ובית יוסף. מגן אברהם ס"ק ב. ר' זלמן שם. שתילי זיתים אות ב' (ומה שהקשה על זה יד אהרן בהגהת הטור, עיין מה שתירץ מור"ם ז"ל בדרכי משה סימן רנ"ב אות ט', ומגן אברהם שם ס"ק כ"ה יעו"ש). ומכל מקום מצוה מן המובחר שלא יסיח דעתו מהם כלל. מגן אברהם שם בשם הב"ח. פרי מגדים אשל אברהם אות ב'. סולת בלולה אות א'. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ח אות ב', שהאר"י ז"ל החמיר מאד בעניין הסח הדעת, שאפילו בהיותו מתפלל אסור להסיח דעתו מתפילין, ואפילו רגע אחד אסור להסיח דעתו מתפילין כאשר יעויין שם. ואם כן, כל שכן שלא ישן בהם אפילו שינת עראי לדבריו, ואפילו אם מניח עליהם סודר וכו'. ועל כן יש להחמיר בזה שלא ישן בהן שינת עראי, אפילו אם מניח עליהם סודר ואין אשתו עמו:

(ד) שם: ישן בהם שינת עראי — ואין שיעור לזה. מגן אברהם ס"ק ג. וכן הוא דעת מרן ז"ל בבית יוסף, כאשר יעו"ש. ויש אומרים כדי הילוך ק' אמה, והוא חלק ס"ז משעה בקירוב. מגן אברהם שם. והיינו לדעת הרב ב"י סימן תנ"ט סעיף ב' בשיעור מיל. אבל למאן דחשיב שיעור מיל ב' חומשי שעה, כמבואר שם במגן אברהם ס"ק ג, אם כן הוי מאה אמה שיעור חלק חמישים משעה בקירוב. מחצית השקל:

(ה) שם: וכיצד הוא עושה מניח ראשו בין ברכיו וכו' — אף אם פורס סודר עליהם, מכל מקום יש לחוש שמא לא יזכור ויבא לידי שינת קבע; ולכן צריך לעשות גם את זה, להניח את ראשו בין ברכיו. דברי חמודות על פרק מי שמתו אות צ"ד, והביאו העטרת זהב. ועיין שם מה שכתב על דברי הלבוש. ועוד עיין במאמר מרדכי אות ב' מה שכתב על דברי הלבוש ועולת תמיד, יעו"ש. פרי מגדים אשל אברהם אות ג'. וכן הסכים אליהו רבה אות ב' דצריך תרוויהו, פריסת סודר, וראשו בין ברכיו:

(ו) שם: ואם אוחזן בידו ואינם כרוכים בידו אסור לישן בהן וכו' — דחיישינן שמא יפלו מידו. מגן אברהם ס"ק ד, פרי מגדים אשל אברהם אות ד'. ר' זלמן אות א':

(ז) שם הגהה: ודווקא כשאוחזן בלא נרתיקן אבל בנרתיקן בכל עניין שרי — דלא חיישינן להפחה כשהן בנרתיקן, וגם לשמא יפלו נמי לא חיישינן בנרתיקן. מגן אברהם ס"ק ה. ר' זלמן שם. שתילי זיתים אות ה'. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן מ' אות ה' במי שנפלו לו תפילין: