כורה (רחל)

שַׁוְעַת מַכּוֹש בְּיַד גֹּוֵעַ.
בְּעֹמֶק הַמִּכְרוֹת:
– "עוֹדֶנִּי חַי! אַיֶכָּה, רֵעַ?
עֲנֵנִי, תֵּן לִי אוֹת!"
 
עוֹד יוֹם, עוֹד לֵיל – אֵין קוֹל, אֵין קֶשֶׁב –
עוֹד יוֹם, עוֹד לֵיל תָּמִים;
יִפֹּל מַכּוֹשׁ מִיָּד נֶחֱלֶשֶׁת.
יִשְׁבֹּת לְעוֹלָמִים.
 
אֲנִי פְּלִיטַת אָסוֹן כָּמוֹהוּ,
אֶכְלֶה בְּצִפִּיָּה.
הָיָה חֶלְקִי זֶה אֶל הַתֹּהוּ
לִזְעֹק: "עוֹדִי חַיָּה..."
 
כָּל דַּק – שָׁעָה, כָּל דַּק פּוֹצֵעַ
תּוֹחֶלֶת הַמָּחָר.
עֶזְרַת חָבֵר, כּוֹרֶה יָגֵעַ,
תָּבוֹא בִּמְאֻחָר.

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).